דו"ח מבקר המדינה שבדק את הליך מינוי של קצינים במשטרה חושף לראשונה את המחלוקת בין מפכ"ל המשטרה לבין השר לביטחון פנים בסוגיית סמכותו של השר לביטחון פנים לאשר את מינויים של קצינים לתפקידים בכירים. בעוד שפקודת המשטרה מקנה לשר לביטחון פנים את הסמכות לאשר מינויים של קצינים מדרגות סגן ניצב ומעלה, מפכ"ל המשטרה סבור כי יש להפקיע את הסמכות מהשר, להפקיד את המינויים בתוך המשטרה - ולנטרל מהם כל השפעה פוליטית.
רק לאחרונה התגלעה מתיחות בין השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לבין מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, סביב סירובו של ארדן לדרישת המפכ"ל למנות את ראש להב 433 הפורש ניצב רוני ריטמן לתפקיד אחר, אחרי שנאלץ לפרוש מתפקידו כראש היחידה. יצוין כי עם פרישתו מתפקידו כראש להב 433 הבטיח המפכ"ל לריטמן למנותו לתפקיד נוסף, אולם ארדן הבהיר למשטרה כי אין בכוונתו לאשר כל מינוי, מה שהוביל בסופו של דבר את ריטמן לפרוש מהמשטרה.
בדיקת המבקר את הליך המינוי של קצינים במשטרה, חושפת כעת את הרקע למתיחות בין השניים: המפכ"ל מסר לאנשי המבקר כי לתפיסתו, "אישורו של השר הוא תחת הכותרת 'מינוי ראוי' מבחינה ערכית וציבורית, ולא בהקשר של התאמה מקצועית לתפקיד". המפכ"ל ציין עוד כי "שמירה על עצמאות המשטרה כגוף האמון על אכיפת החוק מחייבת שינוי בסמכויות המינוי הקבועות היום בפקודת המשטרה לגבי קצינים בכירים, באופן שיופקד בידי הגורמים המקצועיים בתוך המשטרה וירחיק את ההשפעה הפוטנציאלית של הדרגים הפוליטיים". לעניין מינוי לתפקידי ניצב, חשוב לדעת המפכ"ל, לשמר גיבוש הליך מאוזן שיבטיח נטרול של השפעה פוליטית פוטנציאלית. המפכ"ל סבור גם שראוי לחשוב על שיפור ההליך תוך הסתייעות בגורם חיצוני שיהווה כלי עזר למפכ"ל, בגיבוש החלטתו לגבי מינוי.
לשמור על המשטרה עצמאית
לדעת המבקר, לשם הבטחת תפקודו התקין של השירות הציבורי ובפרט של המשטרה האמונה על אכיפת החוק, חשוב להבחין בבירור בין התנהלות הדרג הפוליטי ובין פעילות הדרג המקצועי, בייחוד במסגרת הליך המינויים. המבקר מזכיר בין היתר את עמדתה של "ועדת צדוק" - ועדה ציבורית שבחנה בשעתה את הנושא והמליצה להפקיד בידי המפכ"ל חלק מהסמכויות הנתונות לשר, כגון הסמכות למנות את כל קציני המשטרה מדרגת סנ"צ ומעלה.
המשטרה הבהירה את עמדתה בכך שהחשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה היא הרבה מעבר לדרוש בגוף ביטחוני אחר, שכן המשטרה אמונה על השמירה על הדמוקרטיה.
"למותר לציין שתקופה נוכחית זו מחדדת את המסר כפליים. יודגש ויובהר כי מאז כניסת המפכ"ל לתפקידו, השר לא התערב בפועל בתהליכי המינוי, ואישר את המלצות המפכ"ל כלשונן. אך איש אינו מבטיח כי בעתיד שר אחר לא יבחר במדיניות אחרת. ומכאן הצורך לעגן זאת", טוענים במשטרה.
נאלץ לפרוש. ניצב רוני ריטמן // צילום: מירי צחי
תגובת המשרד לביטחון פנים
במשרד לביטחון פנים אמרו בתגובה כי "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר בעניין המינויים במשטרה ויפעל לוודא שמשטרת ישראל תיישם את המלצותיו ותתקן את הליקויים שהדו"ח מציג. להליכי המינוי במשטרת ישראל חשיבות רבה להגברת האמון במשטרה ולשיפור תדמיתה והמשרד יפעל לחיזוק הפיקוח על הליכים אלה.
עם זאת, דוח המבקר כולל בתוכו סתירה מהותית במסקנותיו: מצד אחד הדוח מצביע על ליקויים שונים, חלקם משמעותיים, בהליכי המינוי במשטרת ישראל, ומצד שני המבקר ממליץ לבחון מתן סמכויות מינוי נוספות למשטרה בתחום זה. מסקנה זו הפוכה להיגיון, כיוון שממצאי המבקר מוכיחים, שיש דווקא להגביר את הפיקוח והבקרה של המשרד לביטחון הפנים ושל השר לביטחון הפנים בכדי שהמשטרה תימנע מהליקויים הקיימים בהליכי המינוי הפנימיים שלה.
קיימת חשיבות רבה בבחירת קציני משטרה שרמת יחסי האנוש שלהם הולמת, ומודעותם הציבורית גבוהה, ולא רק יכולותיהם הפיקודיות או המקצועיות. אם לשר לא תהיה סמכות להחליט בנוגע למינויים של הקצינים הבכירים, אזי הללו לא יתנו לשר ולמדיניותו מעמד, והדבר יקרין באופן ישיר גם על ההתייחסות של קציני המשטרה לגורמי קידום המדיניות של השר, הבקרה והפיקוח מקרב עובדי המשרד לביטחון הפנים.
במשרד לביטחון פנים ציינו גם כי שינוי חקיקה שיביא לצמצום בסמכויות השר בנוגע למינוי קציני משטרה בכירים "ישיל את אפשרויות הפיקוח והבקרה של המשרד וימנע מגורם אזרחי, נבחר ציבור, להתוות מדיניות שתחייב את משטרת ישראל".
מונו קצינים שאינם מתאימים לתפקיד
עוד עלה בדו"ח המבקר כי המשטרה לא גיבשה הגדרות ודרישות לכלל תפקידי הקצונה בדרגות רפ"ק עד ניצב המאוישים על ידי כ-65% מכלל הקצינים במשטרה. זאת, על אף הנחיצות לביצוע הליך מיטבי של איוש תפקידים, להגברת השקיפות הארגונית ולקידום שוויון הזדמנויות בין קצינים בבואם להתמודד על תפקיד פנוי.
בביקורת התברר כי בין 2016 ל-2017 בוצעו מאות מינויים של קצינים והתקבלו אלפי החלטות בשלבים השונים של הליך השיבוץ - שלא על בסיס הגדרות התפקיד והדרישות לתפקידים השונים, וכי המשטרה לא קבעה אמות מידה לקבלת החלטות במסגרת דיוני תנועות שקיימה בעניינם של אלפי קצינים. פרוטוקולי הדיונים של סגל הפיקוד הבכיר בנוגע לשיבוצי מאות קצינים בתפקידים שונים בדרגות סנ"ץ עד תנ"ץ חושפים כי לגבי חלק ניכר מהשיבוצים לא נבחנה מידת ההתאמה בין תחומי האחריות ודרישות התפקיד הספציפי ובין כישוריו של הקצין המועמד.
בביקורת הועלו שישה מקרים שבהם החלטת מפכ"ל בדבר מינויי קצינים התקבלה ללא הנמקה, לרוב - אף בלא שפורום ספ"כ קיים דיון כלשהו בדבר התפקיד והמועמדים אליו, לרבות בדבר המועמד הנבחר. בחלק מהמקרים היה אף פער ניכר בין דרישות התפקיד שהוגדרו בעבר בספרי התפקידים האמורים לבין נתוני הקצין הנבחר - על פי פרופיל השירות. ממצאי הביקורת, מלמדים שבמקרים מסוימים ניתן במשטרה לפרמטר הגיל משקל בדיונים המתקיימים במסגרת הליך המינויים בדבר קידומו של מועמד או בדבר הכשרתו לצורך קידום בעתיד, דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על הפליה מטעמי גיל.
כן נמצא כי המשטרה לא קבעה כללים למינוי קצינים בדרגת ניצב, ומינויים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע. הדיונים שבהם המפכ"ל מציג לשר לביטחון פנים את המלצותיו למינויים ונקבעים המינויים השונים, מתקיימים ב"ארבע עיניים", ואינם מתועדים.
לדעת המבקר, בניגוד למצב הקיים ראוי כי קצין ימונה לתפקיד ניצב לאחר שפורום מתאים יבחן היבטים של כשירותו והתאמתו לתפקיד, וישמש ככלי עזר למפכ"ל בגיבוש המלצתו לשר.
"ההליך מתבצע באופן סדור ומחושב"
משטרת ישראל הגיבה לדו"ח ואמרה כי: "הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום".
"משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים".
"כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים".
"הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
