במהלך שנת 2017 ביצעה המשטרה כ־3,500 האזנות סתר במסגרת מאמציה למניעת עבירות ולגילוי עבריינים. בדו"ח שנתי שהגישה המשטרה לוועדת החוקה של הכנסת, אמר נציג המשטרה כי בממוצע רק כ־10% מכל האזנות הסתר רלוונטיות לחקירה כך שנעשה בהן שימוש.
ענת סיגל מאגף המודיעין במשטרה ציינה כי העבירות העיקריות שבעטיין מתבצעות האזנות סתר הן: סמים ואמצעי לחימה, הלבנת הון, שוד וגניבות כלי רכב. סגן היועמ"ש של המשטרה, נצ"מ אלעזר כהנא, הוסיף כי "נושא ההאזנות מפוקח ומבוקר לאורך השנים. אני מלווה את הדיונים כבר 15 שנים. ניסחנו הצעת חוק שברובה מחמירה עם המשטרה ומעגנת יותר פרוצדורות, שברובן כבר נעשות כיום במסגרת נהלים ותקנות".
עוד עולה מהנתונים שנמסרו על ידי המשטרה כי בארבע השנים האחרונות הנתונים קבועים יחסית; על בקשה להאזנת סתר צריך לחתום קצין בדרגת נצ"מ; בפני בימ"ש מופיע קצין בדרגת סנ"צ וכי יש טופס מובנה לבקשות בתקנות; רוב הצווים לא מגיעים למקסימום הניתן, שהוא האזנה במשך שלושה חודשים; כל הארכה של האזנה נספרת כבקשה חדשה. עוד הובהר כי המשטרה מקליטה אבל לא מקשיבה לחומר, אלא רק לאחר סינון של בית משפט שקובע מה חסוי.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הזכיר מנגד כי "זהו הכלי הקשה ביותר לאחר מעצר מבחינת הפגיעה בזכויות אדם. יש להמשיך ולפקח עליו בצורה הדוקה". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף כי "אסור להתעלם מהדלפות ותמלולים שאנחנו קוראים עליהם לאחר מכן בתקשורת. זה מדאיג אותנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו