בקבוצת סייקלינג אקדמי הישראלית, המופיעה לראשונה בג'ירו ד'איטליה, דואגים להדגיש כל הזמן כי ההשתתפות במרוץ היוקרתי היא רק התחלה של תהליך.
את יום הרכיבה הראשון - מרוץ נגד השעון לאורך 9.7 ק"מ בעיר הבירה - סיימו הרוכבים של האקדמי בחלק התחתון של הטבלה. בן הרמנס, מהרוכבים המובילים של הקבוצה, סיים רק במקום ה־108 והיה הראשון מבין האקדמי. כשגיא שגיב וגיא ניב, צמד הישראלים, סיימו במקומות ה־162 וה־167, בהתאמה, התהליך והדרך עמדו לנגד העיניים של כולנו.
עם זאת, אמש, ביום השני של המרוץ, ה"תהליך" - מילה שכבר שחוקה במחוזותינו - התחלפה בחוצפה האופיינית לנו כל כך, כאשר צמד הישראלים ביצעו בריחות מוקדמות ועשו קצת "גוד טיים" להמוני הישראלים שיצאו מהבתים הממוזגים והריעו לראשונה בחייהם לענף על שני גלגלים.
שגיב, המתגורר ביישוב גבעת ניל"י הסמוך לזכרון יעקב - קרוב למסלול שעברו הרוכבים - פרגן בסיום לקהל הישראלי: "עברנו ליד הבית שלי, הקהל היה ברמה שאין מילים. לאורך כל הדרך היה מדהים, באמת שהופתעתי". חברו הקנדי לקבוצה, גוים בויובין, שהיה חלק מקבוצת הבריחה ממש עד שנתפס קילומטרים ספורים לפני קו הסיום, סיפר על החוויות שלו מהרכיבה בארץ הקודש: "זה היה מטורף. במהלך הטיפוס, גם כשהתקרבנו לתל אביב, זה היה בלתי ייאמן כמות האנשים שהיתה שם. זה היה יום מוצלח עבור ענף הרכיבה בישראל ויהיה לנו עוד אחד כזה היום".
מי שהיה מאושר יותר מכל רוכב מהאהדה הישראלית הוא רון בר און, אחד מבעלי סייקלינג אקדמי, שמאמין כי התהליך של יצירת אוהדי רכיבת אופניים בישראל הושלם: "כזה קהל לא רואים בשום מקום. הניצחון הגדול הוא של מדינת ישראל, מחיפה, הקריות, חדרה, נתניה - כולם יצאו מהבית, כולם באו לראות את הקבוצה הישראלית".
עם זאת, למרות ההצלחה לרתום כל כך הרבה אנשים לענף, שספק אם עד סוף השבוע ידעו את חוקיו, בסייקלינג אקדמי מבינים שיש עוד דרך ארוכה עד ההצלחה המקצועית. "אתמול לא הלך, ניסיתי את מזלי, ננסה שוב היום", סיכם שגיב. אחרי הכל, נראה שזו רק ההתחלה של התהליך.
