דו"ח הארנונה: חובות והנחות מכבידות על המשלמים

בחלק מהערים האזרחים המשלמים ארנונה מממנים בהיקף משמעותי מאוד את אלה שלא משלמים • עוד עלה כי י ככל שהעירייה חלשה יותר, כך גם שיעור ההנחה גבוה יותר והתושבים שכן משלמים, נושאים בנטל כבד יותר

בין המובילות במספר דורשי העבודה: בני ברק, צילום: יהושע יוסף

בשנת 2016 העיריות והמועצות בישראל גבו ארנונה בסך ‭ 23.7‬מיליארד שקלים. ‭ 44%‬מסכום זה מקורם בארנונה למגורים והיתרה מארנונה שלא למגורים (תעשייה, מסחר, בנקאות וכדומה).

סך ההנחות, הפטורים, השחרורים והוויתור על חובות אבודים בגין ארנונה למגורים של העיריות והמועצות המקומיות הסתכם בכ-‭3.1‬ מיליארד שקלים, כלומר כ-%‭30‬ מסך מהארנונה למגורים, כאשר שיעור ההנחה והפטורים מהארנונה למגורים בעיריות גבוה משיעור ההנחות במועצות. כך עולה מסקירה שערכה חברת המידע העסקי ‭ .CofaceBdi‬הסקירה מבוססת על נתונים מבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת ‭ ,2016‬כפי שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מהדו"ח כי ככל שהעירייה חלשה יותר, כך גם שיעור ההנחה גבוה יותר והתושבים שכן משלמים, נושאים בנטל כבד יותר.

בערים מסוימות סכום ההנחות, הפטורים, ובעיקר בגלל ויתור על חובות אבודים, עולה על סך הארנונה למגורים באותה שנה. בולטות בהקשר זה רהט,  מודיעין עילית, שדרות ובני ברק. כולן ויתרו על סכום הגבוה מסכום החיוב השנתי של ארנונה למגורים. תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת ‭ ,CofaceBdi ‬ מציינת כי "אופן הגבייה הזה מסביר את הניסיונות של ראשי ערים לעצור תוספת של אוכלוסייה לערים באמצעות בנייה מאסיבית וניסיונות להגדיל את הכנסות הארנונה מבנייה של מבני עסקים, מסחר ותעסוקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר