צה"ל ומערכת הביטחון דרוכים, והחשיפה של רה"מ בנימין נתניהו שלשום מלמדת על הוצאות הביטחון לאחרונה ועל אלה שעוד צפויות לנו בקרוב. אך עד כמה המצב הזה ישפיע על הכלכלה הישראלית?
ההשלכה המיידית שכלכלנים חוזים היא עליית מחירי הדלק בעולם. היו שנקבו במחיר של 100 דולר לחבית במקרה שיחודשו הסנקציות על איראן. אולם נראה שמדובר בתחזית לפי מודלים מיושנים. כיום ארה"ב מספקת לעצמה את התצרוכת האנרגטית שלה, וישראל מורידה את תצרוכת המזוט ומעלה את השימוש בגז טבעי, לצד אנרגיות מתחדשות. לפני שנים ספורות מחירי הדלק בעולם היו גבוהים מ־100 דולר לחבית וירדו משם; לא בגלל הגידול בהיצע, או ירידה בצריכה, אלא בשל החלופות לנפט שמתרבות בעולם. חלק מאותן חלופות לא משתלמות כיום, מכיוון שהנפט זול יותר, אך אם הוא יתייקר הן יתרמו לבלימת המגמה.
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של אקסלנס, צופה שמגמות של עליית מחירי הנפט והיחלשות השקל יחולו רק בעת הסלמה קיצונית, שככל הנראה, הסיכוי להתממשותה נמוך.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון, סבור אף הוא כי "ברמת המתיחות הנוכחית אין כמעט השפעה על הכלכלה הישראלית או העולמית, אך ייתכן שלקראת חידוש הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן רמת המתיחות תעלה ותביא לעלייה במחירי הנפט. אין תחושה ממשית שצפויה הסלמה מול איראן אך ייתכן שעלייה מסוימת באי־הוודאות תורמת מעט להיחלשות הנוכחית בשקל. התיירות הנכנסת נמצאת בשיא ואין תחושה של ביטולים בשלב זה".
ד"ר אשר מאיר, ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת, סבור כי "ככלל, השקעה בדולר ארה"ב נחשבת השקעה ביציבות. ככל שהעולם נתפס כמקום מסוכן יותר ופחות צפוי, שער הדולר נוטה לעלות. חוסר יציבות באזור של הפקת נפט - למשל איום של מלחמה במזרח התיכון - נוטה להקפיץ את מחיר הנפט. בנוסף, מטבע של מדינה הנקלעת לעימות נוטה לאבד מערכו. היות שמחירי הדולר, הנפט והשקל לא זזו בחדות בזמן האחרון, נראה ששוקי ההון אינם צופים עימות נרחב באזורנו בקרוב".
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מסביר כי דווקא תחום ההיי־טק עשוי להרוויח מחשיפת החומר המודיעיני על איראן: "ההישג המדיני האחרון בהקשר של איראן יעלה עוד יותר את המודעות לחברות הסייבר הישראליות, ויכול להגדיל את ההשקעות בחברות ביטחוניות ישראליות".
יוסי מנשרוף, חוקר איראן ומיליציות שיעיות במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, סבור כי דווקא איראן עשויה להפסיד מבחינה כלכלית מביטול עסקת הגרעין והחזרת הסנקציות. "עם ביטול הסכם הגרעין, איראן תתקשה לתחזק בצורה כה אינטנסיבית את מערך המיליציות השיעיות באזור".
