גם אם אין בו, בקצה הקרחון של האוצר המודיעיני הבלום שנחשף אמש לעינינו, אקדח מעשן המוכיח באותות ובמופתים את פשעיה של טהרן בכל הנוגע לפעילותה הנוכחית במרחב הגרעיני, הוא אמור להוות תרועת השכמה מהדהדת עבור הקהילה הבינלאומית, ותזכורת מכאיבה אודות הסכנות הטמונות בהמשך קיומו של 'הסכם וינה' במתכונתו הנוכחית.
המידע העשיר שנשאב מארכיון הגרעין האיראני ונחשף בזכות המודיעין הישראלי, מצביע בפסקנות על קיומה של תוכנית גרעין סודית ומתוחכמת, שמטרתה הבלעדית היתה לממש את חלום הפצצה. על רקע זה, ועל רקע המאמצים המתמשכים שהשקיעה טהרן במיזם זה, זועקות ממש לשמים חולשותיו של ההסכם הנוכחי, בבחינת פרצות הקוראות לגנב.
יש לזכור שהסכם הגרעין מ-2015 לא אמור היה להביא כלל לפירוקו של המיזם הגרעיני שבנתה איראן במשך שנים, על תשתיותיו, מתקניו ויכולותיו. ואכן, הסכם זה כלל במסגרתו לא יותר מאשר סדרת הגבלות, שהיו אמורות להישאר בתוקפן למשך 10 או 15 שנים בזיקה למספרן של הצנטריפוגות להעשרת אורניום, שהמשטר האיראני היה רשאי להמשיך בהפעלתן, ובאשר לרמת ההעשרה המותרת באמצעותן.
היום, כאשר מועד תפוגתו של ההסכם הולך ומתקרב, וכאשר סמכויות הבקרה, הניטור והפיקוח על יישומו הינן חלקיות ומצומצמות (ובין היתר אינן כוללות את זכות הכניסה למתקנים צבאיים), עולה בכל חומרתו, ערב מועד אשרורו המחודש של ההסכם, הצורך המיידי בתיקונו המסיבי. המדובר בראש ובראשונה בהכרח להופכו להסדר קבע ללא מגבלת זמן כלשהי, כמו גם בצורך להקים מנגנוני פיקוח בינלאומיים חדשים, שיהיו חודרניים ואפקטיביים הרבה יותר מן הקיימים.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
אחרי ככלות הכל, עוצמתו של הארכיון האיראני, שרמת הסיווג שלו הורדה לפתע מ'סודי ביותר' לבלתי מסווג, טמונה לאו דווקא במסמך בודד כלשהו, אלא במכלול העצום של עדויות וראיות, המצביעות על נחישות, דבקות במטרה, ושאפתנות אין קץ מצדו של משטר האייתוללות בחתירתו לעבר הגרעין. זאת, תוך שימוש בטקטיקות של הסתרה והונאה. יש, אפוא, לסתום את הגולל על יעד זה לצמיתות, ואם ניתן הוא הדבר, אזי בחסותם וגיבויים של השותפים המקוריים להסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו