שער הגיליון האחרון של השבועון הגרמני "דר שפיגל" משקף היטב את הלכי הרוח השולטים במסדרונות משרדיהם של הנשיא עמנואל מקרון, הקנצלרית אנגלה מרקל ונציבת האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון פדריקה מוגריני: ברקע כותרת השבועון, ששואלת "מי יציג את המערב?", מצויר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כאש משתוללת ומאיימת, שמולה עומדים מרקל, המבוהלת קמעה, ומקרון המחייך עם מטף לכיבוי דלקות בידו.
טראמפ מארח השבוע בוושינגטון את שני המנהיגים. מקרון ידע לזהות מבעוד מועד את הצורך של טראמפ בליטוף ובחיבוק (ובלחיצת יד חזקה וארוכה) והעניק לנשיא האמריקני בעת ביקורו בפריז בקיץ שעבר כבוד מלכים - בעת ששאר מנהיגי המערב התייחסו אליו בבוז ובסלידה. הוא התקבל על ידי הנשיא האמריקני בידידות ובחום.
מרקל לא הצליחה להתגבר על רתיעתה מטראמפ וליצור איתו קשר בין־אישי הדוק. מעניין מאוד יהיה לראות את הדרך שבה טראמפ יקבל בסוף השבוע את הקנצלרית ל"פגישת עבודה". עדיף שמרקל לא "תחמם" את טראמפ, באופן שיעודד אותו לעשות את מה שמרקל אינה מעוניינת בו. מקרון ומרקל מגיעים לוושינגטון במטרה להשתלט על מה שהם רואים כ"הוריקן טראמפ", בעיקר בכל הקשור לעתידו של הסכם הגרעין עם איראן.
טראמפ ומקרון בפגישתם בבית הלבן // צילום: EPA
נכון שנשיא ארה"ב גורם בהתנהגותו הלא צפויה לעצבנות רבה, בעיקר בקרב אלה שהתרגלו למדיניות החוץ החייכנית המנומסת אך ההרסנית של קודמו, ברק אובאמה. אבל יותר משנה לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן, ראוי היה שמנהיגי אירופה יגלו ראייה מפוכחת יותר של בעל בריתם האמריקני החדש: הוא לא גרם למלחמה כלשהי.
אפילו הכרתו בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקנית אליה לא עוררו את האלימות ושפיכות הדמים שהמעצמות האירופיות התריעו מפניהן. נהפוך הוא: דרכו הלא שגרתית והתזזיתית לנהל את מדיניות החוץ האמריקנית מצליחה במידה לא מבוטלת לקדם עניינים, שנדמה היה כי הם תקועים ובלתי ניתנים לשינוי.
כמו בעניין ההסכם עם איראן: המעצמות האירופיות ונציבות האיחוד האירופי העניקו גיבוי מלא לדרישה האיראנית לא לשנות פסיק בהסכם; אך איומו של טראמפ לחדש את הסנקציות על איראן ובכך להביא, קרוב לוודאי, ל"פיצוץ" ההסכם, הניע את האירופאים להסכים ל"מסמך משלים" שייתן מענה מסוים לבעיות המרכזיות בהסכם הגרעין.
חמישה מפגשים נערכו עד כה בין נציגים אירופאים ואמריקנים. אלו הביאו לגיבוש מסמך הבנות, שיעסוק ב"חורי הליבה" של הסכם הגרעין: מה יקרה בתום עשר שנות ההסכם, איך מגבירים את הפיקוח על מתקני הגרעין הקיימים של איראן, מועדי ענישה כלפי איראן אם זו תמשיך לפתח תוכנית טילים בליסטיים ואם תמשיך בפעילותה התוקפנית מחוץ לגבולותיה ברחבי המזרח התיכון.
מקרון ומרקל יבקשו בשיחותיהם עם טראמפ למסמר את ההסכם המשלים הזה, שנועד להציל את הסכם הגרעין. האירופאים מוכנים היום להודות בקיומם של חורים משמעותיים בהסכם הגרעין. וזאת הודות ללחץ הגדול שהפעיל עליהם טראמפ באמצעות איומיו, ציוציו ושליחיו. גם אם טראמפ נראה כמו "הילד הרע" ששובר את הכלים, גישה זו היא שתביא, קרוב לוודאי, לתיקון מגרעותיו של ההסכם עם איראן.
"הילד הרע" בסיפור הזה ממשיך להיות איראן. גם אם היא מקפידה על יישום הסכם הגרעין באופן מלא ומוחלט, איראן ממשיכה לקדם את תוכניותיה לערער את היציבות במזרח התיכון ולהתחזק כמעצמה צבאית אזורית מובילה. האש המשתוללת והמאיימת היא טהרן ולא טראמפ. הקושי של אירופאים רבים להכיר בכך מעיד על חוסר יכולתם או רצונם להתעמת עם המציאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו