ערעור נוחי דנקנר נפתח בבית המשפט העליון

לקראת הכרעה: הדיון הראשון בשלושת ערעוריו של איל ההון נערך בבית המשפט

נוחי דנקנר בדיון בבית המשפט העליון // צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון דן אתמול בשלושת הערעורים בפרשת הרצת המניות בה הורשע איל ההון נוחי דנקנר. הערעורים נידונו 16 חודשים לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על דנקנר שנתיים מאסר ועל מנהל ההשקעות, איתי שטרום, שנת מאסר.

דנקנר ושטרום מערערים על הרשעתם וחומרת עונשיהם, והמדינה מצידה, על קולת עונשם. השופטים טרם קיבלו החלטה בערעורים אך בדיון טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד חנה קורין, כי בית המשפט המחוזי בחן את הטענות של דנקנר ושל שטרום והתייחס לכולן.

"יש כאן סדרת אירועים שגם אם היינו רואים אותם כסרט אילם - זה היה מחשיד. אנחנו רואים קניות של שטרום, שיחת טלפון לבנק ומחלצים. במקרה הזה לדבריה יש גם פסקול - מה שדנקנר ושטרום אמרו בחקירות שלהם", אמרה.

"בתיקים של עבירות צווארון לבן אין את השודד עם כובע הגרב והאקדח. אין את האקדח המעשן, יש לנו אנשי עסקים, פעילויות בבורסה שלכאורה הן לגיטימיות, שיחות שמתרחשות בבית קפה, בשיחת סלון, אף אחד לא מעלה על הכתב. לפעמים די בקריצה ואפילו וירטואלית, מספיקה הבנה הדדית על ידי אנשים מתוחכמים שמבינים מה כל אחד עושה".  

דנקנר טוען כי הרשעתו מתבססת על ראיות נסיבתיות: "המסקנה שהסיק בית המשפט מהראיות הנסיבתיות אינה הגיונית ואינה המסקנה היחידה. לעובדות שהוכחו בפני בית המשפט יש הסבר סביר המחייב את זיכויו".

עוד נטען, כי הכרעת דינו "לוקה בהתעלמות מעובדות וראיות שהובאו בפני השופט, במסקנות שאינן נובעות מהראיות, בהיסקי היגיון שאינם מבוססים ובהתעלמות מהתיישבותן של הראיות עם ההסבר המבוסס והלגיטימי שניתן להן. טעותו היסודית של בית המשפט קמא היא בכך שקבע שלדנקנר הייתה כוונה להשפיע על השער, מבלי שבחן את השתלשלות האירועים בעיניו, על יסוד המידע שהיה ברשותו במועד ההתרחשות. בית המשפט קמא קבע ממצאים ביחס לכוונתו של דנקנר תוך הסתמכות רבה על עובדות שלא היו בידיעתו של דנקנר, ובהתעלם מעובדות מהותיות המלמדות על מצב דעתו". 

שטרום טוען שיש לזכותו משום שהתברר שעד המדינה שיקר בעדותו ולמרות זאת בית המשפט הסתמך עליו. "מסקנותיו של בית המשפט קמא לא היו מעוגנות בראיות, ולא היו המסקנות המתבקשות מהראיות, ובוודאי לא המסקנות היחידות, והוסקו תוך התעלמות מוחלטת מראיות מזכות אוביקטיביות משמעותיות".

המדינה מצידה טוענת בערעורה כי מדובר בעונשים שאינם תואמים את המעשים החמורים בהם הם הורשעו. "הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על־ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר על המידה בכל המקרים העתידים לבוא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר