בימים אלה אתם רואים את ניב סולטן (25) ומתאהבים בה לחלוטין בסדרה "יש לה את זה", שמשודרת בקשת 12 (הערב ישודר פרק נוסף בסדרה), לצידם של מגי אזרזר ועוז זהבי. אבל סולטן היא בכלל סטודנטית למשחק עדיין, תלמידת שנה ג' בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, שבימים אלה משחקת בתפקיד הראשי בהצגה "מראה מעל הגשר" בסטודיו (ההצגה מוצגת מדי ערב באולם עבאס בשכונת התקווה בתל אביב עד 5 במאי).
סולטן (במרכז) עם מגי אזרזר ועוז זהבי ב"יש לה את זה"// צילום: משה נחמוביץ'
המחזה "מראה מעל הגשר", שכתב ארתור מילר, עוסק במשפחה של מהגרים איטלקים בברוקלין שמסרבים לקבל את הרומן של אחייניתם היתומה שמתגוררת איתם - מה שהופך את חיי כולם לגיהינום. סולטן מגלמת את הדמות של קתי, האחיינית המאוהבת.
"אני חולקת את התפקיד עם יעל אלקנה", מספרת סולטן (25), "אנחנו משחקות לסירוגין את קתי, שחיה עם דודיה, אדי וביאטריס. הם אימצו אותה כי היא יתומה, ויש לה קשר מאוד קרוב לשניהם. היא הילדה הקטנה של הבית, מגוננים עליה. אדי מגונן עליה ובהמשך מתגלה שהוא די מאוהב בה והיא לא יודעת לזהות את זה. כשקתי מתאהבת ברודולפו - אדי לא יכול לשאת את סיפור האהבה הזה".
זה אחד התפקידים הכי נחשקים בקלאסיקה העולמית.
"מאוד כיף להתעסק בחומר כזה, וזה כבוד גדול שבית הספר נתן לנו את ההזדמנות לגעת ביוצר כמו ארתור מילר, אבל בסופו של דבר כשאת משחקת דמות זה קודם כל בדיקת האנושיות שלה. קתרין היא אנושית ואני צריכה לנסות להבין מה קורה לה בפנים, מה היא מרגישה. את לא משחקת קלאסיקה אלא דמות אנושית".
מה התוכניות עם סיום הלימודים?
"לעשות הכל: תיאטרון, קולנוע. מה שיגיע - ברוך הבא".
זה עשוי להיות קל יותר כשאת מככבת בתפקיד ראשי בסדרה בפריים טיים.
"כשאת בתוך בית הספר - את בבועה, בחממה. אני באמת מתעסקת בעיקר בבית הספר. הלימודים הם העיקר ואני לא כל כך מסתכלת החוצה. הכיתה שלי מאוד מפרגנת ושמחה בשבילי. אני כן מקבלת המון תגובות על הסדרה. כותבים לי דברים מרגשים ומחממי לב, וכיף לדעת שאנשים נהנים מזה, אבל בסופו של דבר אני עדיין סטודנטית למשחק, עוד לא סיימתי את המסלול שלי. אני רוצה לסיים אותו כמו שצריך ובינתיים אני מאוד נהנית. אני לא יודעת איך דברים יתנהלו בחוץ, אבל אני מאמינה שבסופו של דבר זה מסתכם בלעבוד קשה ולעשות אודישן טוב. יש לי עוד דרך ארוכה, לא קניתי את עולמי עדיין".
כשצילמתם את הסדרה הבנת שזה יהיה משהו כזה מדובר? שזו תהיה החשיפה שלך?
"האמת שלא ידעתי מה זה הולך להיות. צילמנו את הסדרה כשהייתי סטודנטית בשנה ב'. על הסט כולם עזרו לי והיו מקסימים. לא ידעתי מה יהיה התוצר, קיוויתי שזה יעבוד ככה".
תמיד היה ברור לך שתהיי שחקנית?
"זה תמיד היה שם. בתיכון היתי במגמת תיאטרון בירושלים, אבל לא הייתי ילדת אודישנים, זה היה רחוק ממני. גם בצבא לא עסקתי בתחום, הייתי מדריכת כושר קרבי של לוחמי הנדסה קרבית, אבל ברגע שהשתחררתי ניגשתי לסוכנות".
יש איזה חלום ספציפי?
"החלום שלי הוא לצאת החוצה ולעבוד. הייתי רוצה לעשות שייקספיר, או חומרים שכבר לא ברור מאליו להתעסק בהם היום. נגעתי קצת בשייקספיר במהלך הלימודים והייתי שמחה לשחק במחזה שלו שוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו