החוב של מדינות נמדד ביחס לתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) שלהן ולא לפי היחס ההגיוני יותר - בין החוב להכנסות שלהן. מה הקשר בין החוב של המדינה לתפוקה של כלל אזרחיה? יש קשר, כמובן, אך הוא לא ישיר דיו ונכון יותר למדוד את החוב הזה ביחס להכנסות של המדינה. לו היינו עושים זאת היינו נבהלים מהיחס הזה. אפשר להעריך שיחס החוב העולמי בין היקפו לבין הכנסות המדינות הוא אלפי אחוזים.
כמדי שנה מדובר בשיאים היסטוריים חדשים שהעולם לא הכיר. השאלה היא עד מתי, עד לאיזה היקף חוב אפשר להגיע ואם אפשר למצוא פתרון לכך מבלי לחוות משבר אשראי קשה. ישראל מצמצמת את היקף החוב שלה בעקביות בעשור האחרון, מה שמקרב אותנו למדינות המפותחות. היחס הזה הצטמצם הן בשל החזרי חוב ובעיקר בשל הגידול בתוצר. הפתרון לבעיית החוב העולמי העצום הזה יכול להגיע רק מצד הצמיחה - גידול התוצר.
ישראל נמצאת בכיוון הנכון, אבל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה. שורה של חסמים מפריעים לה: ארגוני עובדים הפוגעים בפריון, ביורוקרטיה הרסנית הפוגעת בשוק הדיור ובעסקים בכלל ומערכת תיווך פיננסי ריכוזית מאוד. ללא פתיחת השווקים החוב העולמי ימשיך לנסוק ולהוות איום למשבר הפיננסי החמור הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו