זמני ההמתנה הנדרשים לתחילת טיפול פסיכותרפי לילדים ולנוער בירושלים, באר שבע ואשדוד עומדים על לא פחות משנה שלמה, כך עולה מנתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי "ישראל היום". מהנתונים עולה שבמקומות רבים זמני ההמתנה לטיפול עבור ילדים ארוכים משמעותית מאלו של המבוגרים.
כך לדוגמה, במרפאת מכבי לילדים ונוער "רשב"י" שבאשדוד וגם במרפאה בבאר שבע - זמן ההמתנה לתחילת טיפול הוא 52 שבועות, וכך גם במרפאת כללית "משמר העם טלביה" בירושלים. במרפאה לילדים ונוער לכל הקופות בחיפה זמן ההמתנה עומד על 50 שבועות.
ילדים ונוער מבוטחי לאומית בביתר עילית ממתינים לתחילת טיפול 52 שבועות בעוד שמבוגרים ממתינים בין 8 ל־20 שבועות. לעיתים גם זמני ההמתנה לטיפול עבור מבוגרים ארוכים מאוד: במרפאת מכבי בערד זמן ההמתנה עומד על 52 שבועות, במרפאת מכבי בקריית מוצקין ובמרפאה בנהריה למבוטחי כלל הקופות זמן ההמתנה עומד על 24 שבועות. במרפאת מאוחדת בקריית ספר זמן ההמתנה לטיפול עומד על כ־32 שבועות, במרפאת "פלוטקין" בתל אביב למבוטחי כל הקופות זמן ההמתנה 24 שבועות, אך במרפאה בבית החולים איכילוב זמן ההמתנה עומד "רק" על כ־8 שבועות בממוצע.
"חוסר אונים"
מדובר בנתונים המתייחסים לזמן ההמתנה הנדרש לאחר ההערכה הראשונית שבה נקבע שישנו צורך בטיפול, אשר גם היא אורכת עוד מספר שבועות, כל זאת למרות התחייבות משרד הבריאות כי הרפורמה בבריאות הנפש תסייע לקיצור זמני ההמתנה. עינת (שם בדוי), אמא לילד בן 9 שמטופל במרפאה לבריאות הנפש, מספרת: "עברו שלושה חודשים מאז שהוא עבר התקף חרדה בבית הספר ועד לתחילת הטיפול. זה תהליך ארוך שאתה נמצא בו במצב של חוסר אונים. ללא טיפול צריך אולי אפילו לאשפז אותו". אורך התורים דוחף את המטופלים להשתמש במסלול "פסיכולוגים עצמאיים" שמפעילות הקופות - מסלול הכרוך בתשלום השתתפות עצמית של כ־130 שקלים למפגש. מהנתונים עולה כי בקופות חולים מכבי ומאוחדת גדול במיוחד חלקם של המטופלים שפונים למסלול בתשלום פרטי והוא עומד על בין רבע לשליש מהמטופלים.
צילום אילוסטרציה: GettyImages
"אורך התור לקבלת טיפול פסיכותרפי במקומות רבים עומד על 6-5 חודשים ובמקומות מסוימים אף למעלה משנה", כתבו ארגוני חולים בפנייה דחופה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "יש צורך בפעולה מיידית ודחופה בנושא, בין היתר על ידי קביעת סטנדרטים ברורים ומחייבים למתן טיפול נפשי במרחק סביר ותוך זמן סביר, כמתחייב מהחוק. נזכיר כי מדובר באנשים שנקבע כי זקוקים לטיפול זה. עבור אדם הנמצא במצוקה נפשית זוהי המתנה בלתי סבירה בעליל, ודאי כשמדובר בילדים ונוער. הטיפול הפסיכותרפי הוא טיפול חיוני, היכול לסייע במצבים אקוטיים, למנוע אשפוזים ולפעמים אף יכול להיות מציל חיים", כתב שמוליק בן יעקב, מנכ"ל האגודה לזכויות החולה.
עדית סרגוסטי מארגון "בזכות" אמרה: "המתנה של מעל לחודש וחצי לטיפול נפשי אינה סבירה והמתנה של חצי שנה ויותר היא שערורייתית. אלו לא ביקושי סרק, אלא ביקוש של אנשים שעברו הערכה ראשונית ונמצאו מתאימים לטיפול נפשי. אין סיבה שייווצרו תורים כאלו לטיפול פסיכותרפי, כאשר יש אלפי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים. אין סיבה שקופות החולים יחסכו בהוצאות על חשבון המטופלים". כזכור, במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש הועברה האחריות לטיפול נפשי לקופות החולים, שנדרשו לפתוח מערך שירותים מתאים באמצעות תקציבים שהועברו אליהם. בין היתר, מטרת המהלך היתה לקצר את זמני ההמתנה אך כאמור, יעד זה לא הושג.
ממשרד הבריאות נמסר: "לאחר הרפורמה הורחבו משמעותית שירותי בריאות הנפש בקהילה וזאת הודות להקמת מרפאות ושירותים חדשים ע"י קופות החולים, אשר באחריותן להמשיך ולהרחיב את השירותים על מנת לקצר את תורי ההמתנה לטיפול, והן הונחו לעשות כן. משרד הבריאות פרסם לציבור מידע אודות המרפאות השונות לטיפול נפשי הן בכדי להקל על הנגישות לשירות, והן כחלק ממעקב של המשרד אחר מצב תורי ההמתנה. במקביל לכך מתבצעת עבודה לגיבוש סטנדרט שיגדיר זמני המתנה מקסימליים לקבלת הטיפול.
באתר משרד הבריאות עלה לראשונה מיפוי של כל שירותי בריאות הנפש בקהילה בישראל וזמני ההמתנה. המיפוי כולל את כל ספקי השירותים בתחום: קופות חולים, בתי חולים ממשלתיים וכלליים, ספקים פרטיים.
ניתן לראות על גבי מפה אילו שירותים קיימים בכל מקום, בחלוקה לפי קופות, למי מיועדים השירותים (ילדים, מבוגרים, טיפול קבוצתי וכו') האתר מכיל נתונים על זמני ההמתנה לטיפול נפשי – רפואי ופסיכותרפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
