שותפות בין ישראל ליוון פורחת בימים אלה. שיתופי הפעולה בתחומי הצבא, הדיפלומטיה והכלכלה נמצאים בשיאם, כאשר בתחום הכלכלה מדובר בעיקר על הגז הטבעי, בשעה שהאיחוד האירופי בוחן הקמת צינור גז בין ישראל, קפריסין ויוון כדי להעביר גז מישראל לרחבי אירופה כולה.
רה"מ נתניהו שוחח אתמול עם ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס, ולפני כן עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס, על סוגיות אזוריות וכן על קידום בדיקת ההיתכנות להנחת צינור גז מישראל לקפריסין, ליוון ולמערב אירופה. המנהיגים הביעו ציפייה למפגש הפסגה הטרילטרלי בחודש מאי הקרוב. מוקדם יותר, בשבוע שעבר, הושקה לשכת המסחר והתעשייה ישראל-יוון, ששמה לה למטרה לסייע לחברות ישראליות ולחברות מיוון לקדם את העסקים ביניהן למען שיפור מאזן הסחר בין שתי המדינות.
הלשכה שואפת להיות שותפה מרכזית במארג ההולך ומתהווה בין שני הממשלים ובמסחר הדו-לאומי, ולתרום לביסוס גשר יציב, מסחרי ותרבותי, ביחד עם הנספחים המסחריים בשגרירות יוון בישראל, שגרירות ישראל ביוון וגורמים תומכים משתי המדינות. היקף הסחר הכולל בין שתי המדינות ב-2017 הוא כ-610 מיליון דולר, אולם הפוטנציאל לבטח גדול יותר ולכן מקבלי ההחלטות בשתי המדינות לקחו על עצמם לעשות יותר כדי להכשיר את הקרקע ליזמים, לתעשיינים, ליצואנים, ליבואנים ולשחקנים בשוק ההון, כדי לעודד יחסי מסחר ותרבות עם יוון, כך אומרים יו"ר השלכה, סבי מיונס ומנכ"ל הלשכה, קובי ביטון.
באירוע השקת לשכת המסחר השתתפו שלושה שרים מממשלת יוון, ראשי ארגונים כלכליים ואנשי עסקים מהשורה הראשונה. השרים שהגיעו מאתונה הם ממלא מקום שר הכלכלה אלכסיס חרציציס, השר למדיניות דיגיטלית, תקשורת ומידע ניקוס פאפאס, וראש המחלקה הכלכלית במשרד ראש הממשלה ג'ורג' ציפרס, שהוא גם בן דודו של ראש הממשלה אלכסיס ציפרס.
השר שטייניץ בהשקה // צילום: עופר חן
"כפי שאתה בטח יודע, הכלכלה היוונית יוצאת רק עכשיו ממשבר כלכלי עמוק ומתמשך", התחיל ממלא מקום שר הכלכלה חרציציס. לדבריו, "אנחנו כבר בדרך הישרה, הדרך לצמיחה כלכלית, ובעקבות כך אנחנו מנסים להתחבר שוב למדינות שותפות, כדי לקדם מחדש שותפויות כלכליות שהיו לנו בעבר, לפני המשבר. אנחנו מנסים להקים יחסים מדיניים וכלכליים חדשים וזו בעצם המטרה של לשכת המסחר והתעשייה ישראל-יוון. ממשלת יוון מאמינה בלי היסוס בשיתוף הפעולה עם ישראל ונראה שגם ישראל מאמינה בכך. אני מצפה שיהיו המון עסקים משותפים בין קהיליית העסקים של ישראל לזו של יוון בשנים הבאות".
איך תעשיית הגז הטבעי משתלבת בחזון הזה?
"אנו מאוד מאמינים בעבודה משותפת עם שכנותינו, ישראל וקפריסין, כדי לייצר מרכז אנרגטי לכל אגן הים התיכון. נעשית המון עבודה על שיתוף פעולה בין המדינות, כדי לייצר מהלכים משותפים נוספים של חיפוש גז והקמת צינורות בין המדינות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק בין הממשלות ורואים את תחום האנרגיה כאחת הדרכים לשלב את אזרחינו יחד. לישראל וליוון יש המון במשותף ויצירת פרויקטים משותפים היא עוד דרך כדי לקרב בין העמים. הגז הטבעי הוא תחום שיש בו המון השקעה, ועוד תהיה בו המון השקעה מצד תאגידים רב-לאומיים מכל העולם".
מתי אתה צופה שייבנה צינור הגז בין ישראל, קפריסין ויוון?
"פרויקטים כאלה תמיד לוקחים הרבה זמן. יש המון אינטרסים גיאופוליטיים שמעורבים בנושא, בין השאר טורקיה. אנחנו תומכים ללא היסוס בפרויקט הזה ונעבוד עם האיחוד האירופי עליה. כל האיחוד ירוויח מהפרויקט הזה, אבל כרגע אין לי הערכה מתי הוא יתממש בפועל".
כבל תת-ימי? יהיה לנו
פאפאס, השר למדיניות דיגיטלית, תקשורת ומידע, אמר לנו כי "כולם מבינים שלמדינות שלנו יש אינטרס משותף לייצוב האזור ולעבוד בשיתוף פעולה יחד - בעיקר בתחום הכלכלי. היחסים המצוינים שלנו עם קפריסין וישראל משנים לחלוטין את פני האזור. נוסף על צינור הגז שעתיד לקום, אנחנו מפתחים כבל תתימי לתקשורת בין שלוש המדינות. אנחנו מאוד מצפים לעבוד עם ישראל וללמוד על הקמת אומת סטארט-אפ מצליחה כל כך. אנחנו הולכים להשקיע בתחום הסטארט-אפ בתוך יוון המון משאבים בתקופה הקרובה, למשל בשיפור תשתיות הטלקומוניקציה שלנו, ויש בזה המון הזדמנויות לחברות ישראליות".
השרים מיוון בהשקת לשכת המסחר והתעשייה. מימין: ציפרס, חרציציס ופאפאס // צילום: גדעון מרקוביץ'
"בהזדמנות זו", בישר השר, "בשם ממשלת יוון, אני מזמין חברות ישראליות ליריד הבינלאומי בסלוניקי שיתקיים בחודש ספטמבר ויציין את סוף תקופת הצנע בעקבות המשבר הכלכלי המתמשך שעברנו. זה זמן מצוין לחברות להציג את עצמן, שכן ראש הממשלה ציפרס יהיה שם וגם ראש האופוזיציה ושחקנים רבים מכל רחבי העולם".
ממלא מקום שר הכלכלה הוסיף כי "בביקור הקצר היתה לנו הזדמנות לראות בישראל מגוון חברות ותחומים. מובן שבראש ובראשונה יש את הגז הטבעי, אבל לא רק. יש מגוון תחומים שנשמח לשיתוף פעולה בינינו".
ציפרס, ראש המחלקה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, סיכם ואמר כי "לישראל וליוון יש יחסים בלטראליים טובים וחזקים, וזה טוב לשתי המדינות מבחינה פוליטית וצבאית, אבל היחסים הכלכליים עדיין לא הגיעו לאותה רמה, וזה תפקידנו כאן. יש המון תקווה ביוון כיום, הכלכלה צומחת, אבל יש לנו עוד עבודה כדי לצאת לעצמאות פיסקאלית".
באירוע השתתף גם שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהתייחס לחשיבות פתיחת הלשכה לחיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל ליוון, והתמקד בשיתופי פעולה בתחום האנרגיה. שטייניץ בירך את חברת "אנרג'יאן" היוונית על כניסתה ופעילותה בארץ, גם כמי שרכשה את מאגרי הגז הטבעי כריש-תנין, ובינתיים הגישה תוכנית פיתוח סופית למאגרים, שנועדו לשימוש מקומי.
שטייניץ התייחס גם לפרויקט הקמת הצינור ליצוא גז טבעי והזכיר כי באפריל אשתקד כינס בישראל את שרי האנרגיה של כל המדינות הללו, לצד נציב האנרגיה של האיחוד האירופי, כדי להניע את המהלך בשיתוף פעולה, וכי לפני כשלושה חודשים חתמו שרי האנרגיה על מזכר הבנות לקידום הנחת הצינור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו