"כשהשופט אמר 'זכאי', התמוטטתי. זו היתה הפעם הראשונה שבכיתי"

עננת שלווה רגעית, לא אופיינית, עוטפת את גופו גדול הממדים של אלון חסן, האיש שהפך לסמל הכוחניות של ועד העובדים בנמל אשדוד. הוא משתרע בנינוחות על הספה המפוספסת בגוני יין בביתו, ורגליו מושטות קדימה.

קשה לפספס את שלוש האבנים הגדולות והלבנות המונחות על שולחן הזכוכית מולו, שעליהן נכתב באותיות מוזהבות "אושר, שפע, מזל". המילים האלו מייצגות נאמנה את המהפך שעבר על חסן בשבוע האחרון. לאחר כארבע שנים שבהן נראה כי חייו התמקמו על מדרון חלקלק, שיוביל אותו היישר אל מאחורי הסורגים, זיכה אותו שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, מעבירות של שוחד, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים - בנימוק של חוסר אשמה. השופט גם הצביע על מחדלים חמורים בעבודת המשטרה והפרקליטות. 

"לא היתה יכולה להיות תוצאה אחרת", נסדק שריון הזֶן של חסן, והמניירות הלוחמניות שוב מבעבעות מתחתית גרונו. "בשום שלב לא ראיתי את עצמי נכנס לכלא או מסכים להסדר טיעון, כי כתב האישום נשען על כלום. יש בתי משפט בישראל ויש צדק, ונאשמים שמאמינים בחפותם צריכים להילחם עליה.

"לפרקליטות אני מציע לעשות חשבון נפש, כי היה פה אובדן פרופורציות. כולי תקווה שהם יניחו לי לחזור לחיי ולא יערערו על החלטת בית המשפט. אם הרדיפה תמשיך, אמצא דרך להגיב בחומרה. לא אתן שישתמשו בכוח שלהם כדי להתעמר בי".

לא רק רשויות החוק נמצאות עכשיו על הכוונת שלו. בתור התחלה התייצב חסן בנמל, ביום שני בבוקר, אולם כניסתו נמנעה בהוראת ההנהלה. התגובה החריפה לא מרתיעה אותו. בימים הקרובים הוא מתכוון להתייצב במקום שוב ולדרוש בחזרה את תפקיד יו"ר הוועד, שאותו אולץ לעזוב ב־2014, אחרי 11 שנים. למרות הלהיטות והתקווה להסתובב שוב בין רציפי הבטון והמנופים, הוא לא יעצור שם. לראשונה הוא חושף את כוונתו להתמודד בבחירות הבאות לראשות ההסתדרות מול היו"ר המכהן, אבי ניסנקורן.

"לא היה לי מה להסתיר"

הוא נולד לפני 48 שנים וגדל באשדוד. אביו, אמיל, ששימש אף הוא יו"ר ועד העובדים בנמל, נהג לקחת את בנו הקטן לעבודה, להניח אותו על ברכיו ולהראות לו כיצד פועלת מלגזה. חסן למד קראטה, ובגיל 16 נבחר לאלוף ישראל בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג. כדי שיוכל להמשיך באימונים, שירת בצה"ל כעובד כללי בבסיס דלק ליד אשדוד. 

עם שחרורו ויתר על הקריירה הספורטיבית, ובהמלצת אביו, החל לעבוד בנמל כסוור. לאחר כמה שנים הפך למפעיל מלגזה, ובהמשך למנופאי. בשנת 2002 נבחר לעמוד בראש ועד תפעול ציוד מכני, אחד משמונת הוועדים בנמל, הנחשב לחזק שביניהם. ייתכן שהיה ממשיך בתפקידו זה עד היום אלמלא החלטתו של שר התחבורה, ישראל כץ, על רפורמת הנמלים, שבמסגרתה יוקמו שני רציפים נוספים, מצפון לחיפה ומצפון לאשדוד, במטרה להגביר את התחרות.

הוועד באשדוד ראה בהחלטה הכרזת מלחמה ופגיעה בזכויות העובדים, והגיב בסדרה של שביתות איטלקיות. הצעד הזה חשף את חסן לציבור והוביל לתחקיר על אודותיו, שפורסם ב־2013 בחדשות 2. התחקיר חשף את עסקיו הפרטיים, ובהם חברת "הופס" לייצור חומרי ניקוי וחברת המשאיות "בן עידן", וטען כי חסן גרף לכיסו כספים רבים בזכות הקשר של החברות לפעילות השוטפת בנמל. 

בעקבות הפרסום פתחה המשטרה בחקירה סמויה נגד חסן. הוא, מנגד, חיפש אחר עורך דין שיגיש בשמו תביעת דיבה נגד העיתונאים.

"ראיתי את רונאל פישר בטלוויזיה וחשבתי שהוא כישרוני", מספר חסן. "לכן שכרתי את שירותיו. בתחילת ינואר 2014 הוא הזהיר אותי שבלהב 433 מתקיימת חקירה סמויה נגדי, והופתעתי. חשבתי שמדובר בבדיקה רגילה, שנובעת מכתבות בתקשורת. זמן קצר אחר כך נפגשנו שוב, ורונאל אמר שכדאי שאשלם כסף כדי שיהרגו את החקירה. סירבתי. לא היה לי מה להסתיר". 

עם תומכיו, אחרי הזיכוי. "זאת אולי קלישאה, אבל מבחינתי זה חג החירות הפרטי שלי" // צילום: דודו גרינשפן

בבוקר 27 במאי 2014 התדפקו השוטרים על דלת ביתו של חסן ברובע ט"ו באשדוד. הוא נלקח לחקירה במשרדי היחידה בלוד, ואחריה הוארך מעצרו.

"שהיתי בבידוד באבו כביר במשך 12 יום, ועברתי גיהינום", הוא אומר בכאב. "העולם שלי התרסק. הייתי לבד בתא קטן ומאובק עם מיטה מבטון, בלי טלוויזיה, טלפון או עיתון. לא הצלחתי לישון, והמחשבות הציקו לי. הרגשתי שרוצים לשבור אותי, ולא התכוונתי לתת למשטרה את התענוג. 

"הרגשתי מבוזה, אבל סבלתי בשקט. למרות כל הקשיים, לא יכולתי שלא להתפלא לאן נעלם רונאל פישר לאורך המעצר. בשום שלב הוא לא דיבר איתי". 

עם שחרורו התברר לחסן כי הושעה מעבודתו בנמל, וכי הכניסה למקום נאסרה עליו עד לבירור החשדות נגדו. הוא שכר עורך דין פלילי, והתכונן לאפשרות שיוגש נגדו כתב אישום. במקביל נפגש שוב עם פישר, כדי שיגיש בשמו את תביעת הדיבה.

"במקום להתרכז בתיק שלנו, רונאל הודיע לי שיוגש נגדי כתב אישום, ואמר שאילו שילמתי את הכסף, לא הייתי נעצר. האמנתי לו. החלטתי להרוויח זמן כדי לשקול מה לעשות, ובינתיים אפשרתי לו לנהל דיאלוג מול המקורות שלו במשטרה, בלי לדעת עם מי הוא מדבר. עברו כמה ימים עד שנפל לי האסימון והבנתי שהוא כנראה חלק מקנוניה נגדי.

"מאותו רגע הקלטתי וצילמתי את השיחות בינינו. עורך הדין שלי באותם ימים, בני כץ, חיבר ביני לבין מח"ש, והעברתי להם את הקלטות. הן הפכו לחלק מחומר הראיות במשפט נגד רונאל". 

את מלכודת הדבש לפישר בישלו חוקרי מח"ש. ב־3 ביולי 2014 הגיע חסן לבית קפה באשדוד כשבידו תיק שחור, שבתוכו 150 אלף דולר, והמתין לעורך הדין. התיעוד המצולם של פישר יוצא מבית הקפה כשהתיק בידו הפך למזוהה ביותר עם הפרשה הנושאת את שמו, שעניינה סחר במידע מודיעיני שהועבר לידיו מהחוקר לשעבר ערן מלכה. תיבת הפנדורה שנפתחה חשפה גם את שמה של שותפתו למשרד עורכי הדין, רות דוד, ששימשה בעבר פרקליטת מחוז תל אביב. 

במאי 2015 הוגשו נגד השלושה כתבי אישום. מלכה הפך לעד מדינה, וכיום מְרצה עונש מאסר בן שבע שנים. משפטם של פישר, המואשם בתיווך לשוחד ובקבלת דבר במרמה, ושל דוד, המואשמת בשיבוש מהלכי משפט ובקבלת נכסים שהושגו בפשע, עדיין מתנהל.

"בלילות חלמתי על הפרשה"

משב רוח רענן מקבל את פני הבאים לחווילה של משפחת חסן. המבנה הגבוה צבוע בגוני חול צהבהבים, וגדר מתכת אפורה מסתירה מעוברי האורח את הבריכה שבחצר האחורית. מול דלת הכניסה מונח כלוב גדול, ובתוכו תוכי מדבר שמפטפט עם עצמו ללא הפסקה. 

ליד המטבח הלבן, סביב כלב רועים גרמני מבוגר, מתקבצים ילדיו של חסן. ליאור (22), סטודנטית להנדסת תוכנה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית (20) המשרתת במודיעין, בן (17), תלמיד תיכון, ואביב (12), תלמידת חטיבת ביניים. הם מלטפים את הכלב הגדול, המתגלגל על גבו כמו פודל, ומסרקים את שיערו הסמיך. את הטראומה מהתמונות של אביהם מובל באזיקים למעצר הם שמו בצד, ובשנים האחרונות נהנו מהשהות הארוכה שלו בבית.

בתחילה קיבל חסן את ההגליה מהנמל בהבנה. האיש ששלט ביד רמה על השלטר של השער המסחרי הגדול בישראל הפך לעקרת בית. כשלא צלל לתוך חומר הראיות, למסמכים ולהקלטות של שני עדי המדינה בתיק, הוא הסיע את הילדים לבתי הספר ולחוגים, בילה איתם בבריכה הביתית והלך לכל משחקי הכדורסל של בן. לא היה לו ספק כי לאחר השימוע שהתקיים ב־2015 יתברר שאין ממש בחשדות נגדו, והוא יוכל לחזור לעבודתו. אבל לא כך היה.

כתב האישום הוגש במארס 2016 והציג את חסן כמי שניהל לכאורה ארגון פשע בתוך נמל אשדוד בין השנים 2010-2013. הפרשה הראשונה נגעה לחברת "הופס", ונטען בה שבאמצעות חברה אחרת עקף חסן את ניגוד העניינים ומכר לנמל מוצרי ניקיון. השנייה נגעה לחברת "דנה לוגיסטיקה", השייכת לחברו יניב בלטר, ועל פי הטענה, חסן דאג שהיא תקבל חוזים ועבודות מלקוחות מובילים בנמל תמורת מיליוני שקלים. באישום זה, שהתחלק לעשרות תתי סעיפים, מתוארים מקרים שבהם לכאורה איים חסן על הלקוחות, ואף העביר לידיו של בלטר דו"חות ביקורת פנימיים על הנמל. 

עו"ד רונאל פישר. "נעלם" // צילום: אורן בן חקון

לצד חסן הואשם מנכ"ל הנמל לשעבר, שוקי סגיס, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בשתי הפרשות, ואילו בן דודו של חסן, דוד חסן, הואשם בסחיטה באיומים, בקבלת דבר במרמה ובקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת דנה.  

"הופתעתי והתאכזבתי, כי ידעתי שהחקירה זוהמה על ידי ערן מלכה. בשום שלב לא ביקשתי לעצמי הנחות על חשיפת השחיתות שלו, רק הגינות בסיסית. עניתי על כל שאלה וסיפקתי מסמכים מרואה חשבון, שמסבירים את העברות הכספים.

"נכון, הועברו מיליונים, אבל הוכחתי שהם הגיעו מהחשבון של אבא שלי. נראה כאילו דיברתי לקיר. הרגשתי שהמשטרה והפרקליטות ממוקדות מטרה, ולא משנה מה אני אגיד. לילות שלמים לא ישנתי, וכשכבר נרדמתי, חלמתי על הפרשה.

"למרות התסכול, החלטתי עם עורך הדין שלי, אשר אוחיון, שלא הולכים לעסקת טיעון ונלחמים עד טיפת הדם האחרונה. כדי לממן את המשפחה מכרתי את שתי המסעדות שהיו לי בזכיינות באשדוד, סניף של שיפודי ציפורה וסניף של קפה גרג. מאחר שהמשאיות שלי הוחרמו על ידי המשטרה, החברה שלי, 'בן עידן', קרסה. מזלי שיש לי הורים אמידים, ואני לא מתבייש להודות שנזקקתי לעזרה כלכלית מהם". 

בעודו מתכונן לתחילת משפטו, החליט חברו, יניב בלטר, להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות והודה בקשירת קשר לביצוע פשע ובקבלת דבר במרמה. הוא נשלח ל־18 חודשי מאסר ושילם קנס של 600 אלף שקלים. אחיו הצעיר של בלטר, אורי, ששימש המנכ"ל של "דנה", נשלח לרצות שישה חודשי עבודות שירות, והוטל עליו קנס של חצי מיליון שקלים. 

אם לא היה ממש בראיות, למה הם חתמו על ההסדר?

"לאורי לא היה קל להתמודד עם החשדות, כי הוא בחור רגיש וקצת נלחץ. ויניב עשה הכל כדי שאחיו לא ייפגע. רוב החשודים לא מאמינים במערכת, וחוששים מתוצאה חמורה יותר. הרי רוב התיקים במדינה מסתיימים בהרשעה. אבל העובדה שהם חתמו לא אומרת שמשהו מזה קשור אלי". 

כעסת על יניב?

"לא, הבנתי את המניעים שלו. יניב פעל למען המשפחה שלו והעסק שלו. הוא ידע שאם ילך למשפט ארוך הוא יעמוד בפני קריסה, והבנקים לא ילוו לו כסף. דיברתי איתו, אמרתי לו שהאמת עומדת לצידנו, אבל קיבלתי את ההחלטה שלו.

"נשארנו חברים לאורך כל הדרך. בדיוק לפני שבועיים הוא שוחרר, ועכשיו יוכל לבנות את עצמו מחדש. כשזוכיתי הוא התקשר ומאוד שמח בשבילי". 

"הזיכוי הוא בהשגחה עליונה"

ארבע השנים הקשות, שהסתיימו בשבוע שעבר, השפיעו על בריאותו של חסן. הוא עלה במשקל, ולא פעם הגיע לרופא בגלל עלייה בלחץ הדם או מיחושים בחזה.

"החיים שלנו כמשפחה השתנו מהקצה אל הקצה", הוא אומר בהשלמה. "אם בעבר נסענו לחו"ל פעמיים או שלוש בשנה, ובסופי שבוע היינו מטיילים עם הילדים בארץ, הכל נכנס להקפאה. לא היה חשק. הילדים הבינו, לא הציקו ולא התפנקו. שיתפנו אותם בכל מה שקורה, והשיחות סביב הארוחות המשפחתיות היו בעיקר על המשפט. 

"אני לא זוכר לילה אחד שבו ישנתי כמו שצריך. כל הזמן קמתי לקרוא פרוטוקולים ונברתי עוד קצת בראיות. לפעמים סתם ישבתי בסלון מול הטלוויזיה או בחצר עם הכלב. אבל בשום שלב לא נשברתי. גם לא כשאחותי, סוניה, נפטרה בשנה שעברה משפעת בגיל 46, או כשאבא שלי נכנס לניתוח לב.

"תפקדתי כמו מכונה, ובמקביל התחזקתי בדת. במקום ללכת לבית הכנסת רק בימי שישי, אני הולך להתפלל מדי יום, ולפעמים הולך לרב".

הדיונים במשפט החלו בנובמבר 2016. "בכל שבוע נסעתי עם סימה, אשתי, לבאר שבע, לפעמים גם פעמיים או שלוש בשבוע. באולם ישבתי מאחורי הסנגורים. היה לי קשה לשבת הרבה שעות על ספסלי העץ, אז לקחתי מהם את אחד הכיסאות. השתדלתי להיות רגוע ולא להתפרץ, אפילו שהייתי עייף ומוטרד. שמעתי את השוטרים מעידים ואת השופט יואל עדן מתרה שהם מעידים בשבועה.

"ככל שהמשפט התקדם, הרגשתי שהפרקליטות רק רוצה לעשות 'וי' על הפרשה, ולא אכפת לה את מי היא דורסת בדרך. אתן לך דוגמה: בכתב האישום נכתב שטסתי כמה פעמים עם שוקי סגיס לחו"ל. כינו את הקשר בינינו כקשר גורדי, שלא ניתן להתרה. אמרתי כבר בשימוע שמדובר בטיסת עבודה אחת בלבד לז'נבה ולברצלונה, ושהתלוו אלינו גם ראש אגף התקציבים באוצר וסגנו.

"אז זה עזר? לא. השופט שאל אם מה שאמרנו נכון. הפרקליטים ענו שאני עם שוקי זו טיסה אחת, ושוקי איתי זו עוד טיסה. תגידו, אתם אמיתיים? נרגעתי רק כשהבנתי שהשופט לא עושה להם הנחות, בודק כל פרט ומפגין בקיאות בתיק. בהתחלה היתה לי תחושה שהוא עוין אותי, אבל עם הזמן הבנתי שאין פה מקום לרגשות. הוא פשוט היה ענייני, יסודי ומקצועי".

נמל אשדוד. "חשוב לי לסגור מעגל, הוציאו אותי משם לפני שמיציתי את התפקיד" // צילום: לירון מולדובן

המשפט הארוך הסתיים ביום חמישי שעבר, לאחר יותר מ־80 דיונים, 100 עדים ופרוטוקול המשתרע על פני 75 אלף עמודים. הכרעת הדין היתה מפתיעה בחומרתה: השופט יואל עדן לא חסך במילים קשות על המשטרה והפרקליטות, וקבע כי הפרשנות המשפטית של התביעה הרחיקה לכת.

"מצאתי בטענות שהועלו בהליך שוב ושוב פרשנות יתר למעשים, שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי. טענות שמתמקדות באווירה, בשמועות ובריח לא טוב העולה מהתנהלות, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליוּת המעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה, ואינו כלי פרשני. גם ראיות נסיבתיות, שמהן מתבקשת גזירת מסקנה בדבר פליליוּת מעשה, צריכות להיות ראיות קבילות. החיבור ביניהן אינו יכול להיעשות בדרך של השערה, אלא במסקנה מעל לספק סביר".

השופט מתח ביקורת גם על התנהלותו של ערן מלכה בפרשה ותיאר כיצד לקח נחקר מחדר החקירות אל פרדס, ניהל איתו שיחה ללא תיעוד, ובאופן פלאי - אותו נחקר הפך לעד מדינה.

"לאחר כל הבדיקות, לא הוכחה כל מרמה ולא הוכח כל ניגוד עניינים מצידו של הנאשם", קבע השופט. "אין ראיה לכך שהוא ביצע פעולות באופן ישיר או עקיף לעידוד התקשרויות עם חברות שבבעלות חבריו, וכל פעולותיו היו מחויבות כדי להגן על העובדים". עם חסן זוכו גם בן דודו וסגיס. 

איך הגבת כשהשופט הקריא את גזר הדין?

סימה, אשתו: "הוא כל כך התרגש ובכה".

חסן נבוך. "כשהשופט אמר בהתחלה שהוא החליט לזכות אותנו, התמוטטתי. זו היתה הפעם הראשונה שבכיתי מאז המעצר. שמעתי צעקות מסביב. בני המשפחה צרחו באולם מרוב התרגשות, ולמרות הרעש, התרכזתי בשופט. חשוב היה לי לשמוע מה הוא אומר. הרגשתי שהחלום שלי התממש". 

חששת שהתוצאה תהיה אחרת?

"ידעתי שאני חף מפשע, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. הקדוש ברוך הוא הגן עלי. למחרת נסעתי לכותל ובירכתי הגומל. אין לי ספק שמדובר בהשגחה עליונה". 

ליל הסדר, שהתקיים בביתם יום לאחר הזיכוי, היה שונה מהחגיגות בעבר. חסן עטה חולצה לבנה, חבש כיפה בהירה וישב ליד השולחן, כשהוא מתקשה לנשום מהתרגשות. כל מילה שהקריא בהגדה קיבלה פתאום משמעות חדשה. 

"זו אולי קלישאה, אבל מבחינתי זה חג החירות הפרטי שלי", מתגנב רעד קל לקולו. "אני עדיין לא מעכל שהסיוט מאחוריי, אבל בלילות אני ישן עכשיו כמו תינוק. מה שנותר לי זה רק לחזור לנמל ולהמשיך לכהן כיו"ר הוועד, בתנאי שהמשפחה תתמוך".

עם אשתו, סימה, בווילה שלהם באשדוד. "היא גידלה את הילדים לבד וסבלה איתי בתקופה הקשה" // צילום: אפרת אשל

סימה (48) מתחלחלת מדבריו. היא מתיישבת לידו, בחולצה לבנה מתנפנפת ובמכנסי ג'ינס קצרים החושפים גוף ספורטיבי, ונועצת בו את עיניה הבהירות. "הנמל גמר לך את החיים והרחיק אותך מהמשפחה, אז למה לך לחזור לשם?"

חסן שותק לרגע. "אני אנסה לשכנע אותך", הוא אומר לה לבסוף. "אם לא תסכימי, אז לא. גידלת את הילדים לבד, סבלת איתי בתקופה הקשה, והמילה האחרונה היא שלך. מצד שני, חשוב לי לסגור מעגל. הוציאו אותי משם לפני שמיציתי את התפקיד". 

איך הגיבו בנמל לתוכניות החזרה שלך?

"ביום שני בבוקר החלטתי ספונטנית להגיע לנמל. לא הייתי שם ארבע שנים והתגעגעתי. רציתי לראות אם משהו השתנה, לנשום את האוויר של המקום בו הייתי מרבית חיי. ידעתי שעלולה להיות בעיה, כי שמעתי מכמה עובדים שכונסה ישיבת חירום, בניסיון למצוא דרך למנוע ממני את הכניסה, למרות שאני עדיין עובד של הנמל. מושעה בשכר של 5,000 שקלים, אבל עדיין רשום כעובד. 

"כשהגעתי לשער, המאבטחת בכניסה זיהתה אותי וביקשה שאמתין. סגן הקב"ט הגיע והיה מאוד אדיב. אמר שהוא מצטער, אבל קיבל הנחיה מההנהלה שלא להכניס אותי. אמרתי לו שיצאתי זכאי במשפט, שאני עדיין עובד של המקום, אבל הוא רק התנצל. אמרתי שהכל בסדר, הסתובבתי והלכתי". 

התאכזבת?

"מאוד. זה מראה שהם ממשיכים להתעמר בי בניגוד להסכמים במשק ובניגוד לחוק. במקום לחבק אותי, לשמוח שזוכיתי וששמו של הנמל נוקה, הם מתנהלים בשערורייתיות ואומרים שקודם ילמדו את פסק הדין. מה הם מבלבלים בביצים? היה פה זיכוי מוחלט, לא מחמת הספק. הרי אם הם יחליטו להמתין לערעור של הפרקליטות, אם יהיה, הדיונים יכולים להיפתח בעוד שנה. אז שנה אמתין כדי שיואילו בטובם להכניס אותי? אין דבר, יש לי סבלנות. אטפל בהם כבר בימים הקרובים".

החברים שלך שם מתייחסים אחרת?

"כמו בכל מקום, יש את אלה שתמכו והיו לצידי לאורך כל הדרך, ויש את אלה שהתנכרו אלי מהרגע שנעצרתי. היו תקופות שהרגשתי שאני משתתף בהלוויה של עצמי. אנשים שפעם רצו אחריי ברחוב, סובבו לי את הגב ושמחו לאיד. לא ידעתי ממה להיות יותר מתוסכל, מכתב האישום או מהם.

"הנה, רק זוכיתי, וכבר מפיצים שמועות שבטוח שיחדתי את השופט. אם אגיד לך שזה לא כואב לי, אשקר. דיברתי עם הרב שלי, ובזכותו הבנתי שזה טבעו של עולם". 

אולי אחרי שהושעית, אנשים החליטו שלא מתאים להם יו"ר ועד כוחני כמוך?

"למה שלא יתאים? אם הייתי חלש, זה היה טוב למישהו? אפילו בית המשפט קבע שכל מה שעשיתי היה לטובת העובדים.

"מאז שהושעיתי התחלפו ארבעה או חמישה ראשי ועד, והתפקיד לא מתאים לכולם. צריך להתמודד מול העובדים, מול החברות שעובדות עם הנמל, מול משרדי ממשלה, וגם מול ההסתדרות. יש המון לחצים, ואסור להיות פחדנים. 

"המצב של העובדים בנמל עגום עכשיו, פגעו בהסכמי העבודה שלהם. אני יכול לעזור להחזיר את המצב לקדמותו. זה הייעוד שלי. גם הרב שלי אמר שאני שליח, שיש לי מנהיגות, וכדאי שאחזור לתפקיד. עם המתנגדים אסתדר.

"אסור לחשוש מאתגרים. הרב נתן לי כדוגמה את משה רבנו, שהוציא את עם ישראל ממצרים, למרות שעשו לו את המוות. זה אומר שהוא זרק אותם והפסיק להנהיג אותם?" 

אז עכשיו אתה משה רבנו של הנמל?

(צוחק) "חס וחלילה. זו רק דוגמה". 

אולי הנהלת הנמל תחליט לפטר אותך?

"את מגזימה", חסן מתגלגל מצחוק. "אם לא פיטרו אותי כשהוגש כתב האישום, יזרקו אותי עכשיו, כשאני זכאי? זה בניגוד לכל הסכם עבודה". 

יש לו בטן מלאה בעיקר על אדם אחד - אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. "אני מכיר אותו יותר מ־20 שנה, הוא יודע בדיוק איך נלחמתי כמו אריה עבור עובדי הנמל. הוא גם יודע שההרחקה שלי מהנמל לפני הגשת כתב האישום לא היתה תקינה, אבל לא עשה דבר. ניסנקורן הפקיר אותי וזרק אותי לכלבים. הוא לא גיבה אותי, למרות שאמרתי לו שהולכים לתפור לי תיק.

"אם זה היה עובד שלי, הייתי נלחם עבורו עד חורמה. לי לא היה מי שיילחם עבורי. אפילו טלפון לא קיבלתי ממנו. עכשיו, כשזוכיתי, אני מצפה ממנו להסיק את המסקנות ולהתפטר. הוא נכשל בהגנה עלי וחרץ את דיני, בזמן שאני מנהל משפט ונלחם על חיי".

אולי הוא חשב שאתה אשם.

"אם זה מה שהוא חשב, אז הוא סמרטוט. אין לו אופי. איש כמוהו לא צריך לייצג את העובדים במדינה. בעוד ארבע שנים ארוץ מולו לתפקיד יו"ר ההסתדרות הבא. הוא לא ראוי לתפקידו, אני פי 100 טוב ממנו. 

"אולי לא כולם מסכימים עם הסגנון שלי, אבל כל מי שתשאלי, יגיד לך שהעובדים עומדים לנגד עיניי. טעיתי רק בחטא היוהרה, הייתי צריך להפסיק להשוויץ".

השתנית?

"מעכשיו, הכל ייעשה בפרופיל נמוך. אחרי שזוכיתי, ולזכותי עומדת חשיפת פרשת שחיתות מהגדולות שהיו בישראל, נראה לי שהדרך קדימה סלולה". 

אז עכשיו מגיעה לך תעודת אביר איכות השלטון?

הוא שוב צוחק. "חיכיתי ליד הטלפון, בתקווה שיציעו לי להדליק משואה ביום העצמאות, אבל אף אחד לא התקשר. צחוק צחוק, אבל בשורה התחתונה עשיתי משהו טוב, ובתגובה חטפתי כתב אישום. השלישייה הזו - מלכה, פישר ורות דוד - היתה יכולה להמשיך לבצע פשעים, ומי יודע לאן זה היה מגיע". 

עו"ד אשר אוחיון. "לפרשה הזאת לא היה אח ורע בישראל, וראוי לשנות את התפיסה"

סנגורו של חסן, עו"ד אשר אוחיון, חושף כי בכוונתו לפנות לנציב התלונות על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, בעניין התנהלות התובעים במשפט. "הפער האסטרונומי בין טענות הפרקליטות לבין קביעות בית המשפט מחייב חשבון נפש נוקב. הפרקליטות לא הביאה ראיות להוכחת טענותיה, וכל מה שהניחה בפני בית המשפט הצביע על ההפך. כלומר, אלון חסן לא ביצע אף אחת מהעבירות שנטענו. 

"בית המשפט היה מאוד מאופק בביקורת שהטיח בפרקליטות, הביקורת שלי נוקבת בהרבה. אמנם, לא מעט פרקליטים עושים את מלאכתם נאמנה, במסירות ובענווה, אבל בשנים האחרונות מנשבת בפרקליטות גם רוח רעה. אם לא יעקרו את אותם עשבים שוטים מהשורש, הם יתרבו ויאיימו להרוס את הגינה כולה. 

"לפרשה הזאת לא היה אח ורע בישראל, וראוי לשנות את התפיסה. צריך לנתק בין הפרקליטים שמלווים את החקירה לבין אלה שעומדים בבית המשפט. תובע חייב להיות בעל יכולת לבקר את פעולות המשטרה ולהוות מעין רגולטור של היחידה החוקרת, אחרת לא יבצע את תפקידו נאמנה.

"במו עינינו חזינו בעדים ששיקרו במצח נחושה, ביניהם קציני משטרה, עד שבית המשפט נאלץ להזהיר שחובתם לומר אמת. במקום לבוא בחשבון עם אותם שוטרים, הפרקליטות נתנה להם גיבוי. זו יכולה להיות שעתה היפה של הפרקליטות אם תשכיל להביט אל הפגמים החמורים בפעולתה ולתקן אותם".

תגובות

מהפרקליטות נמסר: "הטענות המועלות בדבר רדיפה אישית מופרכות ומשוללות כל יסוד. כתב האישום הוגש לאחר שעבר תחת עינם הבוחנת של גורמים רבים, לרבות הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה. כולם סברו כי חומר הראיות מבסס סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט סבר אחרת, הגם שעל פניו, פסק הדין סוטה מהלכות בית המשפט העליון במקרים דומים. לאור האמור, נבחן את המשך צעדינו ונשקול הגשת ערעור לבית המשפט העליון". 

מנמל אשדוד נמסר: "חברת נמל אשדוד לומדת את פסק הדין בעניינו של אלון חסן ומשמעויותיו. החברה פועלת בהתאם לדיני העבודה, ההסכמים הקיבוציים והוראות רשות החברות הממשלתיות. אלון חסן הינו עובד מושעה. ההחלטה בעניינו תהיה רק לאחר קבלת פסק דין חלוט". 

עו"ד עמית בר, המייצג את רונאל פישר, מסר: "אנחנו שמחים על זיכויו של אלון חסן, מאחר שעו"ד פישר הוא זה שנתן לו ליווי תקשורתי בעבר והכין אותו לחקירה במשטרה. הסכסוך ביניהם הוא כספי, ולא היתה כל עבירת שוחד". 

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ומשטרת ישראל בחרו שלא להגיב.

tala@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו