שלושה סרטי ילדים: הנאה מובטחת

במסגרת קייטנת הפסח שאני עושה לשני ילדיי הצעירים, ראיתי איתם בשבוע שעבר שלושה סרטים. הם נהנו משלושתם, ותכלס, גם אני. 

אין ספק כי המוצלח מבין השלושה היה "פדינגטון 2", סרט ההמשך הבלתי נמנע על אודות הדוב המנומס וטוב הלב שאוהב מרמלדה. כמו בסרט הקודם, גם הפעם ארגן התסריטאי־במאי פול קינג חבילת בידור מתוקתקת ואיכותית שכוללת הומור, רגש והמון רגעים יפים, בעוד העלילה מסבכת את גיבורנו החביב במרדף אחר ספר פופ־אפ שמכיל מפת אוצר. 

אחר הספר הנ"ל דולק שחקן מזדקן (יו גרנט המצוין), שלהוט להשתמש באוצר כדי להפיק מופע יחיד פומפוזי. פדינגטון, מצידו, רוצה להעניק את הספר לדודתו האהובה במתנה. אך אחרי שהפריט הנחשק נגנב, פדינגטון נעצר בחשד שהיה לו יד במעשה, ומפה לשם, הוא נשלח לכלא.

אבל אל תדאגו. פדינגטון ינצל את הזמן כדי להתיידד עם חבורת הפושעים שכלואה איתו, ואילו משפחתו המאמצת והאוהבת תעשה מאמצים ניכרים כדי לסייע לו לטהר את שמו, וכדי לחשוף את הפושע האמיתי. 

יש דברים רבים לאהוב ב"פדינגטון 2", החל מהאופן הקצבי שבו הסיפור שועט קדימה, המשך בצוות שחקני המשנה המצוין (שכולל את ברנדן גליסן, סאלי הוקינס, טום קונטי ועוד), וכלה בדוב עצמו, שמתהדר בחמידות בלתי אמצעית ובפנים אקספרסיביות באופן מיוחד. בתוך כך, התסריט גדוש בכל טוב, והבימוי היצירתי והמדויק שואב השראה מסרטיהם של אדגר רייט ו־ווס אנדרסון כדי לייצר חוויית צפייה קולחת, אינטליגנטית ומפתיעה. כל אלה הופכים את הסרט להימור בטוח עבורכם ועבור צאצאיכם. 

"אגדת המלך שלמה"

הסרט השני באיכותו שראינו היה "אגדת המלך שלמה" של הבמאי חנן קמינסקי, שמשווק לקהל המקומי בתור פיצ'ר האנימציה הראשון לילדים שמופק בישראל. קודם כל, כדאי להדגיש שהסרט עובד. הילדים צחקו, נהנו, גילו עניין, שאלו שאלות וסיימו את הצפייה במצב רוח עולץ (אף על פי ששניהם ראו את קווי הדמיון בינו לבין סרטי דיסני שונים שהם ראו כבר, כמו "אלדין" ו"סינבד"). 

במרכז הסיפור, שמבוסס על אגדותיו התנ"כיות של חיים נחמן ביאליק, עומד המלך שלמה הצעיר והיהיר, שמתלבט בין מלכה אפריקנית לבין נסיכה ערבייה, ושנאלץ להציל את ירושלים מידיו של אשמדאי הרשע. מי שמסייעים לו בכך הם השועל הסייד־קיק שלו, נשר ענק ותולעת אבן ששמה שמיר.

האנימציה של "אגדת המלך שלמה" אמנם תתקשה להדהים צופים מנוסים יותר, אך בשורה התחתונה, מדובר בסרט מוצלח ועתיר התרחשויות שמכפר על חוסר החדשנות שלו בעזרת יצר הרפתקנות, מסר מבורך של סובלנות ועשייה מיומנת. 

"הקדמונים"

גם את הסרט השלישי שראינו, "הקדמונים", הילדים אהבו. אני, לעומת זאת, ציפיתי ליותר. בכל זאת, הבמאי ניק פארק אחראי לקלאסיקות סטופ־מושן כמו "וואלאס וגרומיט", "שון הכבשון" ו"מרד התרנגולים". וסרטו החדש אולי חמוד, אבל הוא רחוק מלהיות ברמה שלהם. 

הסיפור הפרה־היסטורי מתמקד בשבט של אנשי מערות שמתמודד במשחק כדורגל מול קבוצה יריבה ומפותחת יותר, בעוד הקבוצה המנצחת תזכה בעמק שבו מתגורר השבט.

"הקדמונים" אולי מצליח להיות משעשע וחינני, אבל הוא מתקשה להתפתח ולצבור תאוצה. העולם שמוצג על המסך לא נהנה מהעושר ומהעומק שאליהם הרגיל אותנו פארק, וגם המישור הרגשי נותר הפעם מוזנח לחלוטין. עם זאת, כששטחתי את טענותיי בפני ילדיי בדרך הביתה, הם צחקו עלי וקראו לי "זקן מבאס". אז אולי כדאי להביא את זה בחשבון. 

"פדינגטון 2": ציון 8, "אגדת המלך שלמה": ציון 7, "הקדמונים": ציון 6

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו