עם פרסום דו"ח בנק ישראל לסיכום שנת 2017, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ערכה מסיבת עיתונאים בלשכתה בירושלים. "ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל", אמרה ד"ר פלוג, "אפשר להסתכל אחורה בגאווה. עם קום המדינה התוצר לנפש היה 3,000 דולרים, כ-30 אחוזים מהתוצר של ארה"ב, וכיום בשנת העצמאות ה-70, התוצר לנפש עלה ל-40,000 דולרים, כ-60 אחוזים מהתוצר לנפש".
פלוג גם ציינה כי "ישראל הפכה ממדינה שכול גאוותה הייתה 'גידול תפוזים', גירעונות גדולים בתקציב המדינה, ובמאזן התשלומים ואינפלציה גבוהה – למדינה שגאוותה בהיי-טק, עם עודף במאזן התשלומים ואינפלציה נמוכה".
עוד הוסיפה הנגידה כי המשק צמח ב-3.4%, שיעור הגבוה מפוטנציאל הצמיחה של המשק שעומד על 3%. לאחר שנתיים שבהן התבססה הצמיחה בעיקר על שימושים מקומיים, הרכב הצמיחה מאוזן יותר והייצוא התרחב. החוב הציבורי ירד לשפל והעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים הצטמצם.
עם זאת, המשק הישראלי עדיין נופל מהמדינות המפותחות מבחינת התוצר לנפש והפריון לעובד, ומבחינת תחולת העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו – שהם שניים מן האתגרים המרכזיים הניצבים בפני קובעי המדיניות.
"נדבך מרכזי בהתמודדות עימם נעוץ בשיפור ההון האנושי של כלל האוכלוסייה ובצמצום הפערים הקיימים בין מגזריה השונים מבחינה זו. לשם כך, יש לשפר את ההישגים במערכת החינוך בכלל, ולהקטין את פערי ההישגים בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקעים חברתיים-כלכליים וגיאוגרפיים (פריפריה מול מרכז הארץ)", אומרת ד"ר פלוג ומוסיפה כי "ישראל לא תוכל לשמור על יתרונה התחרותי ללא שיפור מתמיד בהון האנושי; ושכבות האוכלוסייה השונות לא יוכלו להרחיב את השתתפותן בענפים המתקדמים וליהנות מהשכר הגבוה שהם מציעים, ללא שיפור בהישגי התלמידים מכלל הרקעים".
לפי נתוני בנק ישראל, שנת 2017 הייתה שנה של הישגים כלכליים: שיעור המשרות הפנויות עלה במרבית הענפים ובמרבית משלחי היד (ומסתכם ביותר מ-100,000 משרות פנויות), ושיעור האבטלה ירד לרמה הנמוכה ביותר בעשורים האחרונים. גם בפריפריה הוא נמוך בהשוואה לעבר ובקרב יחידים שהשכלתם נמוכה. השכר הריאלי עלה בקצב מואץ בשלוש השנים האחרונות, בעוד ההשקעה התרחבה מהר בשנתיים האחרונות.
עוד לפי בנק ישראל, התמ"ג השנתי הכולל צמח בשיעור כולל של 27% בחמש השנים האחרונות מאז 2012 ועד 2017 והגיע לשיא היסטורי של כול הזמנים: 1.26 טריליון שקלים (361 מיליארד דולרים, לפי שער של 3.5 שקלים לדולר). התוצר לנפש עלה בחמש השנים האחרונות בשיעור כולל של 15.5% מ-125.5 אלף שקלים ב-2012, ל-145 אלף שקלים ב-2017. בדולרים, התוצר לנפש במחירים שוטפים התוצר לנפש חצה את רף ה-40,000 דולרים, ונאמד ברמה של 41,430 דולרים (במחירים שוטפים).
למרות הצמיחה - יש סייגים
כלכלני בנק ישראל מעט מסייגים את השמחה, ובדו"ח נכתב: "התוצר לנפש בישראל צמח ב-2013-2008 מהר מהתוצר במדינות מפותחות אחרות, אך בשנים האחרונות קצבי הצמיחה דומים. רמת התוצר לנפש עדיין נמוכה יחסית לרמה במדינות מפותחות אחרות והפיגור בפריון לעובד נותר בעינו". התוצר לנפש עדיין נמוך ב-24% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD.
בנק ישראל משבח וקובע, כי תחולת העוני ירדה בשנים האחרונות לרמה שנראתה בסוף שנות ה-90, אף על פי שהממשלה הפחיתה מאז בחדות את התערבותה בחלוקת ההכנסות מחדש.
יחד עם זאת, בנק ישראל מצנן את ההתלהבות מעודפי ההכנסות ממסים, מאחר וקבע כי העודפים נובעים הודות לתקבולים חד-פעמיים ממס על דיווידנדים, ועל מכירת "מובילאיי" ו"תמר פטרוליום".
ב-2017 ניתן לרכוש דירה ב-12.5 שנים משכורות ברוטו ממוצעת
"מחיר למשתכן" - יעלה מחירי הדיור
בפרק הנדל"ן שהתפרסם בדו"ח, נמתחה ביקורת חריפה על "מחיר למשתכן", תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון. בדו"ח נקבע כי "תוכנית מחיר למשתכן רק תגדיל את כמות הביקוש לדירות ותוביל לעלייה מחודשת של מחירי הדירות".
עוד נכתב בדו"ח, כי "תוכנית 'מחיר למשתכן' מגדילה ביקושים, מסיטה בנייה מ'השוק החופשי' לתוכנית 'מחיר למשתכן', אינה מקצרת זמני בנייה ותוביל לעלייה מחודשת במחירי הדירות".
כלכלני בנק ישראל מתריעים, כי פיצול שוק הדיור לשניים, ל"שוק מסובסד" ("מחיר למשתכן") ול"שוק חופשי", עלול להעלות את מחירי הדירות בשוק החופשי. בנק ישראל עוד מזהיר כי צפויים לחצי ביקוש מוגברים בשוק הדיור, בגלל התרחבות "משפרי דיור" וגם "מחוסרי דיור" שנמצאים כעת "בעמדת המתנה".
על פי הדו"ח, ב-2017 נרשמה ירידה נוספת במספר העסקאות ברכישת דירות. עוד מאשרים בבנק ישראל, כי מחירי הדירות עלו רק ב-1.2% ב-2017, בקצב מתון בהשוואה לקצב בשנים קודמות, בין היתר עקב הירידות שנרשמו באוקטובר-דצמבר.
עוד צוין כי מחירי הדירות האמירו ב-221.2% במצטבר בעשור מאז 2007. בשעה שב-2007 ניתן היה לרכוש דירה עם 8.1 שנים משכורות ברוטו, ב-2017 ניתן לרכוש דירה ב-12.5 שנים משכורות ברוטו.
את הביקוש הגדל לדירות, בנק ישראל מסביר בריבית הנמוכה בישראל, ובהתעשרות של משקי בית בגילאים 25-44, ובירידה בריביות המשכנתא.
הממשלה "אשמה" באינפלציה הנמוכה
בפרק האינפלציה ושער החליפין, בנק ישראל מטיל על הממשלה את האשמה לאינפלציה הנמוכה בישראל. בבנק ישראל טוענים, כי "נטו הוזלות" קיזזו 0.3% מהאינפלציה ב-2017 שהייתה לראשונה השנה "חיובית" ועלתה ב-0.4%, לאחר אינפלציה שלילית בשלוש השנים הקודמות. לפי בנק ישראל, ציפיות האינפלציה יהיו נמוכות מיעד האינפלציה הרשמי של 1%-3%, כול עוד משרד האוצר ימשיך במדיניות של הורדת "יוקר המחייה".
לבנק ישראל הסבר נוסף לאינפלציה הנמוכה: הרכישות המקוונות שעורכים הישראלים, כאשר שיעור הישראלים שערכו רכישות מקוונות עלה משמעותית בעשור האחרון, בדומה למגמה בעולם. הרכישות המקוונות מוזילות מחירים, מפחיתות את העלויות ומגבירות את התחרות, בין השאר מכיוון שאתרי המסחר מנגישים את המידע לגבי היצע המוצרים ומחיריהם. אולם מאחר שרכישות אלה מתמקדות במוצרים בעלי משקל נמוך בסך ההוצאה, נראה כי יש להן השפעה ישירה קטנה על האינפלציה.
בנק ישראל גם מעלה לראשונה טענה, לפיה המשבר הפיננסי העולמי לפני עשור תרם 70%-80% מהאינפלציה השלילית בישראל. כעת, לפי בנק ישראל, בשנה וחצי האחרונות יש היפוך מגמה והאינפלציה נמצאת במגמת עלייה.
באשר לשער הדולר שמדשדש שנתיים סביב שפל של 3.5 שקלים, בנק ישראל רכש בשנת 2017 סכום שיא של 6.5 מיליארד דולרים כדי למנוע נפילה חדה יותר בשער הדולר וכדי לעזור ליצואנים - ועדיין שער הדולר נחלש ב-8.5% ושער החליפין האפקטיבי נחלש ב-3.9%. בשנתיים האחרונות 2016-2017 שער החליפין האפקטיבי נחלש בשיעור כולל של 8.5% אחוזים.
תגובת משרד האוצר לדו"ח בנק ישראל:
"משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנים, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל. לצערנו הרב, בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר אינטרסנטים. כלכלת ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר זה עשרות שנים בזכות 3 שנים של עבודה קשה וצעדים אמיצים שהוביל משרד האוצר, בראשות השר משה כחלון, עבור אזרחי ישראל ולמרות ההתנהלות של בנק ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
