חג הפסח מתאפיין בחומרות רבות, זאת מעבר לאיסור בתורה שלא לאכול חמץ, לראות אותו או ליהנות ממנו. רוב הישראלים מכירים את האיסור לאכול קטניות בפסח, אך זהו רק קצה הקרחון. במהלך אלפי השנים נוצרו חומרות, שחלקן לא פשוטות לקיום, בקהילות השונות.
בגלל הקליפה
מכירים את השיר "מלאו כיסי באגוזים"? אז למרות שהוא נכתב על פסח, מתברר שיש מי שמקפידים שלא לאכול שקדים ואגוזים, אלא אם הם קילפו אותם בעצמם. בקהילות אחרות, בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח, נמנעים בכל מהלך החג ממוצרי ומאכלי חלב, זאת בשל החשש שהם יכולים להחמיץ. חלק מהדרים ואף לא אוכלים דברים ששמם דומה למילה חמץ, לדוגמת חומוס ואפילו חומץ. יש כאלו שאפילו לא יאמרו מילים שיש בהם את השורש ל.ח.ם או ח.מ.ץ.
גם קליפות, מתברר, הינם בעיה. בחסידויות מסוימות אוסרים על אכילת הקליפה של פירות וירקות במהלך החג, שמא דבק בהם חמץ, ולשם כך מקלפים למשל עגבניות. משום כך, מעבר לליל הסדר הם נוהגים שלא לאכול חסה. בחסידות בעלז נוהגים שלא לאכול גזר בכלל, ואפילו מקולף, מכיוון שביידיש הוא נקרא "מערין", כלומר "להרבות", מה שמזכיר את החמץ שמרבה ותופח, וגם את המילה "גזרה" – מה שמזכיר את פקודת פרעה להרוג את כל הזכרים.
אוהבים עגבניות? יש מי שאסור לו לאכול אותן // צילום: גדעון מרקוביץ'
ישנם כאלו שנוהגים שלא לאכול שום, בשל החשש שפיזרו עליהם שמרי בירה. אחרים סוברים שאסור לאכול מלפפונים מכיוון שהגרעינים שבתוכם נראים כמו קטניות, שאסורות לאכילה לפי קהילות אשכנז וחלק מיוצאי עדות המזרח. יהיו לא מעט שיאמרו שגם האיסור על אכילת קטניות בפסח, הינה חומרה מוגזמת ומיותרת, שכן היא נגזרה כשהובילו את הקטניות יחד עם קמח, מה שהוביל לחשש חמץ, דבר שאינו מתרחש בהכרח היום.
בחסידויות שונות לא משתמשים בתבלינים כלל, חוץ ממלח ופלפל שחור שאותם הם גורסים בעצמם. בנוסף הם לא עושים שימוש בקקאו או נס קפה, אלא אם הפולים נקנו בעצמם ונטחנים באופן עצמאי לפני החג.
נסו לאכול בלי תבלינים (תמונת המחשה) // צילום: ליאור מזרחי
אחד הירקות המוכרים ביותר בפסח הוא תפוח האדמה, ובדיחות רבות נרשמו בעבר על כך שזה כל מה שאשכנזים אוכלים בפסח. אולם מתברר שגם הירק הכה מזוהה עם החג הינו טאבו בחלק מהקהילות, שם מאמינים שאסור לאכול אותו מכיוון שניתן להכין ממנו קמח.
מנהגים של חלק מהעדות היו הגיוניים לחלוטין פעם, אך היום נראים מוזרים. כך, ההונגרים נוהגים שלא לאכול דגים מכיוון שבעבר היו מעבירים דגים כשבתוך פיהם לחם טבול בוודקה, כדי לשמור על טריותם.
בגלל הכנרת
אחד הלהיטים הגדולים של חג הפסח הוא המצה והשוקולד, אך מתברר שגם זה שנוי במחלוקת. בחסידויות שונות מחמירים מאוד ואוכלים את המצה ללא שום נוזל עליה. בחסידות חב"ד לקחו את זה צעד קדימה. רוב ההקפדה על שרויה היא לאכול אותה ללא מגע של מים, מה שמתיר את האכילה יחד עם מיץ של ירקות, פירות או ממרח, אך בחב"ד אוסרים על מגע כלשהו של מים עם מצה. לכן הם נוטלים ידיים בברז, אוכלים את המצות בשקיות אישיות כדי שלא יפלו פירורים על השולחן או על הרצפה ויבואו במגע עם נוזל, ולאחר מכן מסירים את המצות מהשולחן.
מחמירים רבים אף נזהרים שלא לשתות מים מהברז. מדוע? חמץ בפסח לא מתבטל כלל, ואפילו בתוך כמות עצומה של מים, וישנם כאלו שחוששים שחתיכות של מצות שנפלו למי הכינרת גורמים לכל המים באגם להפוך לחמץ. לכן, הם מסננים את המים ומשתמשים רק בהם במהלך החג.
יש שמחמירים אפילו עוד יותר ומניחים במהלך החג מסננת על פתח הברז, על מנת שלא יקרה מצב שבדרך לא דרך יגיע חמץ לכיור. יצוין כי המים שמגיעים לערים החרדיות בני ברק וירושלים מגיעים מבורות וממאגרים תת קרקעיים ולא מהכינרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו