הדרך למכונית האוטונומית

זה כבר לא סוד, ככל שהזמן יעבור אנחנו ננהג פחות ופחות, עד לשלב בו לא ננהג כלל. פרדיננד פורשה קבע כבר לפני עשרות שנים שהמכונית האחרונה תהיה מכונית ספורט. הוא התכוון לומר שמכוניות בעתיד לא ישמשו כאמצעי תחבורה, ובעולם יישארו רק מכוניות ספורט שירוצו במעגלים במסלולים סגורים, בדיוק כמו שהסוסים פינו את הכבישים ומצויים כעת בעיקר בהיפודרומים תחומים.

 

התעשייה דוהרת לכיוון הזה בקצב מסחרר: כבר היום יש לא מעט מכוניות על כבישי ישראל שיכולות לנהוג את עצמן למשך כ-15 שניות. בקרת השיוט האקטיבית שומרת מרחק מהרכב שלפנים, מאיצה ובולמת בהתאם. בקרת הסטייה מהנתיב שומרת על הרכב בנתיבו, גם אם תעזוב את הדוושות וההגה לחלוטין במכוניות כאלו (מה שאסור לפי חוק) הן יודעות לנהל את עצמן למשך כמה שניות. לאחר מכן תופיע התראה על לוח השעונים, כזו שתבקש ממך, בנימוס, להחזיר את הידיים להגה.

 

המכונית האוטונומית נראית קרובה מתמיד, לרגע ואז שוב מתרחקת. לפני כשבוע הודיעה ג'נרל מוטורס כי היא מתכננת להציג מכונית אוטונומית ללא דוושות והגה בייצור סדרתי כבר ב-2019, אבל לפני כמה ימים, נדרסה הולכת רגל על ידי אבטיפוס אוטונומי שלא הצליח להימנע מפגיעה בה. אז הטכנולוגיה כבר כאן, אבל עושה רושם שייקח לא מעט זמן עד שהיא תשולב בחיי היום-יום שלנו.

אבל ייקח זמן עד שהיא תגיע  // צילום: אוברדרייב

 

בתעשיית הרכב מקובל לחלק את הדרך למכונית האוטונומית המלאה, זו שתדע לנהוג את עצמה, לחמש רמות. אז כדי להבין איפה אנחנו עומדים פחות או יותר בימים אלו, בואו נמנה את הרמות:

 

רמה 1: ברמה הזו, הבסיסית, הנהג אחראי על תפעול הרכב וחייב להיות עם ידיים על ההגה ועיניים על הכביש. מערכת כזו או אחרת יכולה להתערב בנהיגה בתנאים מסוימים לאחר שהנהג הפעיל אותה, לדוגמה, בקרת שיוט אקטיבית.

 

רמה 2: זהו השלב בו נמצאות רוב המכוניות המתקדמות שאנחנו מכירים. הנהג אחראי על תפעול הרכב וחייב להיות עם ידיים על ההגה ועיניים על הכביש. מערכת אחת או יותר יכולה להתערב בנהיגה תחת הנחיית הנהג בתנאים מסוימים. המכונית יכולה להאיץ, לבלום ולסטות אבל הנהג עדיין אחראי ומעורב.

 

רמה 3: בשלב הזה המכונית כבר יכול לנהוג את עצמה, אבל רק בכבישים מתאימים ואזורים ספציפיים. הנהג צריך להיות זמין וערני במקרה ויידרש להתערב. השלב הזה קרוב למדי כשבעיקר תקנות מונעות מיצרניות בכירות להציע את היכולות האלו ברכבי היוקרה שלהן. אודי הציגה מערכות "רמה 3" ב-A8 החדשה אבל אתה לא יכול להשתמש בהן כי הרשויות טרם אישרו אותן.

 

רמה 4: בשלב הזה המכונית תוכל לתפקד באופן מלא בלי הפעלה או השגחה של הנהג, אבל היא תוכל לעשות זאת באזורים ובמגבלות שיוטלו על ידי היצרן והרשויות. לדוגמה: הנהג נוהג את מכוניתו מהבית עד לכביש מהיר מופרד ומוסדר, שם יוכל להפעיל את מערכות הנהיגה האוטונומיות ואלו ינהגו את המכונית במקומו.

 

רמה 5: יכולות אוטונומיה מוחלטת בלי הגבלה על אזור או תנאים מסוימים. כל מה שיישאר לנהג לעשות כאן זה להזין את הכתובת אליה הוא חפץ להגיע.

הטכנולוגיה מוכנה, העולם לא // צילום: אוברדרייב

 

אפשר להבין מחמשת השלבים האלו שהמכונית האוטונומית המלאה, עדיין רחוקה מאתנו. זהו לא רק אתגר טכנולוגי שעומד בפני יצרניות הרכב: יש צורך במיפוי מדויק יותר של כל כביש ורחוב בעולם. יש צורך בתקשורת בין רכב לבין רכב, ובין רכב לבין התשתית, כמו כבישים ורמזורים. הרשויות השונות צריכות לקבוע תקנות וחוקים שיתאימו למציאות החדשה הזו. יש עוד אין ספור עדכונים, שינויים והתאמות שצריכים להבצע ברמה עולמית בכדי לאפשר את קיומה של המכונית האוטונומית. היא אולי בדרך, אבל ייקח זמן עד שהיא תגיע.

לעוד כתבות באוברדרייב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו