למשחקי ההכנה של חודש מארס כמה מטרות שמקדימות בהיררכיה את הניצחון לשם הניצחון. המאמנים בוחנים את הסגלים, את השיטה, מעניקים צ'אנסים לשחקנים צעירים, משנים מערכים, מביאים בחשבון הפסד אפשרי אבל נזהרים מדבר אחד: לא לייצר פאניקה. בכל זאת, עוד פחות משלושה חודשים יוצא לדרך הגביע העולמי, וחשוב לשדר שהכל מתנהל על פי התוכניות.
לפי הנחת היסוד הזו, רוסיה פישלה בגדול בשישי בערב. התבוסה הביתית 3:0 לברזיל, לא רק שהכניסה את המעורבים לפאניקה אלא חשפה אדישות מסוימת בקרב תושבי המדינה. האיצטדיון בלוז'ניקי לא היה מלא מול אחת הטוענות לכתר, ונדמה שרוסים רבים קיבלו את ההפסד כמובן מאליו.
קשה להאשים אותם. רוסיה לא ניצחה בארבעת משחקיה האחרונים, כאשר ברובם נראתה רע. מול הנבחרת של צ'יצ'ה המארחת הגיעה לשפל חדש בדמות 90 דקות שכללו אימפוטנציה התקפית, רשלנות הגנתית והתפרקות בת 13 דקות במחצית השנייה, שבה ספגו את כל השערים.
הפאניקה שייצר המשחק בלטה במיוחד במסיבת העיתונאים שהגיעה אחריו. אנשי התקשורת התקיפו את המאמן סטניסלאב צ'רצ'סוב במבול שאלות ודרשו לדעת הכל. מדוע זימן את ולדימיר גאבולוב ורומן נויישטטר אך לא שיתף אותם? האם הוא מתכוון לשחק עם דניס צ'רישב הכישרוני מול צרפת בשלישי? איך הוא מסביר את הטעויות של דניס גלושקוב? מדוע אין חלוץ מטרה? למה לא בא קהל? האם הפציעות הרבות השפיעו? מה הסטטוס של האחים ברזוצקי, שפרשו לאחרונה מהנבחרת?
צ'רצ'סוב. "יש ליקויים שאנחנו צריכים לתקן" // צילום: איי.פי
לזכותו של צ'רצ'סוב ייאמר שהוא השיב לכל השאלות. "אין בעיות, תמחקו את המילה הזאת מהלקסיקון", דרש מהעיתונאים, "יש ליקויים שאנחנו צריכים לתקן. חלקם קשים וחלקם קלים, אבל השחקנים מוכנים לעבוד". המאמן בן ה־54 שמר על פאסון והבהיר שהוא מודע לכל ומנסה למצוא פתרונות. הוא כעס כשנשאל על שחקנים שלא שיחקו, וטען שעניין הקהל המועט לא נוגע אליו. "אני רק רוצה להודות לאלו שכן הגיעו".
האופטימיות של צ'רצ'סוב מתבקשת, אבל היא מסתירה אכזבה עצומה. בעוד שלושה חודשים יעברו שנתיים מאז שלאוניד סלוצקי כינה את הנבחרת שלו "חרא" אחרי הפסד 3:0 לוויילס והדחה מיורו 2016, ונדמה ששום דבר לא השתנה לטובה.
מיעוט הזרים היחסי בליגה המקומית (43% לעומת 66% בפרמייר ליג) ראוי למחמאות, אך ממשיך לייצר מלכודת דבש שפוגעת באיכות השחקן הרוסי. אלה נשארים במדינה הודות למשכורות עתק, מתרגלים למעמד כוכב ולא מתקדמים מקצועית. היום קשה לראות סיטואציה שבה שחקן רוסי עוזב את הקן לטובת הפרמייר ליג, כפי שעשו בעבר אנדריי ארשבין, רומן פבליוצ'נקו, יורי ז'ירקוב ואחרים. זה פשוט לא משתלם להם.
הברזילאים חוגגים. ההפסד הכניס את רוסיה לפאניקה // צילום: איי.אף.פי
העניין הוא שלרוסים היה הרבה זמן לפתור את הבעיות. בדצמבר 2010 הם התבשרו על אירוח הגביע העולמי ב־2018, ורק ב־2015 החלו לפתח את הדור הצעיר על פי המודל הגרמני המוצלח. התאומים מירנצ'וק (22) ואלכסנדר גולובין הם ניצני הפרויקט שעשויים להיכלל בסגל הסופי, אך הם חסרים ניסיון ברמה בינלאומית. מול ברזיל שיחקו שלושתם, אך לא הרשימו, בדיוק כמו חבריהם לנבחרת. אותו הפסד כואב לסלסאו לא רק חשף ליקויים רבים והכניס את הרוסים לפאניקה, הוא גם גורם להם לתהות: אולי הרגע הגדול שלהם מגיע מוקדם מדי. הרי כמו כמה איצטדיונים, גם הנבחרת שלהם עדיין בתהליך בנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
