בעתירה מוצגים גם נתונים על כך שהמצב רק ילך ויחריף. מנגד, כבר יותר מ־20 שנה לא מצליח משרד הבריאות ליזום ולהוביל תוכנית לאומית רב־שנתית למערכת האשפוז הציבורית, שהיתה מבטיחה תוספת מיטות, תקנים וכוח אדם - וכל זאת כדי לשפר את איכות וזמינות הטיפול הרפואי בישראל.
התמונה מדאיגה עוד יותר כאשר רואים את הנתונים בעתירה בקשר לארבע קופות החולים, שהיו אמורות לספק חלק מהפתרונות למצוקת האשפוז על ידי הגברת מערך הטיפול בבית ועל ידי הגברת ושיפור המוקדים, שבמקרים רבים יכולים להיות תחליף לפנייה לחדרי המיון העמוסים. ואולם, על פי העתירה, בתקופה האחרונה דווקא חלה ירידה באשפוז בית ובביקורי בית של רופאים ואחיות, כמו גם קופות החולים מעדיפות לרכוש שירותי אשפוז בבתי החולים במקום לפתח שירותים כאלה בעצמן בקהילה.
בנוסף, העתירה מצביעה על פערים קשים ו"בלתי נסבלים" בפריסה באיכות ובזמינות של שירותי הרפואה בצפון ובדרום, וזאת בהשוואה לשירותי בריאות במרכז הארץ. ההסתדרות הרפואית מציינת כי בקצב התכנון והתקצוב במשרד הבריאות, ברור שיעברו עוד שנים רבות עד שתמומש החלטת משרד הבריאות להקים בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריות. כדאי גם לחזור לדברים שכתב ב־2011 שופט העליון סלים ג'ובראן במסגרת דחייה של עתירה בנושא זה בעבר: "חברתנו אינה יכולה להשלים עם מצב שבו חולה, אשר דווקא ברגעיו הקשים ביותר, נאלץ לשכב בשטח ציבורי ולקבל טיפול רפואי כאשר הוא חשוף לעיני כל עובר אורח. מי יאמוד את עוגמת הנפש וההשפלה של אותו חולה המקבל טיפול רפואי במסדרון או אינו מקבל טיפול כלל בגלל המחסור במיטות אשפוז?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו