פוליאנה פרנק: מסרים חריפים בעטיפה יפהפייה

במהלך הימים הקרובים, בעוד באתר "ישראל היום" מתנהלת הצבעה שמטרתה לדרג את ‭ 70"‬האלבומים הישראליים הגדולים בכל הזמנים", נפרסם המלצות של כותבים שונים על אלבומים שמועמדים לבחירה • והפעם: ניצן פינקו ממליצה על "אין לבחור"

צילום: משה שי // פוליאנה פרנק, 2010

מעטות הלהקות הישראליות שהיו כל כך מורכבות ומלאות בניגודים ובסתירות פנימיות כמו פוליאנה פרנק. כבר בשם שלה, שמשלב בין הדמות פוליאנה מספר הילדים האמריקני בשם זה (שכתבה אלינור ה. פורטר) לבין אנה פרנק - יש התרסה, אבל כזו שמהדהדת את העבר ואת הזהות היהודית-ישראלית ללא הפסקה.

האלבום "אין לבחור" הוא הצהרת כוונות, מניפסט אקטיביסטי שמגיע מתוך רצון לזעזע ולהרעיד את האדמה. מצד שני, כבר בשניות הראשונות שלו הלהקה מניחה יסודות הומוריסטיים שמקלים את קבלת המסרים החריפים שבו.

 • לדף הבית של "מצעד ה-70"


"אין לבחור" // עטיפת האלבום

שיר הפתיחה באלבום, "זיוה", מתחיל, פשוטו כמשמעו, בבדיחה: הסולנית אליוט (שרון בן עזר) שרה א-קפלה את השיר ‭ ,"I Startred A Joke" ‬ מקלה על האוזן לקבל את השיר המאתגר "זיוה" שבו היא עוטה על עצמה זהות גברית בשיר תשוקה.

"אין לבחור" כולל שירים בעברית ובאנגלית, ליבו במערב אבל שורשיו במזרח. ‭ "Escape will Always Fail"‬ ו"גיבור צבא ההגנה" לצד ‭ "Dykes and the Holy War"‬ מתמודדים עם חיים במציאות של מלחמה ושכול. שירים שיוצאים נגד אבל גם מביעים תחושה של אובדן וצער כבד על גורל המקום הזה שאי אפשר באמת לברוח ממנו.

זה אלבום מטלטל בישירות ובכנות שלו, שעטוף בהפקה יפהפייה ומגוונת: כינורות לצד עיבודי גיטרה-בס-תופים סטנדרטיים. זו מוזיקה של פליטים במולדתם שמחפשים פתרון שלעולם לא יימצא.

ניצן פינקו היא שדרנית וכותבת, סולנית להקת "קרם בורלסק"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר