בשורה לאשכנזים: קטניות בפסח - מה הרבנים מתירים?

חג הפסח מתקרב ועמו הגל העצום של ניקיונות הבית. בכל רחבי ישראל מתכוננים לקניית והכנת מאכלי החג בהם מצות, עוגיות קוקוס, חרוסת, חזרת ועוד מטעמים שונים, שנובעים ממנהגים ועדות, ומעוררים בכולנו זיכרונות ילדות מרגשים משולחן הסדר. לכולם ברור שעל פי ההלכה אסור לאכול בפסח חמץ, ועל פי הסקרים אחוזים גבוהים במיוחד של הישראלים שומרים על הכלל הזה.

ועדיין קיים תחום אחד בו רובנו מתבלבלים. הכוונה היא כמובן למנהג שלא לאכול קטניות בפסח. התימנים אוכלים קטניות וכך גם רוב הספרדים, אולם מנגד בקהילות אשכנז - קרי רוב מדינות אירופה, המנהג נשמר בקפידה ובלי אפשרות ליוצאים מהכלל. ובכל זאת מתברר כי אפילו בתוך האיסור הזה ישנן דעות שונות ויש הקלות שרלוונטיות לרבים. לקראת פסח יצאנו לבדוק את האפשרויות השונות בתחום. לבקשת הרבנים יצויין כי לא מדובר בפסיקה אלא בהצגה של האפשרויות השונות, על פי חלק מהפוסקים המשמעותיים היום בציונות הדתית.

עוד על חג הפסח:

- קינוחים כשרים לפסח שאסור להפסיד

- בדקנו: היהודים באמת בנו את הפירמידות?

 

הרב של תנובה משיב: מותר לאכול מעדנים "לאוכלי קטניות"?

העובדה שיש מצבים בהם גם עירוב קטניות לא פוסל את המאכל מתבטאת בעמדתו של הרב זאב ויטמן, רבה של תנובה, בשיחה עם "ישראל היום". "אמנם מנהג בני אשכנז להחמיר ולא לאכול קטניות בפסח, ונזהרו בכך בעבר גם כאשר הדבר היה קשה הרבה יותר מאשר בימינו כשלא ניתן היה כמעט למצוא תחליפים לקטניות. אולם יש הבחנה בין קטניות לחמץ ופשוט שהן אינן אוסרות בדיעבד אם התערבבו בתבשיל".

"המשמעות של הקביעה היא שבמקרים בהם רשום על מוצר מסוים 'לאוכלי קטניות' רק בגלל שימוש במעט שמן או תבלין או מייצב או חומר מתחלב נראה שגם המקפידים על איסור קטניות יכולים לאכול מוצר זה. כפסק הרמ"א שאם נתערב מעט קטניות במוצר, הרי שבדיעבד אין צורך להחמיר".

אם כך, מדוע רושמים על המוצר שהוא מכיל קטניות או לאוכלי קטניות?

"הסיבה היא שאם היו מייעדים את המוצר לכלל הציבור, היה בשימוש בקטניות ביטול של האיסור לכתחילה לגבי הציבור המקפיד על האיסור. מנגד אם רושמים לאוכלי קטניות הרי שמדובר בהיתר גמור לגביהם ואין כאן כל ביטול איסור לכתחילה. ולכן המוצר יהיה מותר מן הדין גם למקפידים על קטניות".

אחת ולתמיד, מותר לאכול קטניות? // צילום: קוקו

בכל הנוגע למוצר עם קטניות מסייג הרב ויטמן ואמר שמותר יהיה לאשכנזי לאכול את המוצר, "רק אם יש בו שימוש בכמות קטנה של חומר גלם המכיל קטניות וכאשר חומר זה איננו מרכיב מרכזי, בולט וחשוב במוצר הסופי וכן שהוא לא ניכר במוצר הסופי בפני עצמו שאז ייתכן מאוד והוא איננו בטל. כמובן יש תמיד גם שמהדרין ומקפידים מעבר לשורת הדין שלא להשתמש גם במוצרים שיש בהם מיעוט קטניות".

בסוף דבריו אומר הרב ויטמן כי "עלי לציין, שכל מוצר חלב בתנובה שכתוב עליו כשר לפסח ללא כל תוספת, הוא כשר לפסח ללא חשש שימוש בקטניות. יש רק מוצרים מועטים במוצרי החלב של תנובה שמכילים קטניות ועליהם הדבר נרשם במפורש, אם כי כאמור חלק גדול מהם יכולים להתאים מבחינת ההלכה ולפי הקריטריון דלעיל גם למקפידים על האיסור".

 

הרב ליאור מסביר: אלו ההלכות לגבי אכילת קטניות בפסח

שיטה שלמה בכל הנוגע לאכילת קטניות קיימת אצל הרב דוב ליאור. במהלך שיעור לקראת חג הפסח [1] הוא הרחיב באיסור הקטניות בפסח, אותו קיבלו על עצמם יוצאי ארצות אשכנז וחלק מיוצאי צפון אפריקה. בשיעור הוא פירט את העקרונות לפיהם אפשר לדעת מה נכלל במנהג האוסר קטניות ומה לא. הרב הסביר כי טעם המנהג הוא שמא נתערבו גרגרי חיטה בין גרגרי הקטניות או שיבואו להתבלבל בין פת מקמח קטניות לפת דגן ויבואו לאכול חמץ בפסח. הוא הדגיש כי "זהו מנהג קדום וחשוב הוא ועל מנהג שכזה נאמר "אל תיטוש תורת אמך" ואין לפרוץ גדר". אולם הוא הסביר כי המגמה היא שאין להרחיב את הגזירה מעבר למה שקבלו בעבר. לכן כיוון הפסיקה הוא להקל [2] ולא להחמיר. אמנם יש פוסקים שנקטו קו מחמיר בחלק מהדברים שלהלן אך איננו סבורים כמותם.

מה היא הגדרת קטניות

בכל הנוגע לשאלה מה ההגדרה של הקטניות, מסביר הרב שאין כאן הגדרה בוטנית אלא נאסרו גרגרים הדומים לדגן. לכן גרגרי קטניות יבשים, המאוכסנים בשקים וכיו"ב, הם בכלל המנהג כאורז, תירס, אפונה ועוד. אולם כל עוד הגרגרים בתרמיליהם כמו פול ירוק, שעועית ירוקה בתרמילים, הם מוגדרים כירק ואינם באיסור ומותרים באכילה בפסח.

באופן דומה קטניות שנשמרו בהשגחה קפדנית שלא לבוא במגע עם מים בתהליך הכשרתן לאכילה מותרים. לדוגמא: באופן תאורטי אפשר לייצר פופקורן או גרעינים שחורים כשרים גם לאשכנזים, כפי שבזמן חז"ל חילקו לילדים בפסח "קליות" חיטה ולכן לא יתכן שאופן אכילת הקטניות יהיה חמור מאופן אכילת החיטים עצמם [3].

בתיאוריה אפשר לייצר פופקורן כשר לאשכנזים

שמנים

בכל הנוגע לשמן הקטניות, אם מתברר שהוא מיוצר בבית חרושת בכבישה יבשה ללא השרייה במים הדבר מותר [4]. בהקשר לכך - בשמן תירס יש מפעלים שעושים השרייה ויש שלא, לכן יש להחמיר בשמן תירס.

קטניות חדשות ושלא ראויות לאכילה

גרגרים שאינם ראויים לאכילה כפי שהם, כמו לפתית, אינם בכלל האיסור. לכן שמן קנולה המופק מליפתית מותר בפסח. באותו אופן זנים שונים שלא נחשפו אלא לאחרונה ולא נהגו בהם איסור אין להחמיר [5]. זו הסיבה מדוע יש היתר באכילת בוטנים ותפוחי אדמה. גם הסויה שהובאה לאירופה לפני כמאה שנה מארצות הברית, אינה באיסור, בנוסף לזה שמן סויה לא בא במגע עם מים בתהליך הייצור וממילא גם מטעם זה הוא מותר. אולם תירס אין להתיר [6].

צילום: אורן בן חקון

מותר לאכול מעדני חלב?

במהלך השיעור הסביר הרב שישנם מס' תנאים שבהתקיימות כולם ניתן להתיר אכילת מוצר שמכיל גם קצת קטניות - שבמוצר הסופי הקטניות כלל אינן ניכרות לעין. (אם ניכרות ברור שאת גרגרי הקטניות עצמן אסור לאכול), שהם מיעוט בתערובת, שתפקיד רכיב הקטניות אינו עיקרי בתערובת. (לדוגמא: אינו מה שמכונה בהלכה "מעמיד"). שהמוצר יוצר במפעל לפני כניסת ימי הפסח. כמו כן, אם תפקיד רכיב הקטניות הוא לתת טעם עיקרי במוצר (עביד לטעמא) אז מעיקר הדין ע"פ שו"ת באר יצחק סימן יא זה גם מותר אולם בזה יש למהדר מקום להדר.

הרב גם נימק מה ההבדל בין קטניות לשאר תערובת שיש בה איסור בשאר ימות השנה שם הכללים שונים. ואמר שישנם כמה הבדלים, ביניהם:

א. בדר"כ אסור לבטל "איסור" לכתחילה. אולם בנידון זה כיון שלחצי מעם ישראל הדבר מותר לא שייך לומר שמבטלים כאן איסור לכתחילה.

ב. בקטניות די בביטול ברוב עיין הטעם בשו"ת באר יצחק הנ"ל.

ג. מכיון שאין זה איסור ממש אלא רק מנהג, שאינו מוזכר בש"ס אלא מתקופת הראשונים, משום חשש, מקלים בו יותר. עיין גם בשו"ת הנ"ל.

ד. הדין החמור שחמץ אוסר במשהו זה רק כשהתערב בפסח עצמו, כ"ש בקטניות, לכן כשהייצור הוא לפני הפסח כשעדיין יש עליו שם היתר שייך לדבר על ביטול (מה שנחשב לתערובת של לח בלח שאינו חוזר ונעור גם לרמ"א).

אמנם עקרונות אלו רלוונטיים בעיקר לגופי הכשרות, היודעים היטב את רכיבי ותהליך הכנת כל מוצר. האזרח הפשוט לא יכול לדעת זאת ואין לו אלא לנקוט ע"פ כיתובי חותמות הכשרות השונות בכל מוצר.

חלב ניגר מותר גם לאשכנזים, מעדנים - תלוי // צילום: עמי שומן

הרב ערך בירור פרקטי בשתי המחלבות הגדולות "תנובה" ו"טרה", ואנו מביאים אותו בתמצית. חשוב לציין כי מדובר רק על מוצרים שיוצרו לפני פסח. ועל רמת כשרותם רק מההיבט של רכיב הקטניות שבמוצר.

חלב ניגר ומוצרי חלב לבנים - גם אם כתוב עליהם "מכיל קטניות" או לאוכלי קטניות בדר"כ מותרים גם לאשכנזים.

מעדנים למיניהם- מכיון שרכיב הקטניות שבהם "עביד לטעמא" אז ליוצאי אשכנז וצפון אפריקה המקפידים כל השנה על כשרות רגילה יכולים לצרוך גם מעדנים אלו הכשרים לפסח בהכשר הרבנות לאוכלי קטניות למרות שיש בהם קטניות, בהתאם לכללים הנ"ל. אולם מי שכל השנה מקפיד על כשרות מהדרין או שבפסח רוצה להקפיד על מהדרין אז במעדנים וכיו"ב (שרכיב הקטניות עביד לטעמא בפרט בחברת "טרה") יהדר לקנות רק כאלה שהם מהדרין "ללא חשש קטניות".

אולם מוצרים המכונים "מיקסים" שיש בהם "טופים" העשויים מקטניות (כגון: פצפוצי אורז) הניכרים לעין (גם אם מצופים שוקולד נחשב ניכר לעין) אסורים מעיקר הדין לאשכנזים.

יש לציין שבמוצרי החברות הנ"ל שאינם מהדרין ,לא מסומן בחותמת הכשרות "כשר לפסח ע"פ -ערב פסח" כמו ב"מהדרין". והלוא אמרנו שזה תנאי הכרחי להיתר לאכול מוצרים המכילים קטניות! אלא שמצאנו דרך לדעת אם יוצר לפני פסח:

ב"טרה" לפי תאריך התפוגה רוב המוצרים מיוצרים כשבועיים לפני תפוגתם. (לכן לדוגמא השנה תשע"ח אם תאריך התפוגה הוא 14/4/2018 למניינם) בידוע שיוצר לפני פסח. ובחלב ניגר הזמן קצת יותר ארוך- כשלושה שבועות (השנה: עד ה- 21/4).

ב"תנובה" לפי מועד קניית המוצר. ולכן אם קונה את מוצר "תנובה" לפני פסח בידוע שיוצר לפני פסח וגם אם קונהו בשלושת הימים הראשונים של חול המועד גם קרוב לוודאי שיוצר לפני פסח. אח"כ בתנובה כבר אי אפשר לדעת כי יש כל מיני סוגים ואפשרויות.

בשאר החברות פשוט לא הספיק הרב ליאור לברר דבר ולכן בשאר החברות אין לצרכן הפשוט אלא לנקוט בהתאם למה שכתוב בחותמת הכשרות. בכלל יש להזכיר שלפסח יש לקנות רק מוצרי אוכל שיש עליהם את הכיתוב "כשר לפסח".

כלים בהם בושלו קטניות

נהגו לא לאכול את הקטניות עצמם, אך מעיקר הדין אין לאסור את הכלים [7] בהם בושלו, בוודאי אם הדבר מביא לפגיעה, אי נעימות, מניעת ביקורי משפחה וכיו"ב שאז אין להחמיר באכילה בכלים. כמו כן חולה או זקן או קטן אשר הקטניות הם עיקר מזונו ולא יכול להסתדר בלעדיהם שבוע שלם לכתחילה מייחדים לו סיר מיוחד וכלים מיוחדים ומותר לו לאכול קטניות [8] כי במקום חולה לא נגזרה הגזרה. בנישואין בין עדות, האישה נגררת אחר מנהגי עדת בעלה בין לקולא בין לחומרא ואין צורך בהתרת נדרים.

 

הרב אבינר משיב: מותר לאשכנזי להתארח אצל ספרדי?

סוגיית הקטניות גוררת תהיות רבות בשנים האחרונות מכיוון שבניגוד ל-2000 שנות הגלות, כיום היהודים נמצאים במדינה אחת, ולא אמורה להיות חלוקה לספרדים ואשכנזים. חרף עובדה זו, הרב שלמה אבינר קובע כי גם כיום האיסור "בוודאי לא בטל". הרב אבינר גם מחמיר וקובע כי גם קטניות שלא היו ידועות בחו"ל נמצאות בתוך האיסור.

הוא מסביר כי אם קטניות נפלו למאכל במקרה מותר לאכול אותן כי הדבר בטל ברוב. אם אפשר להוציא יש להוציא. "באותו אופן מותר לאכול מאכל אם נבלע בו רוטב של קטניות או האוכל בושל בכלי שבושלו בו קטניות".

 

אורז אסור, אבל שוקולד עם קטניות זה סיפור אחר // צילום: לירון אלמוג

"לכן מותר לאשכנזי להתארח אצל ספרדי, אבל ברור שאין לבטל איסור לכתחילה", הוא מסביר. "לכן מוצר תעשייתי עם שמן קטניות יהיה אסור, כי ערבבו את השמן בכוונה מלכתחילה. אולם יש המקלים ואומרים כי שערבבו את השמן בשביל הספרדים, לכן מותר יהיה בדיעבד לאשכנזים לאכול את המוצר, ולטענה זו הם גם מוסיפים את הקביעה  שזה איסור שאין לו עיקר מן התורה, וגם יש המתירים לערבב לכתחילה, ויש גם האומרים כי כיון שהערבוב היה לפני פסח אז זה היה ערבוב מותר.

"גם כשאנו קונים את המוצר ולא עושים אותו בעצמנו אז אנו במצב של בדיעבד.  לכן אשכנזים שירצו למשל מעדנים או שוקולד עם שמן קטניות, יש להם על מה לסמוך.  אך לכתחילה אין לנהוג בזה היתר, כי המפעל ערבב בשביל כל הקונים, וכך בנוי מראש, לכן יש להימנע לאכול מכל תערובת, וכך יותר טוב.  וכך הוא הדין הפשוט".

בנוגע לקטניות יבשות, מסביר הרב אבינר, יש שמתירים אותן אם הן נבררו היטב ונטחנו באותם תנאי זהירות כמו שמכינים מצות. אבל לדעתו למעשה אין להתיר אלא בשעת הדחק כגון לחולה. עם זאת, בכל הנוגע לשמן קנולה מתיר הרב אבינר את השימוש בו בפסח ומציין כי יש שלוש סיבות מצטרפות להתיר אותו: מדובר בקטנית חדש, הקנולה לא נאכלת כקטנית והשמן מיוצר ללא השריה במים אלא זה ייצור בייבש.

 

__________________________________________________

[1] השיעור סוכם נכתב ונערך ע"י בנו של הרב ליאור.

[2] חוק יעקב, או"ח סימן תנג ס"א סק"ט. שו"ת אורח משפט לראי"ה קוק זצ"ל סימן קיב. שו"ת אגרות משה או"ח חלק ג סימן סג.

[3] שו"ת מהרש"ם או"ח סימן קפג. שו"ע הרב של הרב שניאור זלמן מלאדי, או"ח סימן תנג ס"ה.

[4] שו"ת אורח משפט או"ח סימן קיא.

[5] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן סג.

[6] משנ"ב או"ח סימן תנג סק"ד.

[7] שו"ת יחווה דעת ח"ה סימן לב.

[8] משנ"ב או"ח סימן תנג סק"ז.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו