"עבור מוסלמי, המשמעות של להיות אנטישמי היא להיות נגד עצמו"

שמו של האמאם יחיא סרג׳יו פאלאביצ׳יני - מראשי הקהילה המוסלמית באיטליה - מעיד על זהותו המורכבת. אביו, השיח׳ עבדל וחיד, שהלך לעולמו לפני חמישה חודשים, היה פרטיזן איטלקי צעיר שנלחם במשטרו הפשיסטי של מוסוליני. ״הוא נכלא״, מספר הבן, ״רבים מעמיתיו הוצאו להורג, אך הוא שרד את המלחמה והחליט עם סיומה ללמוד דתות, כדי למצוא הסבר לקיום האנושי. במהלך לימודיו פגש בשוויץ אנשי דת מוסלמים שהכניסו אותו לעולם תנועת הסופיות. ב-1951 הוא התאסלם״.

האימאם יחיא פאלאביצ׳יני, 52, הלך בעקבות אביו וירש לאחרונה את מקומו. הוא למד ערבית ואסלאם באוניברסיטת רומא ובמכון הוותיקן ללימודי אסלאם והשלים את הידע שלו באסלאם בחוגי דת במצרים, סוריה, מרוקו, תוניסיה ומלזיה. כיום הוא משמש כאימאם מסגד אל-וחיד במילאנו וסגן נשיא הארגון הדתי האסלאמי באיטליה, הפועל למתן מידע על הציוויליזציה האסלאמית באיטליה ובמערב. הוא גם יו"ר המועצה לחינוך ותרבות במערב של הארגון האסלאמי לחינוך, מדע ותרבות, וחבר בוועדה האיטלקית למועצת האיסלאם באיטליה. יחיא פאלאביצ'יני מוכר כנציג של אסלאם מתון ודמוקרטי, המגנה בחריפות אלימות בשם האסלאם ודוגל בדו-שיח בין דתות. השבוע יגיע פאלאביצ׳יני לישראל להשתתף בפורום הגלובלי במאבק באנטישמיות של משרד החוץ שיתקיים החל ממחר בבנייני האומה בירושלים בנוכחותם של פוליטיקאים, אנשי ציבור, נתיגי ארגוני חברה אזרחית, אנשי כמורה, עיתונאים, דיפלומטים ואנשי חינוך מרחבי העולם.

הכנס נערך בתקופה בה נרשמת עלייה חדה באנטישמיות באירופה, בשל התחזקות הקצוות הפוליטיים - מימין ומשמאל, משבר הזהות הגובר והמשך גלי ההגירה העצומים, בעיקר ממדינות האסלאם במזה״ת ובאפריקה. באיטליה הפכה בבחירות הכלליות שנערכו לפני שבועיים מפלגת הימין הלאומנית ״ליגה״ למפלגת הימין הגדולה ביותר. מפלגת ״חמישה כוכבים״, שניצחה בבחירות, מתנגדת גם היא נחרצות ל״תעשיית ההגירה״.

מוסלמית בקריית הוותיקן ברומא // צילום: רויטרס

״להיות היום מוסלמי באירופה זה מאוד מאתגר״, אומר פאלאביצ׳יני בראיון מיוחד ל״ישראל היום״, ״עומדות בפנינו מספר בעיות. תחילה, בורות - לגבי דתות באופן כללי. דומה שהאירופים שכחו את ערכי הדת והרוחניות וחשיבותם לחייהם. טכנולוגיה, מודרניות, דמוקרטיה, חילוניות, גלובליזציה ועדיפויות כלכליות תפסו את מקומם של ערכים מסורתיים, דתיים ורוחניים. שנית, קיימת בורות לגבי כל דת שאינה נצרות - יהדות, אסלאם, הינדואיזם, בודהיזם. אירופה יכולה להיות נוצרית - קתולית, אורתודוכסית ופרוטסטנטית. אבל, כל זהות דתית אחרת מוזנחת, מופלית לרעה או נסבלת,מבלי שיהיה כל ידע לגביה. שלישית - יש מספר גדול של מוסלמים, החיים כעת באירופה. אך, הם קשורים יותר מדי לטרגדיות ההגירה, לרמה נמוכה של כישורים מקצועיים, לרמה תרבותית נמוכה, לקשיים בשפה ובתקשורת. מוסלמים הם זרים, לא מערביים, והם אמורים להישאר זרים ו״חוץ-אירופיים״. וקיים, כמובן, האתגר של יצירת הקשר בין כל האוכלוסיות האסלאמיות באירופה לפושעי הטרור והאסלאם הפוליטי, שלמעשה חוטפים את הזהות הדתית שלנו לצרכי הכוח האישי שלהם.

יש כזה דבר אסלאם אירופי?

צריך לעשות אבחנה: יש אסלאם אירופי היסטורי ותרבותי, ששורשיו לפני מאות, והם נעוצים באימפריה העות׳מנית או בצפון אפריקה, לה הייתה השפעה תרבותית בדרום איטליה ובדרום ספרד. לאחר תקופה זו נוצר ואקום מוחלט. כעת, האסלאם האירופי קשור להגירה של המאה האחרונה. אבל, יש אסלאם אירופי ילידי - בעיקר בבוסניה, ברוסיה, בפולין. בעיניי, האסלאם האירופי הוא שילוב בין שלושה אלמנטים: התרומה ההיסטורית, האומנותית, הפילוסופית והמדעית של הציביליזציה האסלאמית להתפתחות המערב; קליטת מהגרים המגיעים בעיתות משבר, עוני וייאוש מהעולם המוסלמי לאירופה הפוסט-מודרנית והחילונית; והניסיון לפתח זהות אסלאמית אירופית רב-תרבותית ועכשווית, המקשרת בין עומק השורשים הרוחניים שלנו והקדמה המדעית והפוליטית של אירופה.

מילאנו היא גם מרכז הפעילות של מפלגת הימין ״הליגה״, המתנגדת להגירה ולאסלאם. אחת הסיבות להצלחה שלה ושל מפלגות ימין אחרות באירופה היא התחושה, שרוב המוסלמים באים לאירופה כדי לנצל אותה או להשתלט עליה. האם הקהילות המוסלמיות באירופה נכשלו בתגובתן לתופעות הטרור והפשע, הנקשרות לאנשים הבאים ממדינות מוסלמיות?

כישלון תהיה מונח מוגזם. אבל, ללא ספק יש בעיות. רוב המוסלמים באירופה הם מהגרים מדור ראשון או שני, שמגיעים ברובם מאיזורים עניים של המזה״ת. אין להם כישורים תרבותיים, רוחניים ולשוניים כדי להתמודד עם התעמולה המאוד אגרסיבית של האסלאם הפוליטי. יש להם גם סולם עדיפויות שונה: רובם מרוכזים בניסיון לפתח חיים חדשים ושלווים באירופה, והם לא רוצים להיות מעורבים בשטויות של האסלאם הפוליטי.

מגיעים מעוני ותרבות שונה, פליטים מוסלמים באירופה // צילום: איי.אף.פי

"אתה צודק, שאנחנו לא יודעים אין למנוע, להגיב ולהגן על הערכים האמיתיים של הדת והאסלאם בהקשר האירופי. לכן, רוב המוסלמים באירופה שומרים על שתיקה ומתמקדים במטרות האישיות שלהם במקום להתערב בדיון הציבורי. האחריות היא בידי אנשי האקדמיה המוסלמים-האירופים, שיש להם את הכישורים ואת הכוח להראות למוסדות ולתקשורת שיש הבדל ושאנחנו יכולים לנסות ליצור - בשמם של רוב המוסלמים באירופה, קואליציה למען תרבותיות ולהראות שלפושעים מסויימים מדברים בשם האסלאם אין להם כל קשר לאסלאם.

אחת הבעיות הגדולות בקהילות המוסלמיות באירופה היא האנטישמיות. מה ניתן לעשות כדי להיאבק בתופעה בזו?

עבור מוסלמי, להיות אנטישמי משמעו להיות נגד עצמו. זו טעות מוחלטת לחשוב שאתה מוסלמי טוב וחזק אם אתה אתה אנטישמי טוב וחזק. אין לכך כל הצדקה תיאולוגית, רוחנית, תרבותית או לאומית. באירופה אנחנו עובדים כבר שנים נגד התופעה הזו. הקמנו ועד מנהיגים יהודי-מוסלמי עם רבנים, אימאמים, אנשי אקדמיה ממדינות שונות, ואנחנו מנסים ליצור פעולה משותפת שתראה שיהודים ומוסלמים הם אחים, אזרחים אירופים ועומדים יחדיו נגד כל סוג של אפליה ופרשנות תיאולוגית מטעה, המבקשת ליצור בינינו עימות. הפעילות הזו יכולה להוות השראה למקומות אחרים בעולם, מאחר שאנחנו יוצרים קשר בין תיאולוגיה לאחריות האזרחית שלנו, בין מודרניות לשורשים המסורתיים שלנו ואנחנו דוחים אג׳נדות אנטישמיות שמנוגדות לזהות שלנו. באירופה, למרות האתגרים הרבים שבה, יש מרחב להתפתחות מעניינת שיכולה להפחית את השנאה האלימה נגד יהודים, שמים, מהגרים או כל אדם שמופלה בגלל זהותו השונה ומוגדר שונה ע״י הימין הקיצוני המבקש לשנות את העולם לפי התפיסות שלו.

אבל אתם די בודדים בזירה - מצד אחד היריבים הרבים בקרב המוסלמים: ״האחים״, ארגונים כמו דאע״ש, חזבאללה, איראן שמפיצים כולם תעמולה אנטישמית, ומנגד הרשויות האירופיות שלא מראות עניין במאבק אמיתי נגד אנטישמי, בעיקר בקרב קהילות המהגרים המוסלמיות.

אתה צודק, יש לנו אתגר פנימי. יש תעמולה אגרסיבית, שמנסה להשפיע על הצעירים בפרברים של הערים האירופיות ולשטוף את מוחותיהם באידיאולוגיה אנטישמית. אנחנו מודעים לכך. אבל, אנחנו פועלים ליצור נרטיב נגדי לתעמולה הזו בקרב החוגים המוסלמים. מנגד אנחנו מנסים, וגם מצליחים, להגביר את ההשפעה שלנו בקרב המוסדות האירופיים - בנציבות האירופית, בפרלמנט האירופי, במועצת אירופה. שם מכירים בכך שמדובר באתגר עבור אירופה. הם מעוניינים בהעמקת החדרת הערכים האוניברסליים. האתגרים גדולים. יש מתקפה אגרסיבית נגד חופש דת וזהויות דתיות שונות. זהו מאבק ארוך טווח.

כמוסלמי, אתה רואה סיבה כלשהי מדוע ירושלים לא תוכר כבירת ישראל, מדינת היהודים?

עבורי, כמוסלמי וכאירופי, יש לירושלים ערך מאוד סמלי. לירושלים יש חשיבות רבה למוסלמים, לנוצרים, ליהודים, לתושבי המזה״ת ולאזרחי העולם. יש לה מעמד מאוד מיוחד. כמובן, שהיא יכולה להיות בירתה של כל מדינה ויש לה סמליות מיוחדת עבור ישראל. אבל, בגלל הייחודיות שלה היא צריכה להיות חופשית להיות בירתם של כולם, שבה אנחנו מוצאים את אחדותנו ואת המייחד אותנו. אני לא פוליטיקאי. איני נכנס לאסטרטגיות לאומיות. אני לא מתנגד לכל אופציה. אבל, צריך לנהל את ירושלים היטב - וזה אתגר גדול עבור הממשלה הישראלית. שכן מורכבות ניהול העיר בין צורכי הביטחון לרגישויות האזרחים והמבקרים מכל העולם רבה. אבל, ירושלים צריכה להישאר עיר פתוחה, שכל אדם בעולם יוכל לבקר או לגור בה באופן חופשי ובטוח. איך להגיע לכך? הפיתרון נתון בידי פוליטיקאים חכמים. כולם צריכים להבין שניהול עיר כזו קשה מאוד ולא צריך לטעון שירושלים היא רק של הערבים או רק של אחרים. לא נמצא פיתרון, אם כל צד יטען שירושלים רק שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו