המבקר: ליקויים בניהול הרזרבה בתקציב

מבקר המדינה יוסף שפירא מצא "ליקויים בדרך שבה אגף תקציבים מתקצב, מנצל ומשקף את הרזרבות בתקציב", כך נכתב בדו"ח המבקר שפורסם היום.

סך הכל הרזרבה בתקציב המדינה לשנת 2018 עומדת על 20 מיליארד שקלים. מאחר שמשרדי הממשלה אינם יכולים להפשיר לשימושם את תקציבי הרזרבות ללא אישור אגף תקציבים, קיימת, לפי המבקר, ריכוזיות גבוהה של אגף התקציבים בשלב ביצוע התקציב.

הדו"ח גם מצביע על בעיות ברמת השקיפות בתקציבי הרזרבות של אגף התקציבים כלפי הכנסת בשלב אישור תקציב המדינה ועל בעיות ברמת השקיפות כלפי הכנסת והציבור בסעיפים שבניהולו - "הוצאות שונות" ו"הוצאות פיתוח אחרות". ליקויים אלה פוגעים ביכולתם של מקבלי ההחלטות ללמוד על השימושים והמטרות שלשמם הוקצו סכומי הרזרבה וסעיפי התקציב שבניהולו של האגף ועל יכולתם לבקר את התקצוב וביצועו.

 

"הוצאות פיתוח אחרות"

בסעיף "הוצאות שונות" נמצאו תכניות ותקנות רבות שתוקצבו בסכומים גבוהים אשר ייעודן אינו עולה בבירור משמותיהן.

הצעות תקציב המדינה לשנים 2018-2013 לא כללו דברי הסבר לסעיף "הוצאות שונות". עוד נמצא כי בשנים 2018-2015 דברי ההסבר לסעיף "הוצאות פיתוח אחרות" היו חלקיים בלבד, ולא כללו מידע חשוב על עיקרי הצעת התקציב ויעדים מרכזיים, תיאור הסעיף, השינויים המרכזיים בהצעת התקציב וביאורים לתקציב, לרבות חשיפה לסיכונים.

בחלק גדול מתקנות הרזרבה שבסעיפים "הוצאות שונות" ו"הוצאות פיתוח אחרות" לא ניתן לזהות, לפי המבקר, תקנות ביצוע, ולכן לא ניתן לבחון את ביצוע התקציב בהתאם למטרות שתוכננו בעת אישור התקציב המקורי.

בסעיפים האמורים נמצאו שיעורים גבוהים של סכומים בתקנות הרזרבה שאינן גלויות לכנסת בשלב אישור התקציב: בתקציב לשנת 2018 כ-25% מתקציב "הוצאות שונות" תוקצבו בתקנות רזרבה שאינן גלויות לכנסת בשלב אישור התקציב.

 

"לא הבטיחה את מירב התועלת למשק המדינה"

בשנים האחרונות חל שיפור בשיעור זה, שבשנת 2015 היה כ-62%. אולם השיעור עדיין גבוה מהשיעור שהיה בשנת 2004 - כ-2% בלבד. בתקציב לשנת 2018 כ-37% מתקציב "הוצאות פיתוח אחרות" תוקצבו בתקנות רזרבה שאינן גלויות לכנסת בשלב אישור התקציב.

בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור זה, ובשנת 2016 הוא עמד על 26%. שיעורים אלה נמוכים מהשיעורים שהיו בשנים 2014-2013, שעמדו על כ-69% וכ-58% בהתאמה, ושיקפו שיא במגמת עלייה בשיעור זה משנת 2005, שבה עמד השיעור על כ-8% בלבד.

נוסף על כך, המבקר בדק את ההיערכות לקראת תום זיכיון המשנה של חברת קו צינור אילת אשקלון – קצ"א בע"מ - דרך הפעולה של משרד האוצר לגבי ההיערכות לקראת תום הזיכיון, קבלת ההחלטות בעניין זה והסדרת מעמד נכסי הזיכיון לא הייתה תקינה ולא הבטיחה את מירב התועלת למשק המדינה.

מנכ"ל האוצר הכתיב לצוות בין-משרדי לשם היערכות לתום הזיכיון, לגבש את הזיכיון המעודכן במתכונת של "חברה אחודה". בכך מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות העשויות להועיל יותר למשק.

תגובת משרד האוצר: במהלך השנים נערכה עבודת מטה יסודית ומעמיקה לצורך היערכות לתום הזיכיון על ידי אגפי החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. לצורך העברת הנושא לפן המעשי ועל מנת להבטיח את התועלת המשקית למדינה, הקים מנכ"ל משרד האוצר צוות ובו נציגים בכירים מכלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין וביניהם: משרד המשפטים, משרד האנרגיה, משרד להגנת הסביבה וכלל אגפי האוצר הרלוונטיים. מכיוון שעבודת המטה המקצועית שנערכה בעבר על ידי הגורמים כאמור העלתה שאין כל טעם בפיצול מקטעי הפעילות, הוחלט שהצוות יתייחס למתכונת של "פעילות אחודה". האמירה כי מנכ"ל משרד האוצר מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות משוללת כל בסיס ואינה עולה בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות של אגפי המשרד. ראייה להיערכות המוצלחת של המדינה לתום הזיכיון היא העובדה שהחוק שמסדיר את הנושא אושר לפני תום הזיכיון ואף החברה החדשה שתקבל לידיה את הפעילות הוקמה בהצלחה במועד.

מדוברות קצא"א נמסר: החברה מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. בנושא סיום הזיכיון – כשנתיים טרם מועד פקיעת הזיכיון הגישה קצא"א לממונים דוח הערכות מפורט, בו הסבירה כיצד בכוונתה להערך לתום תקופת הזיכיון. עם זאת, ההחלטה הסופית בדבר עתידה של החברה נתון בידי הממשלה והיא שקבעה גם בסוגיית תום הזיכיון, והכנסת גיבתה החלטתה בחוק. בנושא החוף האקולוגי באילת – מאז כניסתו לתפקיד פעל יו"ר קצא"א לפי הנחייתו של שר האוצר, משה כחלון, להחזרת רצועת חוף בת חצי ק"מ של חוף קצא"א והחוף האקולוגי באילת- לציבור, ולשמחתנו המהלך הושלם עוד בקיץ שעבר וזכה לשבחים מצד מבקר המדינה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו