לרגל שבוע המדע הישראלי הופקדה בספרייה הלאומית בירושלים קפסולת זמן עם מיטב הפיתוחים הטכנולוגיים של ישראל. הקפסולה תיפתח עוד 30 שנה בחגיגות 100 למדינת ישראל.
משרד המדע והטכנולוגיה אסף את הפיתוחים הישראליים פורצי דרך שנבחרו על ידי הציבור לקפסולת הזמן המדעית הראשונה של ישראל. הקפסולה, אותה אצר דורון פולק, הוטמנה במעמד שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, יו"ר הספרייה הלאומית דוד בלומברג, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. הקפסולה עשויה אלומיניום עמיד ומכילה כ-100 ליטר, ועליה איורים של האמנית אופירה אבישר.
בספטמבר 2017 במסגרת אירועי ליל המדענים, הצביעו מאות משתתפים מהציבור הישראלי והכריעו אילו תגליות ופיתוחים ישראליים ייכנסו לקפסולת הזמן המדעית הראשונה של ישראל. 23 תגליות ופיתוחים נבחרו על ידי הציבור להיכנס לקפסולת הזמן המדעי. שבעת המקומות הראשונים הם:
שבב המזהה ומאבחן מחלות דרך הבל הפה – המערכת שפותחה בטכניון מצוידת במערכי חיישנים זעירים נמצאת בתהליכי פיתוח ומציעה אבחון מהיר של סרטן ומחלות נוספות על סמך הבל פיו של הנבדק.
מעבד ממעבדי הדור החדש של אינטל – המעבדים שפותחו במרכז הפיתוח של החברה בישראל, נחשבים לחדשניים ביותר שפיתחה החברה עד כה, והם בעלי מהירות גבוהה, גרפיקה משופרת וחיסכון ניכר בחשמל.
רובוט לניתוחי גב ומוח - הרובוט, שפותח בטכניון ומשמש בתי חולים בעולם, מוצמד לחוליות עמוד השדרה או לראשו של המנותח ומנחה את המנתח ברמות דיוק שאינן אפשריות ביד אנושית.
גלולה לאבחון מחלות במערכת העיכול Pillcam - גלולה המכילה מצלמת וידאו שפותחה בישראל ומשמשת לאבחון דימום ופתולוגיות במעי הדק כגון גידולי סרטן, פוליפים, מחלות מעי דלקתיות וכיבים. לאחר בליעתה משייטת הגלולה כ-8 שעות במערכת העיכול ומצלמת יותר מ– 50,000 תמונות.
מערכת מובילאיי - דגם דמו של המערכת, שמותקן על כלל הפלטפורמות איתן עובדת. חברת מובילאיי נמכרה לאחרונה בעסקת ענק לאינטל העולמית, והיא עומדת בחזית העולמית לפיתוח טכנולוגיית סיוע מתקדמת לנהג, ואומצה ע"י יצרניות רכב בעולם.
מערכת ננו-ביולוגית - דגם של המערכת הזעירה, המשמידה תאים סרטניים הנחשב לקטנה בעולם לפי ספר השיאים של גינס. פותחה במכון ויצמן למדע.
ננו תנ"ך שפיתחו חוקרים מהטכניון - שבב סיליקון בגודל גרגיר אורז שבאמצעות אלומת יונים ממוקדת נחרט עליו התנ"ך במלואו, על כל 1.2 מיליון האותיות שבו.
המעבד של אינטל. גם הוא בנבחרים // צילום: גלעד קוולרצ'יק
פיתוחים הנוספים שנבחרו לקפסולה: מוטציה גנטית לאריכות ימים; אפליקציית הניווט החברתית Waze; יוזמה להצלת מינים נכחדים; טיפול חדשני במחלות גנטיות; רובוט מורה ללימוד מדעים; שיטה להפעלת תאים חיסוניים בסרטן; תפריט על בסיס פרופיל גנטי; וטריליון רופאים רובוטיים זעירים המצויים בטיפת מים.
כמו כן, נבחרו הישגים שהובילו מדענים ישראלים לזכייה בפרסים בינלאומיים נחשבים: פרס נובל לתגליות בנושא משחקים חוזרים; שיפוט וקבלת החלטות; גילוי מבנה הגבישים הקוואזי מחזוריים. כל אחד מהפיתוחים יוצג באמצעות פריט סמלי כגון דגם, דף הנוסחה, פריט מטקס פרס נובל ועוד.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר בטקס: "לקראת שנת ה-70 לישראל החלטנו להצדיע לפיתוחים ולהישגים המדעיים שהפכו את ישראל לאימפריה מדעית בקנה מידה בין-לאומי. עכשיו, אנחנו רוצים להנגיש את הישגי המדע של ישראל לדורות הבאים, כדי שכולם יזכרו מה היו ההישגים שלנו ב-70 השנים הראשונות, ואיך ההישגים של העתיד בנויים על הישגי העבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
