שדרוג במהירות הגלישה? למרות הסרת הרגולציה על התקנות הסיבים האופטיים, הצרכן לא עומד בראש סדר העדיפויות של חברות התקשורת. בזק מעוניינת בבלעדיות, פרטנר וסלקום מסתערות רק על בניינים רבי קומות שיחזירו את ההשקעה, והוט מתעכבת בגלל תשתית מיושנת. כיום רק 100 אלף בתי אב יכולים להתחבר לשירות המיוחד. אך הנחמה היא שמהירות הגלישה בישראל גבוהה ממילא. כך ששדרוג במהירות הגלישה לא בהכרח משתלם.
מאז הסיר בג"ץ בסוף ינואר את החסם שמנע מחברות הסלולר את התקנת הסיבים האופטיים, פרישת התקשורת האופטית צוברת תאוצה. התהליך אמור להביא בסופו של דבר לכל בית מהירות גלישה של 1,000 מגה לשנייה, באיחור של שנים ממה שהובטח.
הגברת הפרישה החלה עוד לפני הפסיקה בבג"צ, אבל השחקן המשמעותי ביותר, חברת בזק, המחזיקה במרבית תשתיות האינטרנט, משתרך מאחור. רק בזמן הקרוב צפויה החברה להצטרף להתקנות הסיבים האופטים, ובענף התקשורת מעריכים שפריסת הסיבים האופטיים ל-2 מיליון בתי האב בישראל תימשך לפחות עוד חמש שנים.
בינתיים פרטנר וסלקום, כל אחת בנפרד, האיצו את מהלך הפרישה של הסיבים האופטיים. כעת הן בעיקר מחברות בניינים רבי קומות, שבהם סביר שיוכלו להחזיר את השקעתם. ואולם, בבניינים רבי הקומות חיים רק כ-6 אחוזים מבתי האב בישראל, מה שאומר שהרוב הגדול לא יזכה למהירות גלישה משודרגת בשנים הקרובות.
בזק עצמה מתחייבת לפרוש סיבים לכל בניין, ולא רק ברבי קומות, כדי לאפשר מהירות גלישה גבוהה לכל אחד. בזק כמובן הייתה מעדיפה לקבל "אופק רגולטורי" שיבטיח לה בלעדיות זמנית. דבר שיאפשר לה לגבות מחירים גבוהים על השירות המיוחד ולהרוויח מההשקעה, לפני כניסת תחרות וצניחת מחירים.
אומנם קשה להאמין שמשרד התקשורת ייתן לה תעודת ביטוח כזו, אך הדילמה הרגולטורית עדיין עמומה ובבזק עדיין לא יודעים מה יהיה מחיר השירות ואם יזכו לבלעדיות זמנית. לכן קבלת ההחלטות בדירקטוריון החברה מתעכבת ומתבצעת היערכות, בתקווה למצוא נוסחה מניבה להפעלת הסיבים, שכן בזק הכינה את תשתית הסיבים לפני שהגיע הביקוש, אבל הסיבים עדיין מואפלים וצריך לבצע את החיבור לבתים מארון הסעף בקצה הרחוב.
אילוסטרציה // צילום: Gettyimages
פרטנר מצדה, ממשיכה בפריסה עליה הכריזה באוגוסט האחרון והסיבים האופטיים שלה כבר מגיעים לרבי קומות בעשרות ערים בארץ. החברה השיקה לאחרונה חבילות "טריפל" שכוללות תשתית סיבים אופטיים, פרטנר tv עם 3 ממירים וטלפון ביתי, במחיר של החל מ-169 שקלים לחודש, וזאת, ללא צורך בשום חיבור לוח לתשתיות של בזק או הוט. לפי הערכות, החברה כבר הגיעה לקרוב ל-100 אלף בתי אב שיכולים להתחבר לשירות החדש.
ומה עם הוט?
בעוד סלקום ופרטנר לוטשות עיניים אל חברת IBC, פרי שיתוף פעולה של חברת החשמל עם חברה שוודית, החברה הצעירה עדיין מדשדשת ומתקשה להתרומם. בכל זאת, ב-3 השנים האחרונות חיברה IBC רבבות בתי אב, וצירוף התשתית שלה יכולה לקצר את זמן החיבור לסיבים האופטיים עבור 2 מיליון בתי אב בישראל. בעוד כיום רק 100 אלף בתי אב זוכים לחיבור מסוג זה.
מצב טוב יותר יתאפשר כשסלקום ופרטנר יקימו חברת תשתית משותפת, יקלטו לתוכה את התשתית של IBC ויחד יתחרו מול בזק. המצב האידאלי, יהיה לצרף גם את תשתית הסיבים של בזק למיזם הסיבים, ולבצע הפרדה מבנית שבה מפעיל הסיבים הארצי מספק תשתית סיבים אופטיים לכל חברות התקשורת, שבזק היא אחת מהן, ובמחיר אחיד. חברות התקשורת יתמחרו את השירותים בנפרד, ויתחרו ביניהן על המחיר ועל איכות השירות.
באשר להוט, היא לכודה בינתיים בטכנולוגיית SOCSYS, עם תשתית מיושנת שנחפרה לפני שני עשורים שלא תוכל לספק חיבור אופטי מהיר למנוייה. על אף שהחברה-האם "אלטיס", עוברת לסיבים אופטיים כמעט בכל מדינה שבה היא פועלת, וסביר שכך ייעשה גם בישראל. כדי להשתלב בשוק הסיבים החברה תצטרך לסלול תשתית משל עצמה או להצטרף לאחת הקואליציות.
תשתית הסיבים המהירה אולי לא מתאימה לכל אחד, ועדיין לא בוצע סקר לבדוק אם מנויי האינטרנט המהיר בישראל יהיו מוכנים לשלם את תוספת תשלום כדי לקבל תשתית מהירה יותר. לפי ההערכות, תוספת המחיר לתשתית סיבים תעלה לצרכן 10 יורו לחודש. כלומר יותר מ-40 ש"ח תוספת מחיר. כמו כן, גם ללא תשתית סיבים אופטיים, מהירות הגלישה הממוצעת בישראל, של כמה עשרות מגה לשנייה היא גבוהה מן הממוצע באירופה.
שר התקשורת איוב קרא הבטיח לאחרונה שהמשרד ימשיך "לפעול לקידום התחרות ופרישת תשתיות רחבות פס בישראל לרווחת הציבור. נעשה הכול כדי להעלות את התשתיות האינטרנטיות לרמה גבוהה וטובה יותר, כדי להציב את ישראל בין המדינות המתקדמות בפרישת תשתיות התקשורת".
למרות דבריו, כל עוד אין החלטה אמיתית של הרגולטור מלבד הצהרות, ספק אם הסיבים האופטיים, המבטיחים עידן חדש ומהיר של קישור לאינטרנט, יגיעו בקרוב לכלל אזרחי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
