הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג נתונים "מרשימים ויוצאים מן הכלל, עם צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה שרק יורדת עם הזמן, מה שמוביל לשנה ה-15 ברציפות של צמיחה כלכלית", כך אומר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD) בדוח דו-שנתי שהגיש למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, על חוזקה של הכלכלה הישראלית, לצד פעולות הממשלה ומשרד האוצר בשנים 2017-2016.
גדילת האוכלוסייה, נתונים כלכליים מרשימים וצמיחת מגזר ההיי-טק ימשיכו להוביל את כלכלת ישראל לנתוני צמיחה מרשימים לפי מחברי הדוח. כמו כן, מחברי הדוח אומרים שפיתוח מאגרי הגז יתרום באופן משמעותי "להמשך הצמיחה הכלכלית" של המדינה.
עם זאת, הדוח מזהיר שללא רפורמות מבניות במשק קיימת סכנה של עליית אי השוויון ועצירת הצמיחה הכלכלית הברוכה. הצמיחה הממוצעת בישראל מאז שנת 2012 עומדת על 3.3% ושומרת על פער חיובי מעל ממוצע ה-OECD. העודף בחשבון השוטף צוין לחיוב וכן יחס החוב-תוצר, אשר מצוי כבר היום ברמה נמוכה מהממוצע של מדינות הארגון, מוסיף גם כן לרדת.
לצד הצמיחה הכלכלית החזקה, מצביע הדוח על רמת האבטלה הנמוכה ממנה נהנית ישראל, נתון התורם לרווחה הכלכלית ותרם לשיפור ברווחה של האוכלוסיות החלשות במדינה. הבנה זו תואמת את המגמה עליה הצביע הכלכלן הראשי לפיה ההכנסות והתצרוכת של השכבות החלשות עלו בקצב מהיר יותר מהשכבות החזקות בעשור האחרון, בייחוד בהשוואה למדינות ה- OECD.
ביקורת על המערכת הבנקאית
מכיוון שרמת האבטלה נמוכה הרי שהדוח מציין שמספר העובדים גדל. בין היתר, מייחס הדוח את מצבה הטוב של הכלכלה הישראלית לשורה של רפורמות מבניות מוצלחות שיושמו במדינה בעשורים האחרונים: בשנות ה- 90; קליטת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, עידוד השקעות בענף ההי-טק המתהווה, והליברליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה. מתחילת שנות ה- 2000; הכלכלנים שיבחו הכלכלנים את הגדלת התמריצים להשתתפות בשוק העבודה.
הדוח מדגיש כי התנאים הכלכליים הטובים השוררים בישראל כיום מהווים הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות נוספות אשר יסייעו בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הכלכלה המקומית. אחד הסעיפים המרכזיים בדוח עוסק בשיפור משמעותי בשוק העבודה. בראיית ה-OECD הגידול בהשתתפות בשוק העבודה הינו אחד מהגורמים העיקריים לצמצום הפערים ברמת החיים.
יחד עם זאת הדוח שם דגש על רמת הכישורים הנמוכה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. מצב זה לא מאפשר לאוכלוסיות אלו להשתלב בסקטורים עם פוטנציאל השתכרות גבוה כדוגמת ענף ההי-טק. אי לכך, עובדים מאוכלוסיות אלו "לכודים" לעיתים קרובות במשרות ברמת שכר נמוכה, מה שתורם לרמת אי השוויון בישראל.
הדוח ממליץ לממשלה לפעול לשיפור רמת הכישורים בקרב האוכלוסיות החלשות וזאת כחלק ממאמציה להפחתת אי השוויון והעלאת הפריון לעובד. המלצה זו הודגשה בייחוד בראי התחזיות להתפתחות הדמוגרפית בישראל בעשורים הקרובים, מכיוון שלפי מחברי הדו"ח עד שנת 2060 חצי מאוכלוסיית ישראל תהיה מורכבת מחרדים וערבים ולכן האתגר הגדול בשילובם בשוק העבודה.
עוד מדגיש הדוח כי לשיפור רמת התשתיות, הרחבת היצע ההון האנושי וקידום רפורמות נוספות בשוק המוצרים, תפקיד חשוב בהבטחת המשך מגמת הצמיחה, הרחבת החלחול על פני שכבות האוכלוסייה השונות והאצת צמיחת הפריון.
נוסף על כך, ה-OECD רואה חשיבות עליונה בהעלאת גיל הפרישה לנשים וברפורמות מבניות בביטוח הלאומי, ולא, הם אומרים, החוב הלאומי של ישראל יצמח לממדים בעייתיים לדבריהם. מתוך הדוח שוב עולה כי המערכת הבנקאית בישראל, מתנהלת באופן ריכוזי ובעלות תפעול גבוהה.
בראיה לעתיד, ה-OECD צופה המשך צמיחה בשיעור של כ-3.5% ועלייה הדרגתית בקצב האינפלציה. התחזית מבוססת על צפי לסביבת ריבית נמוכה, השקעות גבוהות וההשקה של שדות הגז לווייתן וכריש. "כלכלת ישראל היא בין החזקות שקיימות ב-OECD ", אלברו פררה הכלכלן הראשי ב-OECD אמר אתמול במסיבת העיתונאים במשרד האוצר בירושלים. לדבריו, "הכלכלה הישראלית צמחה במהירות ובקביעות יותר מכל הכלכלות האחרות שחברות" בארגון ב-OECD.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
