ההודעה הלילה על פגישתם האפשרית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ושליט צפון קוריאה, קים ג'ונג און, מדהימה לא רק במישור הדיפלומטי אלא גם בהתחשב במערכת המשונה והעכורה בין שתי המדינות בחמישים השנים האחרונות.
מאז נדמו תותחיה של מלחמת קוריאה בשנת 1953, בה סייעה ארצות הברית לשמור על עצמאותה של דרום קוריאה וניהלה פלישה לצפון, ידעו שתי המדינות רגעים מעטים של הסכמה ומספר לא קטן של משברים מסמרי שיער שאיימו להחזיר את חצי האי למלחמה גלויה. לאחר המלחמה, שהסתיימה בהפסקת אש בלבד, מה שהותיר את ארה"ב וצפון קוריאה במצב רשמי של מלחמה, ניצבו חיילים אמריקנים מצידו הדרומי של הגבול ושטח מפורז חצה את חצי האי.
התקרית הראשונה שאיימה להחזיר את שתי המדינות למצב של לחימה פעילה התרחשה שבע שנים לאחר סיום המלחמה, כשמספר חיילים אמריקנים, בכמה תקריו תשונות, ערקו לצדו הצפוני של הגבול. השלטונות בפיונגיאנג אסרו את החיילים ועשו בהם שימוש במערך התעמולה של המדינה. אחד מהם, צ'רלס ג'נקינס, שוחרר בשנת 2004 והועמד למשפט צבאי.
הסכם הפסקת האש במלחמת קוריאה // צילום: איי.פי
בסוף שנות השישים יזמה צפון קוריאה מספר תקריות צבאיות נגד ארצות הברית, המפורסמת שבהן, ההשתלטות על ספינת המודיעין של הצי האמריקני "פואבלו". הספינה יורטה ונתפסה על ידי חיל הים הצפון קוריאני ורק לאחר משא ומתן ממושך צוותה שוחרר והוחזר לידי ארצות הברית. הספינה עדיין משמשת מוזיאון למה שהשלטונות במדינה מגדירים כ"ניצחון צבאי אדיר על ארה"ב", בבירה פיונגיאנג.
בשנת 1969 ירט כלי שיט צפון קוריאני מטוס של חיל האוויר האמריקני ו-31 הנוסעים ואנשי הצוות שעל סיפונו נהרגו. אך התקרית שהייתה קרובה ביותר להצית מחדש לחימה בין המדינות התרחשה דווקא במחנה פמונג'ום, שנועד לשמש מקום מפגש לועדת הפסקת האש. במהלך כריתה של עץ שבוצעה על ידי חיילים אמריקנים בצד הדרומי של המחנה התנפלו חיילים צפון קוריאנים עם גרזנים על האמריקנים והרגו שניים מהם. לאחר לחץ כבד ואיום בפעולה צבאית, התנצלה ממשלת צפון קוריאה על התקרית.
הסתגרות, רעב ומחוות חשדניות
עם קריסת ברית המועצות בשנת 1991, נגדע קו המימון העיקרי לכלכלתה של צפון קוריאה והמדינה שקעה בתוהו ובוהו כלכלי. המשבר הביא לרעב חמור בו מעריכים שמצאו את מותם מעל מיליון בני אדם כשהמשק הצפון קוריאני הסגור קרס.
תגובתו של שליט צפון קוריאה דאז, קים ג'ונג איל, הייתה לחזק את אחיזתו בשלטון על ידי מדיניות ה"צבא תחילה", שהעבירה סוחרות ושירותים בראש ובראשונה לצבא שהגן על המשטר, ובידוד מדיני גובר של צפון קוריאה בעולם.
פיתוח נשק, למרות הרעב, טילים בליסטיים במצעד בפיונגיאנג // צילום: רויטרס
כחלק ממדיניות ההישרדות של המשטר החלה צפון קוריאה במחוות זהירות של פיוס, תוך חתירה מתמדת לפיתוח נשק להשמדה המונית. בשנת 1994 התגלע משבר בין ממשל קלינטון ופיונגיאנג כשנחשף כי הצפון קוריאנים בנו כור גרעיי פעיל. באותה שנה יירטו הצפון קוריאנים מסוק אמריקני, הרגו טייס אחד ושבו טייס אחר.
נשק גרעיני, איומים והנהלה חדשה ותקיפה
במהלך שנות התשעים הפכה צפון קוריאה לייצרנית ומפיצה של טכנולוגיות נשק ופיתוח נשק להשמדה המונית. בשנת 2008 הסכימה צפון קוריאה להשבית את הכור שבנתה, ככל הנראה לאחר שהספיקה לייצר מספיק אורניום מועשר למספר גדול של כלי נשק גרעיניים.
ממשל אובמה ניסה באמצעות החלטה משותפת של שש המעצמות למנוע מצפון קוריאה לפתח כלי נשק גרעיניים אך מספר ניסויים גרעיניים שביצעה המדינה בעשר השנים החולפות מעידה כי הנסיונות כשלו.
בתוך כך, המשיכה פיונגיאנג בסדרה של מחוות שמטרתן מניעת הסלמה ותקיפה של מתקני הגרעין שלה. ב-2005 אפשרה צפון קוריאה לתיירים אמריקנים להיכנס לשטחה במסגרת סיורים מיוחדים. בשנת 2009 ביקר ביל קלינטון במדינה, ביקור ראשו ןשל נשיא אמריקני במדינה שלא בתפקיד, במטרה להביא לשחוררן שתי עיתונאיות אמריקניות שנכלאו במדינה. הוא נועד עם שליט צפון קוריאה דאז, קים ג'ונג איל.
בשנת 2011 תפס קים ג'ונג און, בנו של קים ג'ונג איל ונכדו של מייסד השושלת קים איל סונג, את מושכות השלטון במדינה ונקט בקו תקיף ובלתי מתפשר מול המערב בכלל ומול ארצות הברית בפרט. בשבע שנות שלטונו של און הספיקה צפון קוריאה לפתח עוד את תוכני תהטילים הבליסטיים והנשק הגרעיני שלה ואף לאיים במפורש בתקיפה בשטחה של ארצות הברית.
מתקפת החיזורים היא ניסיון להרוויח זמן? קים ג'ונג און // צילום: איי.פי
גם בתחום ההומניטארי לא גילתה צפון קוריאה תחת שלטונו של און נכונות להתגמש ותייר אמריקני שנעצר במדינה הוחזר לארצו כשהוא גוסס בעקבות עינויים קשים שעבר. היחסים הוחרפו עוד יותר כאשר בשנה שעברה ערק חייל צפון קוריאני באמצעות רכב צבאי גנוב דרך השטח המפורז ומחנה הפסקת האש בפמונג'ום. חיילים צפון קוראנים חצו את הגבול במרדף אחריו ובכך הפרו את הסכם הפסקת האש. החייל נפצע אך שרד והוא זוכה לשיקום בדרום קוריאה.
לאור ההיסטוריה הזו נראית מתקפת החיזורים של קים ג'ונג און, שהחלה בשליחת משלחות בכירות לאולימפיאדת החורף, אחר שכנתו מדרום ואחרי ארצות הברית, מפתיעה אפילו יותר. אך מי שמכיר את סדר העדיפויות של המשטר בפיונגיאנג יודע שהשיקול העליון מאחורי כל פעולה, תוקפנית או ידידותית, הוא קודם כל הישרדות המשטר. האם קים מפזר מחוות ריקות במטרה לכסות על המשך פיתוח התוכנית הצבאית ו"לקנות זמן", או שמה מדובר באסטרטגיה חדשה להבטיח את שרידות המשטר באמצעות פירוז חצי האי מנשק גרעיני? רק הזמן יגיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו