החיבור בין הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הישראלית לבין קומץ תומכי דאעש בקרב ערביי ישראל, עובר דרך רעיון משותף: הח'ליפות האסלאמית העולמית. הערבוב הבלתי צפוי בין תומכי שתי התנועות היריבות הללו (שדרכן אל היעד שונה מאוד) מתרחש בשנים האחרונות בכיסי האבטלה והבערות של שכונת ג'בארין באום אל־פחם.
בחודשים האחרונים נמתח המכנה המשותף ביניהם עד המקום הכי נפיץ בישראל - הר הבית. הוא מגולם בדמותן של שלוש חוליות טרור. הראשונה כבר הוציאה אל הפועל פיגוע מהדהד בהר הבית ביולי האחרון. חבריה גדלו בערוגות הפרא של "הפלג" ו"האחים המוסלמים". השתיים האחרות הן חידוש מסוכן לא פחות: חוליות של תומכי דאעש, שנחשפו מבעוד מועד, בספטמבר ובפברואר, ועברו אצלנו מתחת לרדאר התקשורתי.
הקו המטושטש שמפריד בין תומכי "הפלג" לבין קומץ ערביי ישראל תומכי דאעש, מתברר לפתע גם כקו מחבר: בחזונו, רואה מנהיג "הפלג", ראאד סלאח, את ירושלים כבירת הח'ליפות המוסלמית העולמית. עלילת "אל־אקצא בסכנה", שסלאח כה מזוהה עימה, היא רק אחד הסולמות לשם. לעומת זאת, דאעש ותומכיו מעולם לא הגבילו או הגדירו את גבולות הח'ליפות העולמית העתידית או את בירתה. אחרי המפלות בסוריה ובעיראק, ירושלים ואל־אקצא הם מבחינתם סוג של אופק חדש, או לפחות פוטנציאל לאופק שכזה.
מנקודת המבט של "הפלג", עלילת "אל־אקצא בסכנה" היא מכשיר לגיוס המונים, ואל־אקצא הוא מקום שיש "לגאול אותו מטומאת היהודים" ו"לשחררו משביו". זה האתוס. מנקודת המבט של קומץ תומכי המדינה האסלאמית בקרב ערביי ישראל, אל־אקצא הוא כל מה ש"הפלג" אומר, ועוד: מכשיר שנועד להפיץ ולקדם את רעיון המדינה האסלאמית ואת המלחמה האקטיבית ביהודים ובנוצרים - "הכופרים והצלבנים החדשים".
לאורך 50 שנה "נספרו" האיומים על הר הבית בעיקר מהכיוון הקיצוני היהודי: מחתרות, וגם קנאים שביקשו להאיץ את הגאולה ותכננו ואף ניסו לפוצץ את ההר. "החזית" הזאת, מעריכים כיום גורמי ביטחון, רגועה יחסית. ככל שגדל מספר המבקרים היהודים בהר ותנאי הביקור בו משתפרים, גדלה ההבנה בקרב פוטנציאל הקיצון היהודי כי חזרה למתווה הפגיעה בהר ובמסגדיו תביא לסגירה מחודשת שלו בפני ביקורי יהודים. לפתע יש לצד היהודי הרבה מאוד מה להפסיד!
אלא שעכשיו, בפעם הראשונה מאז מלחמת ששת הימים, מתעצם דווקא התרחיש ההפוך - איום ופיגוע מוסלמי. ביולי רצחו שלושה מתושבי שכונת עין איברהים שבאום אל־פחם שני שוטרי מג"ב בהר הבית. זה היה פיגוע מטלטל. ראאד סלאח השתתף בהלוויית המחבלים שנהרגו במהלך הפיגוע, ולא השאיר ספק באשר לשיוכם הרעיוני. גלי ההדף של הפיגוע ביולי טלטלו את מערכת היחסים שבין ישראל, ירדן, הפלשתינים וערביי ישראל. כשבועיים ימים נדרשו כדי לכבות את האש הזאת.
נורה אדומה
עכשיו - כמו בגלי הסכינאות והדריסות, קמו למפגעי הר הבית חקיינים. בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים הצליח שב"כ לסכל פיגוע ירי בהר הבית, במתווה הפיגוע משנה שעברה. כמו ביולי 2017, מנתה כל אחת מהחוליות שלושה צעירים מאום אל־פחם, חלקם מבני חמולת ג'בארין. אלא שבניגוד ליולי, המחבלים היו כאמור תומכי דאעש. בשני המקרים המחבלים גדלו בערוגות "הפלג הצפוני", ורק אחר כך הקצינו עוד ו"גילו את האור" אצל דאעש.
גילויי התמיכה בדאעש באום אל־פחם אינם חדשים. נוסף על שתי החוליות שתכננו לפגע בהר, נעצרו באוגוסט האחרון שני אחים מאום אל־פחם, אף הם תומכי דאעש, אף הם מחמולת ג'בארין.
לפני כשנתיים התבשרה אחת המשפחות מאום אל־פחם שבנה שהצטרף לדאעש בסוריה, נהרג שם. שני צעירים נוספים מאום אל־פחם שטסו לטורקיה באותה תקופה כדי להצטרף לשורות דאעש בסוריה, נעצרו והושמו במעצר.
מנהיג "הפלג", סלאח // צילום: קוקו
אבל החידוש שמדאיג במיוחד את גורמי הביטחון אינו גילויי ההזדהות עם דאעש באום אל־פחם, אלא סימונו של הר הבית, בקרב תומכי דאעש בישראל, כיעד לפיגוע. לא קשה לדמיין מה היה מתרחש אם שתי החוליות של דאעש משכונת ג'בארין (שקשורות משפחתית ביניהן) היו מצליחות להוציא לפועל את זממן. הר הבית הוא חומר הבעירה האולטימטיבי במזרח התיכון. דליקה שפורצת שם, מתפשטת מהר וקשה מאוד לכבותה. באירועים קודמים מצאו מעלילי "אל־אקצא בסכנה" את הדרך לגלגל על ישראל, כמי "ששולטת בקודשי האסלאם", את האחריות לפיגוע. המידע המודיעיני המדויק של שב"כ אפשר הפעם את סיכול שני הפיגועים, אבל הדליק נורה אדומה ענקית: אחרי 50 שנה - הר הבית הפך יעד לפיגוע מצד טרור הג'יהאד.
המטרה, כפי שעולה מכתב האישום שהוגש בשבוע שעבר, היא פגיעה באנשי כוחות הביטחון וב"צלבנים החדשים" - הנוצרים והיהודים. אחד הסעיפים שם חושף תוכנית לרצוח "מספר רב של כופרים - אזרחים שאינם מוסלמים - במהלך פיגוע התאבדות", תוך שימוש בחגורת נפץ שתוצמד לגופו של מוחמד ג'בארין ותופעל על ידו. במקביל - כך תוכנן - צעיר נוסף (קטין ששמו נאסר בפרסום) היה אמור לבצע ירי באמצעות נשק חם עד למותו.
המתווה מזכיר פיגועי תופת קטלניים מימי הכאוס בעיראק, שבהם נרצחו עשרות. גם התוכניות הנוספות שהשניים בחנו - פגיעה במתפללים בבית כנסת בתל אביב או פיגוע נגד נוצרים במהלך חג המולד - מעידות על המניע: קטל ופגיעה ב"כופרים".
"החוזרים" האידיאולוגים
אם בקרב אנשי "הפלג הצפוני", אל־אקצא כמגנט הוא מכשיר ומהות כאחד, בקרב שתי חוליות דאעש, אל־אקצא הוא בעיקר מכשיר שנועד לעורר את הציבור נגד "הכופרים" ולהרחיב את מעגלי התומכים בפעולה נגדם. אל־אקצא כבר איחד סביבו בעבר יריבים מרים באסלאם, וסביר שפיגוע נוסף שם היה מסבך את ישראל פעם נוספת מול חזית מוסלמית כמעט אחידה.
ברחבי העולם מגולמת כרגע הסכנה המיידית לפיגועי דאעש בתופעת "החוזרים". מדובר בצעירים שהשתתפו בקרבות בסוריה ובעיראק, ועתה הם שבים לארצות מוצאם באירופה, בטורקיה, בתוניסיה וגם בישראל. הם חוזרים "הביתה", לאחר מפלת דאעש, כשהם טעונים באידיאולוגיה ג'יהאדיסטית, וחדורי מוטיבציה להמשיך לפגוע ב''כופרים".
בישראל עלול הר הבית להסתמן כ"דבר הבא". שתי חוליות דאעש שתכננו פיגועי ירי והתאבדות בהר הבית, ונחשפו כאמור מבעוד מועד, אינן מבשרות טוב. הנחת העבודה של גורמי הביטחון בארץ היא שהן עלולות לא להיות האחרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו