1 בעולם של מספרים, אפשר להבין למה ההדחה של פ.ס.ז' מול ריאל מדריד הכתה גלים. כי בסופו של יום, סגנית אלופת צרפת (למי ששכח), הקבוצה העשירה בהיסטוריה של המשחק עם השחקן היקר בתבל, הודחה שנה שנייה ברציפות בשמינית הגמר. לו היתה זו משוואה מתמטית, היא נראית חסרת היגיון לחלוטין.
אלא שבעולם הכדורגל, מה שקרה שלשום בפארק דה פראנס הוא בדיוק מה שאמור היה לקרות. אלופת אירופה בשלוש מארבע השנים האחרונות הדיחה קבוצה צרפתית שמעולם לא השכילה לעבור את רבע הגמר. כאן בדיוק המקום להבהיר שעד להודעה חדשה אין שום דבר מפתיע בניצחון של ריאל מדריד על פ.ס.ז'.
מה שיוצר את הכותרות הגדולות הוא בעיקר הדיסוננס בין הכסף הגדול לתוצאות המאכזבות של הפריזאים. קשה לנו לקבל את העובדה שאפילו תקציב בלתי מוגבל אינו מבטיח הצלחה ספורטיבית. הרי כשה"ל'אקיפ" תוהה בכותרת שלו "כל זה, בשביל מה?" - הוא לא מדבר על כל הדרך, האימונים, הניצחונות על גנגאן וטולוז, ההפסדים לברצלונה ולמנצ'סטר סיטי, ההצלחות, האכזבות ותהליך הלמידה; "כל זה" מכוון אך ורק ל־400 מיליון היורו שהושקעו הקיץ ברכש.
וזוהי פ.ס.ז' - סכום כסף גדול שאמור לנצח סכום כסף קטן יותר כי ככה זה בחיים. ההבנה שזה לא ככה תוביל כנראה למהפכה נוספת - אמרי צפוי לעזוב, אולי גם ניימאר, אבל המוטו יישאר "נמשיך לנסות, זה תהליך וכו'". אולי יום אחד זה באמת יקרה, אבל כרגע הכסף לא מייצר קבוצה, הוא מייצר בעיקר ציפיות.
רונאלדו. המפלצת שוב התעוררה בזמן // צילום: אי-פי-איי
2 ריאל מדריד עזבה את פריז כשהשאירה אחריה שריפה בפ.ס.ז' ומנעה סערה בבית - שכן הדחה בשמינית הגמר פירושה היה סוף העונה. אם במשחק הראשון שחקניו של זינדין זידאן היו בעיקר יעילים בדקות האחרונות, בגומלין הם כבר היו טובים יותר מכל הבחינות.
התקשורת הספרדית, שחגגה עוד שנה של כישלון של המיליארדרים מצרפת, הדגישה שההיסטוריה, האופי והסגל העמוק של אלופת אירופה הם שהכריעו את ההתמודדות, שנראתה מפחידה לאחר ההגרלה.
המחמאות הוענקו בעיקר לראמוס, לוקאס ואסקס, אסנסיו, קאסמירו, כריסטיאנו רונאלדו וזידאן. אף שבאמתחתו כבר שתי זכיות בצ'מפיונס ועוד אחת באליפות, זיזו זכה אולי לראשונה לשבחים על יכולות האימון שלו, ולא רק כאיש שיודע לנהל אגו בזכות הכריזמה והשם שלו.
על אף העובדה שמודריץ' וקרוס לא היו כשירים במאת האחוזים, איש לא חשב שהם יפתחו את המשחק החשוב ביותר העונה על הספסל, שם אירחו חברה לבייל ואיסקו. אבל זידאן הוכיח לספקנים שיש לו "מוח כדורגל", והציב את השחקנים המתאימים כדי שמרכז השדה יישאר חזק (קובאצ'יץ' לצד קאסמירו) וכן את אלה שהיו בכושר הכי טוב (ואסקס ואסנסיו).
עם זאת, לצד אגם המחמאות עדיין יש ביקורת על הצרפתי לגבי התעקשותו לשחק עם קארים בנזמה. נכון שהחלוץ האמיתי הוא כריסטיאנו רונאלדו, ולכן הפורטוגלי מעדיף את הצרפתי כשותף בהתקפה, אך בספרד לא מבינים מדוע האחרון תמיד משחק, אפילו כשהוא בכושר ירוד.
כריסטיאנו עצמו עשה את מה שהוא הכי אוהב לעשות ושעבורו משלמים לו הכי הרבה במדריד: להבקיע ולהכריע משחקים. כשהוא שומע את המוזיקה של הצ'מפיונס, CR7 משחק כאילו זה עוד יום במשרד. המפלצת ישנה הרבה חודשים בליגה - כדי להתעורר ברגע שהקבוצה צריכה אותה הכי הרבה באירופה. עם שערו בפריז הוא הפך לשחקן השני בהיסטוריה שכובש בתשעה משחקים רצופים בצ'מפיונס, אחרי רוד ואן ניסטלרוי.
איקר קסיאס. נפרד מליגת האלופות? // צילום: רויטרס
3 אם איקר קסיאס אכן שיחק שלשום בפעם האחרונה בליגת האלופות, היה זה סיום ראוי לשוער ענק. הספרדי בן ה־36 היה לראשון ששמר העונה על שער נקי באנפילד במסגרת האירופית, והעמיד את שיא המשחקים ללא ספיגה במפעל על 56 ואת שיא ההופעות על 167.
אולם מה שהפך את הסיום (אם וכאשר) של מי שזכה בגביע שלוש פעמים למיוחד ולבלתי נשכח, היה המקום והנוכחים. "זה יופי של אצטדיון להיפרד בו", אמר הספרדי על אנפילד ויציע ה"קופ", שעשו לו כבוד ששמור לאגדות. אוהדי ליברפול ודאי נזכרו בפעם הקודמת שהעפילו לרבע הגמר, ב־2009, אז זה קרה אחרי שראו את קסיאס חוטף אצלם רביעייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
