לגיל אין משמעות: טיפים למשורר המתחיל

בין אם בשל פלישת סגנון ה"ספוקן וורד", תנופת "ערס פואטיקה", הפסטיבלים לשירה או ההגעה לקהלים רחבים בזכות שימוש ביוטיוב וברשתות החברתיות, ענף השירה העברי חווה תנופה אדירה בשנים האחרונות. אחד ממובילי המהפכה הוא יואב גלבוע, סטודנט באוניברסיטת תל אביב לסוציולוגיה ולימודים קלאסיים, חבר בלהקת The Lonely Peters, חבר מערכת כתב העת הוותיק "עכשיו" לשירה בעריכת גבריאל מוקד, ואחד ממייסדי ההוצאה "הוצאה עצמית", יחד עם חברו הטוב המשורר אמיר סומר. לפני כשנתיים הוציא גלבוע את ספר הביכורים שלו "חודשיים", שזכה לביקורות מפרגנות, ומאז שיריו מתפרסמים בכל המגזינים ומדורי הספרות המוערכים ביותר בישראל. כעת יוצא ספר שיריו השני "פרולוג", בעריכת גבריאל מוקד ורוני סומק, והוא רק בן 24.

"הכניסה שלי לעולם הספרות הייתה לא קלה. זה אולי נראה כמו עולם תמים, אבל הוא מורכב מפוליטיקה סבוכה שאינה מרבה להכניס אליה כותבים חדשים ובטח לא צעירים כפי שהייתי אז, רק בן 21", מספר גלבוע על הדרך הלא פשוטה ללב הקהל.

מה הביא אותך להחלטה לפתוח הוצאת ספרים עצמאית, בגיל כה צעיר?

"כאמור, אמיר ואני הקזנו דם במשך שנים כדי לרכוש את הכלים שיש לנו היום, בנבכי הפוליטיקה של השירה הישראלית ולצד ההוצאות הכלכליות שכרוכות בהוצאת ספר. הכוונה הראשונית שלנו בהקמת ההוצאה היתה לסייע לכותבים צעירים להוציא את ספרם לאור בעלות שפויה, גם כמחאה על המחירים הלא הגיוניים שהוצאות ספרים רבות דורשות היום עבור הוצאת ספר, וגם כדי לאפשר לאותם כותבים ומשוררים צעירים וגם כדי לאפשר להם להשתמש בידע שצברנו אמיר ואני מתוך שאיפה להחזיר את קדושת הספר לדור הצעיר ולהפוך את השירה העברית לסקסית כפי שהייתה לפני כמה עשרות שנים. ההצלחה של זה כבר נראית בשטח – כותבים רבים פונים אלינו וכבר החליטו להוציא אצלנו את ספרם.

"בסופו של דבר, הרצון שלי, ואני בטוח שגם של אנשים נוספים, הוא שאנשים ייהנו משירה, לא רק אלה שכבר קוראים שירה, אלא גם כאלה שעדיין לא. אותם אנשים שלא יקנו מיוזמתם ספר שירה ופשוט זקוקים לעזרה כדי להכנס לעולם הזה".

שירה צריכה להיות טובה ביחס לכלל המשוררים, ולא ביחס לגיל. יואב גלבוע // צילום: קארין בנטל

אפשר להתפרנס משירה בישראל?

"קודם כל - ודאי שאפשר. כמו כל מקצוע חופשי בשוק, הכל תלוי באופן שבו נותן השירות 'דוחף' את הכישורים שלו לקהל שמעוניין לצרוך אותם. אין ספק שזה לא מקצוע קל, אבל זה בחלט דבר אפשרי. כמובן ששירה איננה מסתכמת בכתיבת שירה גרידא, אלא יכולה לכלול סביבה עשייה רבה עליה ניתן לקבל תשלום – עריכה, ייעוץ, הפקת ספרים, שיעורים ועוד שלל אפשרויות מגוונות. ברגע שאתה מצליח לגרום לאנשים להבין שהם רוצים או צריכים את מה שיש לך להציע, אז אין סיבה שלא ישלמו לך בתמורתו, וזה נכון לכל מקצוע, גם לא אמנותי.

"חשוב לי להדגיש שבסופו של דבר, בכל אמנות שאני יוצר, אינני עושה זאת בשביל הפרנסה, אלא בעיקר בכדי שאנשים יסתכלו עליה, יבקרו אותה, יתעניינו בה וייהנו ממנה או לחילופין - ירגישו לא בנוח איתה".

ההוצאה מניבה לכם גם הכנסה?

"ההוצאה לא הוקמה לשם כך, אבל אנחנו כן לוקחים את העשייה שלנו ברצינות ולכן אנחנו בהחלט חושבים שמגיע לנו תשלום עבור שירותנו. לשמחתנו, התכנית העסקית של ההוצאה שלנו, עליה עבדנו כמעט שנה, הצליחה לשמור על היכולת שלנו גם לקבל תשלום סמלי על שירותנו וגם לספק את השירות הכולל להוצאת ספר במחיר עלות בלבד. חשוב לציין שההוצאה נועדה קודם כל בכדי לאפשר לכותבים צעירים להוציא את ספרם לאור, כשהשכר שלנו אי־שם עמוק בתחתית סדר העדיפויות, לכן לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נותנים שירות ללא תשלום, במידה ולכותב אין יכולת לשלם. בכלל, השיטה לפיה אנחנו עובדים היא להתאים את הספר למחיר ולא את המחיר לספר".

יצאת לדרך הלא פשוטה הזאת בגיל צעיר מאד. מניסיונך, האם יש גיל מוקדם מדי לכתוב שירה? היית ממליץ לבן 18 נניח לצאת למסע הזה?

"בעיניי אין גיל מוקדם מדי בשביל לכתוב, אבל כן צריך לקחת בחשבון שככל שאתה קטן יותר, מן הסתם אתה חי פחות שנים בעולם ולכן קיים חשד סביר שהידע המקצועי שלך הן מבחינת טכניקה והן מבחינת ניסיון החיים לנושאי כתיבה יהיה דל, זה נכון כמובן גם לגבי אוצר מילים. עם זאת, ככל שכותבים יותר, כל אלו ישתפרו תוך התנסות. לכן, כתיבת שירה בעיניי ראויה לכל גיל ולהמלצה שלי לגבי יציאה למסע הזה אין בעיני משמעות. מי שרוצה לצאת למסע הזה יצא אליו בכל מקרה, זה לא משהו שאפשר לשלוט עליו".

"פרולוג" // כריכת ספרו השני של יואב גלבוע

האם פסטיבלי השירה השונים מצליחים לקדם לדעתך את השירה הישראלית?

"בעיני כל פעולה הנעשית סביב שירה בארץ היא תורמת לנושא מעצם קיומה. מנגד, חשוב לזכור שרוב פסטיבלי השירה הנעשים כיום, אינם נעשים על־ידי גופים ניטרליים ממשלתיים כאלו ואחרים, אלא על־ידי קבוצות משוררים, שלרוב מדובר גם בקבוצות סגורות. לכן, במקרים אלו המשתתפים יהיו מתוך אותה קבוצה ויתבססו בעיקר על הטעם האישי של אותו עורך או גג שני עורכי הפסטיבל. מכאן חשוב לזכור שכותרות כוללות כמו 'פסטיבל השירה', אינן מייצגות את המנעד הרחב של המשוררים הפועלים בארץ, אלא רק מספר 'קליקות' בודדות המקורבות לאותו עורך. כך שניתן בעיניי להסכים שאותם פסטיבלי שירה מצליחים לקדם את השירה הישראלית ככותרת, אך בפועל לרוב לא יקדמו את המשוררים עצמם, מלבד אלו כמובן המשויכים לאותן הקליקות".

הספר השני שלך יוצא כעת לאור, אתה מתרגם ועורך ספרים לאחרים, עובד על מוזיקה חדשה ועדיין לומד לתואר ראשון. איפה אתה רואה את עצמך עוד עשר שנים?

"קשה לי להסתכל כל־כך רחוק. דברים כל הזמן משתנים ואם היו שואלים אותי את זה לפני שנה הייתי עונה שאני רואה את עצמי טורף במות בהופעות מסביב לעולם... היום אני עונה שמספיק לי בית באיזה מושב שקט שבו אני אוכל לקרוא ולכתוב, לנגן קצת על גיטרה אקוסטית וללמוד כמה שיותר. אבל מי יודע, אולי עוד שנה אני ארצה להיות פרופסור באקדמיה...

"אני חושב שמעבר לעניין שיש בי ככותב ומשורר צעיר לא שגרתי שכבר בגיל 24 מוציא את ספר השירים השני שלו, יש עניין רב וחשיבות במפעל הספרותי והתרבותי שלאמיר ולי יש להציע. אני באמת חושב שיש לנו קול ייחודי ומעשה שליחות שאנחנו נותנים את עצמנו עבורו בכל כוחנו".

יש לנו קול ייחודי ומעשה שליחות שאנחנו נותנים את עצמנו עבורו בכל כוחנו. גלבוע // צילום: קארין בנטל

לסיכום, תן שלושה טיפים למשורר מתחיל.

"ראשית, אין דבר כזה 'מהפכה מהמיטה' – לשלוח שירים ולפרסם פוסטים בפייסבוק זה לא מספיק, הדברים האלה לא תופסים וגם אם כן, לא מדובר בדבר שיכול להחזיק למשך זמן ממושך. צריך לצאת החוצה, לפגוש אנשים, להתחבר. בין אם זה לקוראים, בין אם זה למשוררים אחרים ובין אם זה לעורכים.

"שנית, לגיל אין באמת משמעות – ישפטו אתכם על רמת השירים ללא קשר לגילכם. לרוב, את השירים שלכם יקראו מבלי באמת לדעת מה הגיל שלכם. לכן השירה צריכה להיות טובה ביחס לכלל המשוררים, ולא ביחס לגיל.

"דבר אחרון - לקרוא – אין מנוס מקריאה, בעיקר קריאה ביקורתית. לא להתבייש לבקר את אלתרמן, לא את וולך ולא את אבידן. כל אחד מ'הגדולים' יכול לתת לנו השראה ולמידה, אבל חשוב גם לפתח את תחושת הביקורת ולא לקחת כ"דבר ענק" כל דבר שמישהו כתב רק בגלל שהוא 'שם רציני'. בשביל לפתח קול ייחודי, חשוב גם לדעת מה אחרים כבר עשו וגם מה את, או אתה, לא הייתם רוצים לעשות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו