מאז פרץ משבר "חוק השואה" הפולני, פרופ' דריוש סטולה מודאג, מודאג מאוד. יש גל של השמצות אנטישמיות, אומר סטולה, מנהל המוזיאון לתולדות יהדות פולין, גל שאמנם מגיע מהמיעוט, אך מיעוט קולני מאוד.
"אני מקווה שהמשבר הנוכחי יהיה מוגבל, אבל הוא מסוכן", אמר סטולה ל"ישראל היום", "הממשלה יצאה בגינויים חד־משמעיים של תופעת האנטישמיות, אבל גינויים לא מספיקים. עיתונאים השמיעו דברים נוראים, גם בכלי תקשורת ציבוריים, ולא הוזמנו לבירור בפני ועדת האתיקה. הממשלה צריכה לנקוט מעשים ברורים".
הגל העכור של האנטישמיות בא לידי ביטוי גם במכתבי שנאה שנשלחו בשבועות האחרונים לשגרירות ישראל בוורשה. מהיום, המכתבים האלה מוצגים בתערוכה מיוחדת על רדיפות היהודים בפולין שאורגנו על ידי המשטר הקומוניסטי במדינה ב־1968.
התערוכה אורגנה במלאת 50 שנה לרדיפות, שגרמו לגל עזיבה של כ־13 אלף איש משארית הפליטה של יהדות פולין - חלקם אנשי המשטר הקומוניסטי שנפלו קורבן להסתה אנטישמית ממסדית, שהחלה כבר בשלבי מלחמת ששת הימים. בהתאם לקו העוין שנקטה בריה"מ כלפי ישראל, הואשמו יהודים בהיותם "גיס חמישי ציוני" ורבים מהם אולצו לעזוב את פולין עם חמישה דולרים בלבד בכיסם לישראל ולמדינות המערב. המערכה האנטישמית התעצמה בעקבות הפגנות סטודנטים נגד המשטר, שפרצו במארס 68' ויוחסו על ידי מפלגת השלטון הקומוניסטית ל"יהודים ציונים ולנאצים". התערוכה במוזיאון "פולין" קושרת בין אותן רדיפות אנטישמיות בתקופת משטר הקומוניסטי לפרץ האנטישמיות של השבועות האחרונים.
לדברי פרופ' סטולה, פרץ האנטישמיות העכשווי, מוכיח את הרלוונטיות של התערוכה, שאינה עוסקת רק בעבר. "כמובן שנפטרנו מאז מהדיקטטורה הקומוניסטית", אמר, "אבל אנחנו רואים דמיון בין גל ההשמצות האנטישמיות של אותה תקופה לזה היום של אנשים שמשתמשים בחופש הביטוי. זה אמנם מיעוט, אבל מיעוט קולני ביותר. המשימה שלנו היא לעודד אנשים לדבר על המתרחש. דיאלוג הוא בסיס לכל התקדמות והתערוכה הזו היא הזמנה לדיאלוג".
