ניר חפץ (52), שהפך שלשום לעד מדינה, הצטרף לשלושת עדי המדינה האחרים בפרשות שבהן מעורב רה"מ בנימין נתניהו והצוללות.
חפץ הבטיח לחוקרים כי יוכל למסור פרטים על תיקי 1000, 2000 ו־4000, בהם מסרונים, קלטות ופרטים על רעיית רה"מ שרה נתניהו ועל מעורבותה לכאורה בעיסוקי רה"מ.
הראשון מבין הארבעה שחתמו על הסכם עד מדינה הוא ארי הרו (45), ששימש ראש הסגל במשרד רה"מ, מנכ"ל ארגון ידידי הליכוד בארה"ב ומנהל לשכתו של רה"מ, בנימין נתניהו, בעת כהונתו השנייה.
בדצמבר 2015 נחקר הרו בחשד שפעל בניגוד עניינים כשהועסק בלשכת נתניהו וביולי 2016 נחקר שוב. בפברואר אשתקד הודיעה המשטרה כי התגבשה נגדו תשתית ראייתית לעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע והלבנת הון. במשטרה כינו בעבר את הרו "שר האוצר" של סביבת משפחת נתניהו וההנחה היא כי יש בידיו מידע על הוצאות רה"מ ורעייתו בנסיעותיהם בחו"ל. באוגוסט 2017 החליט הרו לחתום על הסכם עד מדינה בתיקי 1000 (פרשת המתנות) ו־2000 (השיחות שקיימו רה"מ ומו"ל "ידיעות אחרונות"), שבמסגרתו יורשע בהפרת אמונים, וייענש בעבודות שירות למשך חצי שנה ובקנס בסך כ־700 אלף ש'.
איש העסקים מיקי גנור (57), לשעבר מפקד ספינת טילים בחיל הים, הודה במתן שוחד בפרשת 3000 (פרשת הצוללות); ביולי 2017 נעצר גנור ונחקר בחשד למתן שוחד. לפי תחקיר שנערך בחו"ל, גנור היה צפוי לקבל עמלה בסך 30 מיליון יורו מעסקת הצוללות. כעבור כמה ימים חתם גנור על הסכם עד מדינה, שלפיו ייגזר עליו עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך 10 מיליון ש'.
שלמה פילבר (54) שימש עד לא מכבר כמנכ"ל משרד התקשורת. ביולי 2017 נחקר פילבר במשרדי הרשות לניירות ערך במסגרת פרשת בזק־אלוביץ', בחשד שפעל לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת ונשלח למעצר בית, שלאחריו הורחק ממשרד התקשורת. באוגוסט 2017 נחקר לראשונה באזהרה ולאחר מכן הושעה מעבודתו במשרד. ב־18 בפברואר נעצר שוב ויומיים לאחר מכן חתם על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו יועמד רק לדין משמעתי.
