מכשיר חיוני לא מופעל: "אנשים משלמים בחייהם"

בביה"ח רמב"ם קיימים שלושה מכשירי "אקמו" מצילי חיים אך בהיעדר כוח אדם - רק שניים מופעלים • משרד הבריאות: "האחריות היא על בתי החולים"

מכשיר האקמו , מישל דוט קום
מכשיר האקמו, צילום: מישל דוט קום

חייהם של 23 בני אדם ניצלו בשנתיים האחרונות בבית החולים רמב"ם בלבד בזכות מכשיר האקמו שמחליף את תפקוד הלב והריאות, אך בבית החולים קיים מכשיר נוסף שיכול להציל מספר דומה של מטופלים - ואין תקציב להפעילו.

למכשיר, שהתפרסם בעיקר בזכות הטיפול בבני משפחת גרוס מאסון ההדברה בירושלים ובטיפול בחולי שפעת קשים, ניתן לחבר אנשים שעברו דום לב או שהריאות שלהם קרסו ולא נותר עוד שום טיפול אחר להציע  להם. למרות זאת, בישראל יש רק מכשירים ספורים ולמשרד הבריאות יש מידע חלקי ואין תכנון לאומי היכן צריכים להיות מכשירים כאלה. כיום יש מכשירי אקמו באיכילוב, שיבא,  בילינסון, וולפסון, שערי צדק, הדסה עין כרם, סורוקה ורמב"ם. במשרד הבריאות טוענים שהם אינם מנהלים רישום וכי קיימים מכשירים רק בבילינסון, וולפסון ושיבא.

אחד האנשים שהאקמו הציל את חייו הוא פאעור האני (‭,(50‬ סוכן ביטוח תושב שעב בצפון, נשוי ואב לשלושה ילדים. במסגרת הכנס העשירי השנתי "הווה ועתיד בניתוחי לב" שהתקיים ברמב"ם, סיפר כיצד עבר באחד מבתיה"ח בצפון טיפול לניקוז נוזלים מריאותיו לאחר שחש לא בטוב, ושוחרר לביתו. 

כעבור כמה ימים חש ברע, פונה לרמב"ם והועבר לחדר הצנתורים. "הרופאים זיהו כי ליבי מפסיק לפעום תוך כדי פעולה. הם ניסו להחיות אותי, ללא הצלחה. למזלי הרב, הגעתי לרמב"ם ולא לאף בית חולים אחר, כי לאחר עשר דקות של החייאה ללא הצלחה הצוות המטפל החליט לחבר אותי לאקמו", סיפר. "אנשים משלמים בחייהם כי אין מכשיר פנוי", אומר בנחרצות פרופ' גיל בולוטין, מנהל המחלקה לניתוחי לבחזה ברמב"ם. 

לביה"ח שלושה מכשירים, אך בהיעדר כוח אדם ניתן להפעיל במקביל רק שניים מהם. לדבריו, "אין לדעת כמה עוד חולים יכולים היו להינצל אם היינו יכולים להפעיל את כל המכשירים שברשותנו. בחודש וחצי האחרונים היה מאושפז אצלנו חולה צעיר שחובר לאקמו וכל הזמן הזה סירבנו לכמה אנשים צעירים שיכולנו אולי להציל אותם כי אין משאבים. ב־‭,2017‬ יותר מ־‭270‬ יום בשנה היה חולה מחובר לאקמו ברמב"ם. יש עם זה הרבה בעיות אתיות. את מי לחבר ואת מי לא? הנהלת ביה"ח רוצה מאוד להפעיל את המכשיר הנוסף, אך ידיה כבולות".

המחקרים והניסיון מצביעים על שיעור הצלחה בטיפול באקמו של 25 אחוז. לכאורה נמוך, אך בפועל מדובר באנשים שללא המכשיר, הרופאים היו קובעים את מותם. בין השאר, ההנחיות הן שלמכשיר יחוברו חולים צעירים יחסית עם מחלה שהיא הפיכה כמו שפעת קשה או דלקת בשריר הלב. הטיפול במכשיר דורש צוות מיומן וזמין ‭ 24‬שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. המכשיר עולה כ-60 אלף דולר, אך הצוות שדרוש להפעלתו דורש תוספת של ‭ 4-3‬תקני אחיות - משאב שמשרד הבריאות לא מקצה.

ממשרד הבריאות נמסר כי "המכשיר יצא מתקנות המכשירים הרפואיים בסוף ‭ ,2014‬ולכן אין אצלנו  ריכוז של הנתונים לגביו. משרד הבריאות אינו רוכש מכשירים רפואיים מיוחדים, משום סוג, ואינו מנהל רישומים של מכשירים שאינם מוגדרים כ'מכשירים רפואיים מיוחדים'. אחריות הרכישה היא על בתי החולים, בבתי החולים הממשלתיים - לפעמים בסיוע משרד הבריאות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר