פורים כידוע הוא חג התחפשות. אנחנו מרשים לעצמנו להשתובב ולעטות על עצמנו מסכות צבעוניות ולמממש פנטזיות שביום יום אנחנו מדחיקים אותן. אולם ישנו תחום נוסף, משמעותי מאד, שבו אנו לא פעם עוטים מסכה כל השנה - במערכות היחסים שלנו. דווקא בתחום האינטימי ביותר, עם האישה או עם האיש, אנו משחקים משחק שלעיתים אין בו שום כנות.
לפעמים מדובר בכורח ממשי. למשל במקרה שבן הזוג חולה במחלה חמורה וקשה ללא מרפא, רצוי לא לבכות יחד איתו, למרות שזה מה שאנו מרגישים, אלא להישאר חזקים עבור בן הזוג. במצב זה, המסכה מאפשרת את המשך החיים, את האופטימיות, גם אם היא חיצונית, ואת התקווה לכל המשפחה. אולם לא פעם המסכה לא רק שאינה יוצרת קרבה אלא היא יוצרת ריחוק וחוסר יכולת לממש באמת את הזוגיות.
כולנו עוטים מסכות
ד"ר סוזי קגן, מטפלת משפחתית וזוגית סבורה כי השימוש במסכות נוצר מכורח החיים, והשאלה המרכזית היא מה המחיר שמשלם עוטה המסכה, והאם הוא משועבד למסכות או משתמש בהם באופן חיובי כשיש צורך בכך. "קודם כל צריך להקדים ולומר שהרוב מוחלט של בני האדם נמצאים מאחורי מסכה בכל שלב שהם מצויים ליד אדם אחר מלבדם, כולל כשהם ליד בן הזוג. המסכה היא בעצם חלק שאנו עוטים עלינו כשאנו רוצים לשדר מסרים מסוימים, למשל מסר של אדם חזק, וזאת למרות שבפנים אני חסר ביטחון.
אולם לרוב, המסכה מייצרת ריחוק ופוגעת ביכולת לפתח אינטימיות וצריך להוריד אותה במצב כזה. יש כאלה שמשתמשים במסכות במצבים שהם מסתירים משהו שהוא לא מקובל ערכית או תרבותית, למשל במצבי בגידה". קגן מספרת כי, "אני מטפלת בטיפול בחור צעיר שיש לו מערכת יחסים כפולה עם אשתו ועם המאהבת שלו. מול כל אחת מהנשים האלו הוא עוטה מסכה ואומר לה שהיא "האישה שלו", שהוא אוהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם. למעשה, מטופל זה עוטה כל פעם מסכה אחרת כשיש לו מטרה או אינטרס שונה. אנשים אלו עוטים מסכה לכל אירוע בחיים ולכל שלב בחיים שלהם. הם עם מסכה אחת בעבודה, אחרת במפגשים חברתיים ושלישית בחיים הפרטיים, כשכל מסכה משרתת אותם".
דנה וייסבורד, מטפלת זוגית, מוסיפה על הדברים ומסבירה כי, "המסכה פוגעת בשתי צורות בזוגיות שלנו. קודם כל כשאתה לפני נישואין ואתה מחפש בת זוג או שאת מחפשת בן זוג, המסכה יוצרת מצג שווא של האדם שאתה, וזה חוזר כמו בומרנג כי במוקדם או במאוחר האמת יוצאת לאור ולכן צריך להסיר את המסכה. בתוך הזוגיות אתה נפגע כי אתה עוטה עוד מסכה ועוד מסכה ואז נוצר ריחוק. במצב כזה בני הזוג לא מפתחים אינטימיות ונוצרת מציאות של ריחוק וניתוק גדול שהורג את הקשר..."
"...זה כך בבגידות או בנישואין פתוחים. לכן צריך לשוחח על עצמנו, על מה שאנו רוצים ומצפים ולתת מקום להגיד את כל הקשיים והרצונות שלנו מהזוגיות. אצלי בקליניקה זוגות פעם ראשונה מדברים על הצרכים שלהם וגם נפתחים לצרכים של האחרים. לכן כדאי להיות כנים כמה שניתן מבלי לפגוע, להקשיב לצרכים של הזולת ולתת להם מקום".
נזק לעומת תועלת
ד"ר סוזי קגן מסבירה כי עיקר הנזק נגרם לאדם שמסתיר ועוטה את המסכה. "הייתה אצלי בטיפול אישה בת 40 שעטה על עצמה שנים את מסכת האישה המרצה. בשלב מסוים נמאס לה והיא במודע הורידה את המסכה הזו. בעלה, שלא הכיר אותה למעשה כפי שהיא באמת, לא קיבל את השינוי בקלות ונוצר משבר זוגי חמור ביותר. אין ספק שמסכה שכזו, כשבן הזוג מוחק את הרצון שלו ולא מראה את מי שהוא באמת, לא מחזיקה הרבה ובסופו של דבר, כשהאמת תצא לאור – הדבר ייצור משבר זוגי.
רחל גילעם, עובדת סוציאלית בכירה, מטפלת משפחתית ויועצת נישואין, אומרת שכדאי לשים לב גם ליתרונות שיש בעטיית מסכות בהקשר הזוגי. "לא כל כעס כלפי בן הזוג צריך ישר לפתוח, לא כל התנהגות היא משהו שטוב להגיד עליה את האמת. עם זאת, חובה להגיד שיש כאלו שלובשים מסכה כל כך הרבה זמן שהם שוכחים מי הם באמת..."
"...אצלי בקליניקה אנשים מדברים על הדברים המזעזעים ביותר עם חיוך על הפנים ואני שואלת איפה אתה? איך אתה או את מדברים ככה ברוגע על דברים נוראיים? זה קורה לנו כי אנו מתרגלים לעטות מסכה בזוגיות ולהבליג על דברים שאסור להבליג עליהם. לכן אדם צריך לדעת שיש למסכה נזק ולהכיר מספיק טוב את עצמו מתי המסכה טובה לו ומתי היא מראה על בריחה מעצמי ושכחה של מי אני בכלל", גילעם מסכמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
