אם היתה הערכה סבירה כלשהי, שהסיעות החרדיות מחפשות עילה לשבור את הכלים וללכת לבחירות - היה גם אפשר למצוא הסבר מצוין להתנהלותן סביב נושא חוק הגיוס. הבעיה היא שאין הערכה כזאת. החרדים לא רוצים בחירות. לכן החלטתם לנסח הצעת חוק שאיש כמעט לא קרא, להניח על שולחן הכנסת ולצפות שמהיום למחר חברי הקואליציה יישרו קו, היא משונה על גבול ההזויה.
ממשלות קמו ונפלו על חוק הגיוס, ועדות בממשלה ובכנסת עלו וירדו כדי לנסח אותו, משפטנים חרשו כל אות שכתובה בו, כשברור לכל שלא רק לנבחרי הציבור, אלא גם לבג"ץ יש מה לומר בנושא הטעון שנוגע בלא מעט עצבים חשופים של ישראלים רבים.
והנה עכשיו - הופ, צמח לו חוק יש מאין, שנמצא על סדר יומה של הכנסת ומוכן להצבעה כבר היום. חוק גיוס אינסטנט.
כמה מנציגי החרדים בכנסת הם שועלים פרלמנטריים ותיקים. הם יודעים שלא כך מתנהלים - אבל החשש המקנן בהם הוא שאם לא יהיה חוק גיוס עכשיו, לא יהיה חוק גיוס בכלל. והרי על פי החלטת בג"ץ, בספטמבר הקרוב פוקע חוק הגיוס הנוכחי.
לא בטוח עד כמה מבוססת הערכתם ששר האוצר משה כחלון מרים עוגן אחרי אישור התקציב ונוטש את הממשלה בקול רעש גדול - אבל זה שהקואליציה, ובעיקר ראש הממשלה, יהיו קשובים פחות לצורכיהם אחרי שיעבור התקציב - זו בהחלט הערכה שיש לה על מה להתבסס. יותר מכל, התנהלות הסיעות החרדיות מעידה על בלבול. אם מקשיבים היטב לדברים שאמרו נציגי החרדים בישיבה ביניהם שהוקלטה, לצד הדברים שהם אומרים לתקשורת, אפשר להבחין בקלות בנימה אובדת העצות הבוקעת מהם. משה גפני אמר שהמשבר אמיתי ואיים שהחרדים לא יצביעו על חוקים עם הקואליציה, אבל מנגד לא העז לומר שיתנגדו לתקציב. גם החלטת מועצת גדולי התורה של הפלג החסידי בסיעה קבעה שיש להצביע על הגיוס לפני התקציב - אבל לא כללה אולטימטום.
נראה שהחרדים, כמו הקואליציה כולה, הלכו אמש לישון בלי שבאמת ידעו כיצד היום הזה יסתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו