השופטת רונית פוזננסקי כץ // צילום: גדעון מרקוביץ' // השופטת רונית פוזננסקי כץ // צילום: גדעון מרקוביץ'

לחקור במהירות - לטובת המערכת

גם בתום החקירה ובחינת הראיות, ליועמ"ש יהיה שיקול דעת רחב למדי אם לבחור בנתיב הפלילי או המשמעתי

בשוך ההלם הראשוני של פרשת המסרונים, יתחיל שלב ארוך, מייגע ומורט עצבים, מדיר שינה. רשויות אכיפת החוק יצטרכו לבחון כעת אם מעבר לפן האתי ולמישור המשמעתי, דבק במסרונים שהוחלפו גם אבק פלילים.

כמו במקרים אחרים, גם במקרה זה לא היה צורך בהגשת תלונה רשמית כנגד הפרקליט או השופטת כדי לפתוח בחקירה, אף שכבר אתמול בצהריים כבר הוגשה תלונה בעניין זה. חוק סדר הדין הפלילי קובע שכאשר "נודע למשטרה" - בדרך כלשהי - על חשש לקיומה של עבירה, עליה לפתוח בחקירה. 

אם כך בדרך כלל, מקל וחומר במקרה זה שבו מעבר לבירור האמת לחקירה יש ערך גם לעניין עקרון השוויון בפני החוק, שהוא ערך יסוד בשלטון חוק ראוי לשמו.

החקירה צריכה להיעשות במהירות ולו כדי למנוע עינוי דין מהמעורבים ולמזער כל פגיעה נוספת באמון הציבור, שרבים מבניו חשים, גם אם לא בצדק, ששופטים ופרקליטים מקבלים "הנחת סלב" כשההליך המשפטי נוגע לעניינם הפרטי. החוקרים יתבקשו להתחקות אחר עקבות כל המסרונים שהוחלפו בין השופטת לפרקליט (ואולי פרקליטים נוספים), גם כאלה שתוכנם לא נחשף בערוץ 10, ולבחון את טיבם, תוכנם והיקפם. רק לאחר מכן יהיה אפשר לדעת אם אמנם מדובר בכישלון ובליקוי מאורות רגעי, מהדהד ככל שיהיה, שההליך הפלילי אינו יפה לו, בשל התוצאות החמורות, או במשהו שמעבר לזה.

בכל מקרה, גם בתום החקירה ובחינת הראיות, ליועמ"ש יהיה שיקול דעת רחב למדי אם לבחור בנתיב הפלילי, המחמיר והקשה, או להסתפק בצעדים מתונים הרבה יותר דוגמת הליך משמעתי ופרישה מרצון של המעורבים מכהונתם. 

העבירה המיידית שעולה בהקשר זה היא שיבוש מהלכי משפט, עבירת "סַל" שדרך כלל נספחת לעבירות חמורות הרבה יותר, ואינה עומדת כשלעצמה. ניסוחה הרחב מותיר מרחב גדול לרשויות התביעה. לפי לשונה והפרשנות שניתנה לה, מדובר בעבירת "התנהגות" שאינה תלוית תוצאה. לאמור: אין צורך להוכיח שבמעשה המדובר אירע שיבוש בפועל של מהלכי המשפט. די בקיומו של פוטנציאל לשיבוש כזה. 

משכך, אפילו יוכיחו המעורבים שהמסרונים לא השפיעו בפועל על התוצאה המשפטית, לא יהא די בכך לנקותם לחלוטין מאשמה. כבכל עבירה, הרשעה בעבירה זו תדרוש את הוכחת כל יסודות העבירה, ברמה של "מעל כל ספק סביר", וביניהם שהמעשה נעשה "בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין". על פני הדברים, לא זה המקרה. היה ותיפתח חקירה פלילית, תהא רשאית נשיאת בית המשפט העליון להשעות את השופטת לתקופה שתקבע, אם לא תפרוש ביוזמתה מכהונתה. לצד עבירה זו, קיימות "עבירות סל" נוספות של הפרת אמונים, השפעה בלתי הוגנת על הליך שיפוטי, שעשויות להישקל. 

אחר כל הדברים האלה ראוי לזכור שגם שופט ופרקליט שכשלו ראויים להליך הוגן. מוטב אפוא להימנע משפיטתם ב"כיכר העיר". יש להשאיר לרשויות האמונות על אכיפת החוק לעשות מלאכתן גם במקרה זה, ולא למהר ולחרוץ את דינם של המעורבים בטרם יסתיים הליך בירור האמת, ככל משפטו וחוקתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו