סמכויות שיפוט ביו"ש יועברו מהעליון

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של שרת המשפטים, איילת שקד, להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון. בתי הדין המנהליים מתפקדים בתוך בתי המשפט השלום והמחוזי.

נכון להיום, קיימת חלוקה בין ישראל בתוך הקו הירוק, בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבו עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. 

בלישכתה של שקד מסבירים כי העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים, תשיג שלישית מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות, השניה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יו"ש וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה בתוך הקו הירוק נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלשתיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי.

באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.  

 

השרה שקד // צילום: אורן בן חקון

 

המטרה השלישית של החוק החדש היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. לדברי שקד, מדי שנה פלשתינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן.

בנוסף לאלו, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים. אחד מהם נוגע בעתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, למשל, לפני חודש וחצי הממשלה אישרה נוהל שהובילו שרת המשפטים שקד ושר הביטחון ליברמן לפיו חייבים פלשתיניים לא יוכלו להיכנס לישראל.

 

"מחיקה למעשה של הקו הירוק"

פלשתיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ. גם צווי הגבלה יעברו לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון או פלשתיניים שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביו"ש – המענה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ.

כך גם ביחס לעתירות חופש מידע שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

 

בימ"ש השלום בירושלים, כאן ידונו בעניינים מנהליים ביו"ש // צילום: אורן בן חקון

 

מנכ״ל הפורום המשפטי, נחי אייל, בירך על אישור העברת הסמכויות לבית המשפטים לעניינים מנהליים בועדת השרים: "הסכסוכים שמתבררים כיום בבג"ץ ראויים לדיון מסוג אחר. לב לבו של סכסוך המקרקעין הוא הראיות עצמן".

אייל הוסיף כי "ביו"ש המצב רגיש עוד יותר משום שהליך רכישת המקרקעין שם שונה מהמקובל. לכן על מנת לעשות משפט צדק, יש לחקור היטב את הראיות ואת העדים - דבר שנתון לסמכותו של בימ"ש מחוזי, ולא ניתן לעשותו בבג"ץ. המהפכה של שרת המשפטים מאפשרת להגיע בכלים משפטיים ראויים לחקר האמת".

יש דין כצפוי, גינוי את ההחלטה: "מדובר בצעד נוסף של ממשלת ישראל שאין בינו לבין רצון להשגת משפט צדק דבר וחצי דבר. כל מטרת ההחלטה היא לקדם את סיפוח הגדה המערבית ולנסות להציג את השטחים הכבושים כחלק מישראל, והפעם תוך כדי הצגתה של אוכלוסיה שנהנית מהעדפה בכל תחום ככזו שזקוקה להגנה. יש דין ימשיך להילחם עבור פלשתינים שאדמתם נגזלה ושזכויותיהם נפגעו בפני כל ערכאה משפטית, בין אם זה בג"ץ, בית משפט מחוזי או בית משפט שלום, חרף כל מאמצי הרשויות בישראל למנוע מפלשתינים להשיג צדק".

סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, בירך גם הוא על הצעת החוק של השרה שקד, ואמר: "סכסוכי קרקעות  צריכים להיות נידונים בבית משפט מינהלי ולא בבג"ץ. כך נעשה במדינת ישראל וכך ייעשה גם ביו"ש".

בן דהן הוסיף כי "זהו עוד צעד במהלך הגדול של הפיכת תושבי גם לשווי זכויות ולא רק לשווי חובות כפי שהיה עד היום. אני מברך את חברתי שרת המשפטים שהחליטה לקדם הצעת חוק המשווה בין תושבי יו"ש לתושבי ארץ ישראל הקטנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו