לא מעט דובר על הדימוי ממנו סובלת ההשקעה במערכת פנאלים סולאריים לשם הוזלת עלויות צריכת החשמל, אך שיחה עם אחד ממנהלי חברות האנרגיה הירוקה המובילות בישראל מגלה כי אנו נמצאים כיום בנקודה בה הכדאיות להתקנת מערכת שכזו היא גבוהה מתמיד. גם הארגונים הירוקים מצטרפים לקביעה האמורה, אך לא שוכחים גם להזכיר כי שוק אנרגיית הגז זוכה לשדולה וקידום משמעותיים יותר על חשבון האנרגיה הסולארית! וכי אין לכך הצדקה של ממש.
“היום, יותר מתמיד, האפשרות להשיג תשואה גבוהה ודו ספרתית, היא ממשית. לאחר מאמצים כבירים של שנים להשגת פטורים ממיסים כגון מס הכנסה, מס ערך מוסף, היטל השבחה וארנונה, התקנת מערכת סולארית בימינו היא עסקה משתלמת מאוד. אך חשוב גם לציין כי בשום אופן אין מדובר במתן סובסידיות וכי מי שבוחר לייצר חשמל באמצעות מערכת פאנלים סולאריים בשביל לספק חשמל באופן עצמאי לביתו לא יזכה ליהנות משום הקלה בתעריפים”. את המילים אומר דני דנן, מנכ”ל אחת החברות המובילות בישראל לייבוא ולהתקנת מערכות אנרגיה סולאריות (פאנלים) - חברת אנרפוינט ישראל.
על פי דנן; “ישראל של שנת 2018 מפוכחת יותר בכל הקשור לאנרגיה סולארית וקל היום יותר להתקנת מערכת סולארית ביתית מאשר בעבר. מתן הפטורים האמורים חל על מערכות שיכולות לחסוך סכומים לא מבוטלים שיכולים להגיע ל- 24,000 שקלים בשנה, דהיינו, מערכת סולארית ביתית שתייצר בין 23 ל- 25 קילוואט על שטח גג שינוע בין 200 מ”ר לעד 250 מטר רבוע. רק לשם ההמחשה, במרבית המערכות כיום קיימת יכולת ייצור חשמל של 8-10 קילוואט”
נשאלת השאלה, אם מדובר בהצעה כל כך מפתה, הזוכה לעידוד מצד המדינה ואף נלווים לה פטורים ממס למשקיעים אשר יבחרו ליישמה, אזי שכיצד ייתכן ורק מעטים התקינו את המערכות הללו עד כה? לדינו של דני דנן שורש הבעיה טמון בפן ההסברתי בכל הקשור למכסות המאושרות. נכון להיום מדינת ישראל לא משקיעה דיו בהסברה ובהחדרת המודעות בנושא לציבור, ועל כן אין זה מפתיע שאנו רחוקים מניצול אופטימאלי של השקעה מסוג זה.
יוזכר כי עד היום הונהגה שיטת “מונה נטו”, לפיה בעלי הבתים אשר בחרו להתקין מערכת סולארית על גג ביתם, זכו לקבל הנחות בחשבון החשמל כנגד החשמל אותו הם ייצרו באמצעות המערכת שלהם. “על פי שיטת חישוב זו, התקנת פאנלים סולאריים בשטח גג של 70 מ”ר ומעלה הינה רווחית בעבור אותם בעלי בתים”. כך לפי דברי דנן, שממשיך ומסביר כי “אם ניקח למשל גג שגודלו 100 מטר רבוע, אזי שמערכת הפאנלים הסולאריים יכולה להביא לחסכון של 9,000 ₪ בקירוב במשך שנה שלמה, על פי חישוב של 900 ₪ חסכון לכל 10 מטר רבוע של גג עם מערכת בממוצע, כאשר בהשוואה לתעריפי חברת החשמל העומדים על 0.553 אגורות לקילוואט, הרי שעסקינן בתעריף זהה.”
משמעות הדברים אם כן היא שאפשר להביא לחסכון של כמעט חצי מסך חשבון החשמל, לפני חישוב עלות התקנת המערכת הסולארית על הגג. בהתחשב בעלות של התקנת מערכת פאנלים סולאריים העומדת כיום על סך של כ-70 אלף ₪, הרי שנדרשת תקופה של בין 7 ל- 9 שנים בכדי להביא להחזר השקעה, שעם סיום תקופה זו מתחילה תקופה של חסכון מלא וכאשר מסתכלים בראייה כוללת ניתן להשיג תשואה של 13% לערך על ההשקעה הכוללת.
חשמל לכל דורש.
לא רבים מודעים לכך, אך ככל שהזמן מתקדם אנו עדים לירידה מתמשכת במחירים של הפאנלים הסולאריים ועל כן אלו הופכים להיות יותר ויותר רלבנטיים בעבור כלל ציבור המתעניינים בהתקנת מערכת סולארית על גג ביתם.
על פניו נראה כי חרף ירידת המחירים כאמור, בעלי נכסים פרטיים (בית פרטי, דירת גג עם זכויות שימוש בלעדיות בגג), דהיינו החתך האמיד יותר באוכלוסייה, הם קהל היעד המתאים יותר להתקנת מערכות סולאריות. אולם, גם דיירי בתים משותפים יכולים לחבור יחדיו ולהחליט על התקנת מערכת פאנלים סולאריים על גג הבית המשותף, וכך להביא להוזלת עלויות החשמל של הבניין או של דמי הניהול לוועד הבית, לא כל שכן להעלאת ערכו של הבית המשותף בכלל ושל כל דירה בו בפרט.
אם שואלים את דנן, תחום האנרגיה הסולארית סובל מתדמית שלילית, בעיקר בשל קבלת החלטות שגויה בכל הקשור להסדרת התחום. דנן ממשיך ומזכיר כי “רק לפני כמה שנים סבל הענף ממשבר חריף, כאשר השיא היה בשנת 2013. באותה העת היו המון חברות העוסקות באנרגיה סולארית, שחלק לא מבוטל מהן פשט רגל. אנחנו באנרפוינט הרגשנו את זה טוב מאוד, שעה שלקוחות של אותן חברות שקרסו, לאחר שכבר קנו מהן מערכות סולאריות, פנו אלינו לשם מתן שירות. בסופו של דבר המשבר חלף, אך הצלקות והדימוי השלילי נותרו ואלו עדיין משפיעים על הענף, שגם ככה אינו נהנה משדולה משמעותית כדוגמת חברות האנרגיה המובילות במשק”
אך אל תטעו, דנן מסתכל קדימה באופטימיות ורואה עתיד ורוד לתחום האנרגיה הסולארית בארץ ולאנרפוינט ישראל בפרט: “אומנם אנו חברת שירותים בקנה מידה בינוני, אך מסכנים אנחנו לא. נכון לשנת 2018 מנהלת אנרפוינט מחזור של 50 מיליון ₪, פחות או יותר, קצת פחות מחברות בורסאיות מוכרות כגון אנלייט או חברות זרות הפעילות בארץ. אנחנו בהחלט שחקן שלא ניתן להתעלם ממנו במשק הישראלי.”
ויש סיבות לאופטימיות של דנן, נכון להיום חברת אנרפוינט ישראל היא אחת מהחברות הבודדות שצלחו את המשבר של שוק האנרגיה הסולארית, כאשר היא יצאה ממנו חזקה ומנוסה יותר. את הקרדיט לאמור מייחס דנן ליכולת להתמודד בצורה מושכלת אל מול הרגולטור המקומי. “אנרפוינט עברה שורה של מהפכים, החל מעיסוק בהתקנות, שינוי ומעבר למודל עסקי של הפצה ובסוף חזרה להתקנות. נכון להיום, אנרפוינט היא גם יבואן של מערכות סולאריות וגם מתקינה של מערכות אלו.”
על מנת לקבל נקודת ייחוס היכן עומד היום שוק האנרגיה המתחדשת בישראל, די בציון העובדה כי רק 3% מייצור האנרגיה במשק המקומי מתבצע בשיטות של אנרגיות ירוקה (אנרגיה לא מזהמת). על פי תוכניות הממשלה היעד הוא 10% ואליו יש להגיע עד שנת 2020. ברי כי עסקינן ביעד לא ריאלי, שגם התקרבות אליו לא תוכל להתרחש ללא מאמצים אדירים מצד מקבלי ההחלטות.
גם מנקודת מבט גלובלית נראה כי ישראל לא במקום בו היא רוצה וצריכה להיות. בהקשר זה מציין דנן את 4 המדינות הגדולות באירופה: אנגליה, גרמניה, ספרד ואיטליה, כדוגמאות למדינות בהן ייצור חשמל באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשת הוא גבוה יותר באופן משמעותי מישראל, על אף שבארצנו הקטנה אנו נהנים מיותר שעות שמש.
דנן אף משתף אותנו בפרט מידע מעניין לפיו קיים יתרון מובהק לייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים על שימוש בחשמל המגיע לביתנו מחברת החשמל. במקרה האחרון, תהליך הולכת החשמל כל הדרך מתחנת הכח בו הוא מיוצר ועד לשקעים שבקירות הבית גובה מחיר של אובדן אנרגיה בשיעור של 10%, שבייצור חשמל ביתי עם מערכת סולארית לא היה הולך לאיבוד.
אז כמה זה עולה? ואולי זה בכלל יורד?
כאמור, חלה ירידה משמעותית בשנים האחרונות בעלותם של הפאנלים הסולאריים, כאשר את עיקר ההוזלה נמצא, באופן די מפתיע, בירידת מחירי הסיליקון העולמיים, ולא למשל בהשתפרות טכנולוגיית ייצור הפאנלים עצמה שאכן התקדמה, אך לא תרמה רבות להוזלתם.
לפי דנן; “אם בעבר עלות ייצור מערכת סולארית חצתה את קו מיליון השקלים, הרי שהיום עומדת עלות הייצור על רבע מהסכום. הסבר ישיר לאמור ניתן למצוא בצניחת מחירי הסיליקון שבשלהי העשור הקודם עמדו על למעלה מ-150 דולר וכיום הם בסך של 15 דולר בקירוב. את גובה המחירים בעבר ניתן לייחס להצלחת יצרניות הסלולר, כדוגמת “אפל” שמכשירי הדגל שלהם מבוססים על חומר הסיליקון במידה רבה”.
מה עם בריאות הציבור?
כשמדברים על אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת ועל היתרונות העיקריים של אלו, מתהדרים בראש ובראשונה בתועלת המרשימה, בתרומה לאיכות הסביבה והפחתת זיהום האוויר (ועל הוזלת העלויות כמובן). בישראל של ימינו אחראי משק האנרגיה למחצית מהזיהום באוויר! כאשר המספרים מספרים על למעלה מאלף אנשים אשר מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום זה. לכך ניתן להוסיף את הנתון העגום לפיו מפסידה כלכלת ישראל מיליארדים של שקלים מנזקים כלכליים עקיפים הקשורים בזיהום האוויר.
צא ולמד, כי מעבר ליתרונות הברורים והתועלת לצרכן הקטן הבוחר לעשות שימוש באנרגיה ירוקה, עניין לנו כאן באנרגיה שיישומה יכול למזער ואף למנוע נזקים ברמת החברה כולה.
לפי נציגי ארגון גרינפיס בארץ, המאמץ הציבורי של השנים האחרונות השיג את מטרותיו: “חלק מהעניין היה ללמד את הבנקים להתאים את ההלוואות שהם מציעים לתחום הזה. הלוואה רגילה מחזירים תוך 5 שנים, וכאן ההחזר מגיע תוך 7 או 8 שנים. אנחנו רואים עוד ועוד התאמות בעולם הפיננסי, שלמד כיצד להתמודד עם התחום”.
מי שלוקח הלוואה לצורך התקנת מערכת סולארית חוסך בעצם בחשמל כבר מהיום הראשון להתקנה, אך יחד עם זאת הוא מתחלק בתועלת הכלכלית העתידית עם המלווה, ואף לוקח סיכון מסוים, במקרה שהמערכת תחדל מלתפקד.
“הבעיה הנוספת היא הרשויות המקומיות”, מסבירים בגרינפיס, “כאשר רוצים להקים מערכת גדולה יותר, נוצרים ויכוחים על היטלי השבחה שאין לגביהם ודאות והגובה שלהם גוזל את התשואה של הפרויקט. חברות התקנה הפסידו הרבה כסף במאבקים משפטיים”. ללא הסדרה של פטור, או היטל נמוך, שמותאם לתועלת הכלכלית שהמערכת מספקת, האינטרס של הרשויות המקומיות בהיטלי השבחה עלול “להרוג” את ההתפתחות בתחום.
גז טבעי.. טבעי שיקודם? (גם אם פחות טוב מאנרגיה סולארית?)
לא צריך להיות מומחה באנרגיה בכדי לראות כי ממשלת ישראל משקיעה רבות במשק הגז הטבעי, על אף שמקור אנרגיה זה נחשב מזהם. יתרה מכך, נושא הגז מקודם היטב ואף הוקם אתר אינטרנט ייעודי בנושא הגז. דא עקא, אין בישראל כיום תשתיות ראויות לחיבור מתקנים קטנים לגז טבעי וזאת בשל החלטה לחלק את תחום זה בשיטת הזכיינות הפרטית. בפועל, החברות האמונות על חלוקת הגז נתקלו במכשלות בירוקרטיות ופיננסיות, ונכון לעתה הן לא ממש מצליחות לענות על הביקוש הקיים. מה גם, ומדובר במידע מדאיג, שאותן חברות חלוקה נמצאות בבעלות (במידה כזו או אחרת) של חברות הגז המספקות גז בישול, כאשר הגז הטבעי מהווה תחליף זול ממנו.
למרות כל האמור, מצאה רשות הגז לנכון לקדם מבחינה הסברתית את תחום הגז הטבעי, ברם ובאופן תמוה ביותר לא מקודם באותו האופן תחום ייצור החשמל באמצעים סולאריים. ונזכיר, כי תחום האנרגיה הסולארית הינו דל בסיכונים, קל יותר להסדרה ובכלל פשוט יותר.
נראה אם כן כי מנוס מהמסקנה כי רק הפעלתו של לחץ מצדו של הציבור יביא לשינוי אמיתי בתחום ייצור החשמל באמצעים סולאריים, או על ידי הסדרה של מתן אפשרות לייצר חשמל סולארי מבלי להקצות לכך קרקעות כגון נכסי מסחר, חלקות חקלאיות וכיו”ב, שזו מסתמנת כאפשרות העדיפה, או על ידי הקצאה של קרקעות לשטחים גדולים שיוסבו לחלקות סולאריות באופן ייעודי, כדוגמת שטחי הנגב הרבים והזמינים למטרה זו.
מרשות החשמל נמסר:
“רשות החשמל אכן פעלה בשנים האחרונות על מנת להסיר חסמים שונים שהקשו על התקנת מערכות סולאריות ומנעו מימוש מלא של המכסה שהוקצתה ל”מונה נטו”. לאחר שהוסרו חסמים רבים ועם פרסום תיקון הסדרת מונה נטו ביחד עם מסלול נוסף שיתמרץ הקמת מערכות כאלו, מתכוונת הרשות לצאת בפרסומים שונים שיעדכנו את הציבור הרחב בדבר האפשרויות העומדות בפניו.”
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו