ידם על העליון: הקרב על בית המשפט

יממה גורלית עוברת על 24 בכירים במערכת המשפט, ובעיקר על ארבעה מתוכם, לקראת כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים, המתוכנן למחר. שניים מתוך הרשימה צפויים להתמנות מחר לתפקיד הבכיר בראש הפירמידה המשפטית במדינת ישראל: שופט בבית המשפט העליון.

רשימת המועמדים, שממנה נשמט שמו של השופט חאלד כבוב שהסיר את מועמדותו, כוללת חמש נשים. 13 מתוך 24 המוצעים לתפקיד מכהנים כיום כשופטים, שמונה נוספים משמשים עורכי דין. השניים שייבחרו צפויים להחליף את יורם דנציגר, שפורש בסוף החודש, ואת אורי שהם, שיפנה את כיסאו בחודש אוגוסט.

כאמור, לקו הסיום מגיעים ארבעה מועמדים, שעל פי רוב ההערכות הם בעלי הסיכויים הבולטים ביותר לתפקיד. שניים מהם, פרופ' אלכס שטיין והשופט רם וינוגרד, זוכים לתמיכתה של שרת המשפטים ויו"ר הוועדה, איילת שקד.

לצידה של שקד נמצאים בוועדה שר האוצר משה כחלון, וכן שני חברי כנסת (רוברט אילטוב ונורית קורן), שלושה שופטים (הנשיאה אסתר חיות, השופט חנן מלצר ויורם דנציגר) ושני חברי לשכת עורכי הדין (יו"ר הלשכה אפי נוה ועו"ד אילנה סקר).

המועמדים בעלי הסיכוי הריאלי ביותר מצד שופטי העליון הם השופט עופר גרוסקופף והשופט שאול שוחט. גורמים בוועדה העריכו את הסיכויים של שוחט כגבוהים מעט יותר, היות שהוא זוכה כעת לתמיכה של נציגי לשכת עורכי הדין וחלק מהפוליטיקאים. עם זאת, ההערכה היא כי השופטים עצמם נוטים לבחור בגרוסקופף.

עם זאת, התמונה שהתבררה בימים האחרונים היא שהנטייה של מרבית חברי הוועדה היא לבחור בסופו של דבר בפרופ' שטיין - גם משום שהוא משפטן מעולה ועתיר ניסיון ומומחה במשפט הישראלי, האמריקני והאירופי, אך גם בשל היותו יוצא חבר העמים. כך, לדוגמה, חבר הוועדה, ח"כ רוברט אילטוב, תומך בו בהתלהבות והדגיש בעבר כי חשוב שימונה סוף־סוף שופט מקרב עולי בריה"מ לעליון.

הכירו את המועמדים

בין ארבעת המועמדים מושך את תשומת הלב הציבורית פרופ' אלכס שטיין, ולו רק בשל מסלול החיים שלו, אולי הייחודי ביותר מהרשימה. שטיין הוא כאמור יליד בריה"מ, והספיק בנערותו לזכות בתואר אלוף בריה"מ לנוער בשחמט. את התחביב המשיך גם כשעלה לארץ, בשנת 1973, כאשר זכה בתואר אלוף הארץ לנוער ואלוף צה"ל בשחמט. 

באשר להשכלתו המשפטית, הרי זו התחילה במהלך שירותו הצבאי: אחרי פרק זמן בחיל הקשר, שבו השתתף גם במבצע ליטני, עבר לשרת בפרקליטות הצבאית והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. 

הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בפיגוע שאירע באוניברסיטה הוא נפצע קל, ובחר להתפנות אחרון מהמקום לטיפול רפואי - לא לפני שסייע לשאר הסטודנטים שנפגעו. 

בעקבות נישואים לאשתו שירלי, עבר לארה"ב, שם הוא מתגורר בעשור האחרון, ועוסק בדיני ראיות. הוא נחשב לדמות מאוד מוערכת בעולם האקדמי, ואף שלא התבטא באופן פוליטי, ההערכה היא כי הוא בעל דעות שמרניות, בשל התמיכה שלה הוא זוכה מהשרה שקד. 

בראיון לכאן רשת ב', אמרה אתמול שקד כי שטיין ראוי מאוד לתפקיד, וכי אין כל מניעה חוקית או עניינית לכך שיתברג בבית המשפט העליון, אף שמקום מגוריו הוא לא ישראל. היא השוותה את המקרה למינויו של סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל בשנת 2005. 

באופוזיציה נשמעה אתמול ביקורת על ההעדפה של שקד את שטיין, כשברקע בדקה הוועדה תלונה על ניצול יחסי מרות והתנכלות. לדברי ח"כ מוסי רז (מרצ), "הבדיקה שנעשתה בנושא היתה חלקית בלבד: שטיין נשאל על העניין והכחיש. בכך הסתכמה הבדיקה והוועדה קיבלה את עמדתו". על פי ח"כ רז, "שקד ממשיכה לתמוך בו כמועמד מוביל ומנסה לסגור דילים כדי ששטיין יקבל את המינוי, חרף העובדה שזה לא הטעם היחיד לפגם במועמדותו".

מועמד נוסף, השופט רם וינוגרד, נולד בארה"ב ב־1967, אך את בגרותו עשה בישראל כעולה חדש. הוא סיים את לימודיו בישיבה התיכונית נתיב מאיר שבירושלים, ובשירותו הצבאי שירת ביחידה מובחרת במסגרת ישיבת ההסדר הר עציון. בשנת 1992 סיים בישיבה הזו לימודי הסמכה לרבנות. 

את הקריירה המשפטית התחיל ב־1994 אחרי שסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך הספיק לסיים לימודים משפטיים גם באוניברסיטת אוקספורד היוקרתית באנגליה. ביולי 2003 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום בירושלים, ובינואר 2012 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופטים של השופטים

השופטים עופר גרוסקופף ושאול שוחט עשו רבות במערכת המשפט, עם ניסיון ציבורי רחב ורקע בכתיבת מאמרים וספרים משפטיים.

גרוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי־מרכז משנת 2009, נולד ב־1969. את לימודיו סיים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב כעתודאי. משם המשיך לשירות צבאי במשך שש שנים כקצין בענף ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, ובהמשך כיועץ משפטי לפרויקטים של דיור בצה"ל. 

ב־1993 הוסמך להיות עורך דין, וב־1999 סיים תואר שני נוסף במשפטים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. באותה שנה סיים את תוארו השלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. 

השופט שוחט, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיים בשנת 1980 בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב. שנה לאחר מכן הוסמך כעורך דין והחל את דרכו המקצועית באופן עצמאי. 

בספטמבר 1998 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בתל אביב והמרכז, ובמחוזי הוא מכהן מ־2007. 

שאר המועמדים הם השופט יונתן אברהם, השופטת מיכל אגמון גונן, עורך הדין ציון אמיר, השופטת תמר בזק רפפורט, עורך הדין נתי שמחוני, פרופ' יפעת ביטון, עורך הדין בועז בן צור, השופט קובי ורדי, עורך הדין ברק טל, עורך הדין איל ינון, עורך הדין אלדד כורש, עורכת הדין אורנה לין, השופט יגאל מרזל, השופט גלעד נויטל, השופט משה סובל, השופט רון סוקול, פרופ' גדעון ספיר, עורך הדין אסף פוזנר, השופט אשר קולה והשופטת רות רונן.

לשכת עוה"ד תכריע

על מנת למנות מועמד לשופט עליון יש צורך בבחירה של 7 מתוך 9 חברי ועדה - מה שדורש משני הצדדים להגיע להבנות משותפות. אי לכך, ההערכה היא כי בסופה של הישיבה מחר ייבחר אחד מהמועמדים של שקד ואחד ממועמדי העליון. כל המועמדים הריאליים נחשבים אנשי מקצוע מעולים ומוערכים - אך מבחינתה של שקד, שני המועמדים של העליון נוחים מבחינת השקפת עולמה. לאחר שלשכת עורכי הדין איבדה את המועמד המוביל שלה, השופט חאלד כבוב, היא הפכה ללשון המאזניים, ולשני חבריה בוועדה משקל מכריע בבחירה הסופית.

האם הבחירה תהיה מוצלחת? סביר שכל המועמדים יעשו חיל בעליון, אבל את העתיד לבוא רק ההיסטוריה תשפוט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו