כריסטיאן בייל ב"אויבים": היה נפלא להכיר את הקהילה האינדיאנית"

בסוף השבוע יעלה בבתי הקולנוע מערבון האקשן "אויבים", בכיכובו של כריסטיאן בייל.

"אויבים", בבימויו של סקוט קופר ("לב מטורף", "חוקי הפשע"), מתרחש בניו מקסיקו של סוף המאה ה־19 ומגולל את מסעו של קפטן צבא מהולל בדימוס בשם ג'וזף בלוקר (בייל) שנעתר בעל כורחו להחזיר בבטחה צ'יף אינדיאני מזדקן אל השבט שלו במונטנה. על הדרך הוא אוסף אישה שחוותה טרגדיה משפחתית קשה (רוזמונד פייק, "נעלמת"), והיא מתלווה אל המסע שרצוף לכל אורכו בהתקלויות בגורמים עוינים. בסרט משחקים גם ג'סי פלמונס ("שובר שורות") והשחקן הצעיר העולה טימותי שאלמה (שכיכב השנה ב"ליידי בירד" וב"קרא לי בשמך", שעליו הוא גם מועמד לאוסקר).

בייל (44) זכה באוסקר ב־2010 על תפקיד המתאגרף מיקי אקלנד בסרט "פייטר", אך נראה שתפקידו הזכור מכל הוא באטמן, שאותו גילם בטרילוגיה עטורת השבחים "האביר האפל" של כריסטופר נולאן. הוא היה מועמד פעמיים נוספות לאוסקר, על הופעותיו ב"חלום אמריקני" וב"מכונת הכסף". לאחרונה ניתן היה להיתקל בתמונות פפראצי שלו כשהוא קירח ונושא משקל עודף, זאת כחלק משינוי פיזי שעבר לטובת התפקיד הבא שלו. הוא יגלם את סגן נשיא ארה"ב לשעבר, דיק צ'ייני, בסרט ביוגרפי על חייו. הסרט יגיע לבתי הקולנוע בדצמבר 2018, עם פזילה מכוונת לעונת הטקסים הבאה ועם פוטנציאל להביא לבייל מועמדות נוספת לאוסקר.

"אויבים" הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בטורונטו והופעתו של בייל בסרט קצרה שבחים. הקונגרס הארצי של האינדיאנים באמריקה שיבח אף הוא את הסרט ואת האופן שבו הוצגה הקהילה בסרט.

"מה שאהבתי בסרט הוא שאין רגע אחד מסוים מכריע עבור הדמות. התובנות מגיעות בשלבים, וזה נותן תחושה אמיתית", אמר בייל בתום הקרנת הבכורה של הסרט בטורונטו. "כשקראתי את התסריט, אהבתי את זה שאני לא יכול לסמן נקודה מסוימת שהיא הקריטית בהתפתחות של הדמות. הכל הרגיש כמו מכלול, מסע אורגני של דמות. אהבתי גם שהבמאי לא אמר לנו להראות רגשות באמצעות הבעות פנים, אלא נתן למראות לדבר בעד עצמם. כשסרט נותן תחושה שהוא מאולץ - אני אישית מרגיש עם זה לא נוח. דווקא מה שלא רואים בסרט, מה שקרה בעברו של הקפטן, בא לידי ביטוי בסיפור מבלי שנדע בדיוק מה הוא חווה".

לדברי בייל, החוויה שהוא נוצר מכל עשיית הסרט היא ההיכרות עם הקהילה האינדיאנית. "בכל יום שהצ'יף היה על הסט - הוא בירך את חברי הצוות במעגל", הוא סיפר, "זאת היתה דרך נהדרת ליצור קהילתיות בינינו. בדרך כלל נוהגים למהר כשעובדים על סרט, אבל חשוב לעצור ולהיזכר למה אתה עושה את מה שאתה עושה. זה קשר שחיבר בינינו ועזר לי אישית. גם כשאנשים לא הבינו את דבריו או את השפה שדיבר, הרגש שלו חדר והיו אנשים שהזילו דמעות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו