שישה מדענים ומומחים "נחתו" באתר סודי ומבודד באזור מצפה רמון, ומשתתפים בפרויקט הדמיית מאדים D-Mars - הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
המשתתפים מנותקים מהעולם, מבצעים מחקרים, מקימים מבנה המתאים לתנאי מאדים ומסתובבים בחליפות חלל. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים על כוכב הלכת מאדים בעתיד הקרוב.
פרויקט D-Mars // צילום: אי.פי.איי
הדמיות מאדים נערכות במקומות ספורים בעולם. מצפה רמון נחשב לאחד המקומות היחידים בעולם המדמים תנאים הקרובים יחסית לתנאים השוררים על פני מאדים. האזור דומה למאדים מבחינת מבנה הקרקע, הגאולוגיה, הצחיחות, המראה והבידוד. הסביבה מספקת שילוב אידאלי עבור הדמיות חלל שקשה למצוא באזורים אחרים בעולם.
ה"רמונאוטים בפעולה" // צילום: אי.פי.איי
במקביל להדמיה הישראלית, מתקיימת בימים אלו הדמיה בינלאומית בעומאן. שתי ההדמיות יתקשרו ביניהן בניסוי תקשורת ובניסוי קרינה קוסמית וגם ישוו תוצאות.
המשתתפים מנותקים מהעולם, מבצעים מחקרים ומסתובבים בחליפות חלל // צילום: אי.פי.איי
"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי בלסברגר, "בין האתגרים שמנסים לפצח: בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים, ובפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".
פרויקט D-Mars // צילום: אי.פי.איי
שישה "רמונאוטים" - שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים - נבחרו למשימה: ד"ר הילל רובינשטיין (40), פוסט־דוקטורנט באוניברסיטת בן־גוריון החוקר משימות למאדים; ד"ר רעות סורק־אברמוביץ (39), בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, מייסדת אגודת מאדים הישראלית; פרופ' גיא רון (42), מומחה לפיזיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם; ז׳קלין פיי (32), מנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון ומדריכה טיולי אסטרונומיה; האדריכל אלון שיקאר (37), בעל פרקטיקה עצמאית לאדריכלות ועיצוב ומרצה בטכניון; ונדב קושניר (37), סטודנט לעבודה סוציאלית ומדריך טיולים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו