ביאטריקס פון־שטורך מתקשה להסתיר את שביעות רצונה לנוכח המשבר הפוליטי הנמשך בגרמניה. ימים ספורים לאחר שהשמרנים והסוציאל־דמוקרטים (ספ"ד) הצליחו לגבש קווי יסוד לממשלה משותפת נוספת, הביאה מרידה פנימית להתפטרותו של מנהיג הספ"ד, מרטין שולץ. עדיין לא ברור אם חברי המפלגה יאשרו את ההסכם.
בשורות הנוצרים־דמוקרטים (נ"ד) של מרקל נושבות רוחות מרידה עזות נגד הקנצלרית, על שהסכימה במו"מ הקואליציוני לוויתורים מרחיקי לכת, ובכלל זה על משרדי ממשלה חשובים. גם אם ההסכם הקואליציוני יאושר בסופו של דבר, נראה שהממשלה הגרמנית הבאה לא תאריך ימים ועידן מרקל ייחתם בכישלון.
פון־שטורך - בת האצולה, שמצד אחד קשורה משפחתית לכמה מבתי המלוכה החשובים באירופה ומצד אחר סבה, לוץ גראף שוורין, היה שר האוצר של גרמניה הנאצית וכיהן כקנצלר שבועות אחדים בתום מלחה"ע העולם השנייה לאחר התאבדותו של היטלר - הפכה לאחת הדמויות המוכרות ביותר והשנויות במחלוקת בצמרת מפלגת הימין החדשה "אלטרנטיבה לגרמניה", ששמה לה למטרה לשנות את פני הפוליטיקה הגרמנית ולהחזיר את השמרנות הגרמנית לפסים.
כשפרץ "משבר הפליטים", פון־שטורך הסעירה רוחות כשהציעה לירות בכל מי שינסה לעבור את גבולות גרמניה. לפני חודשיים נחסם חשבון הטוויטר שלה, כשנזפה במשטרת גרמניה על שפרסמה ברכה בערבית לרגל השנה האזרחית החדשה. "האם אתם מקווים בכך להפיס עדרי גברים ברבריים, מוסלמים, אנסים בקבוצות?" תהתה חברת הבונדסטאג, המכהנת כסגנית יו"ר מפלגתה.
מנגד, פון־שטורך היא ממנהיגי ההתנגדות להחרמת מוצרים מיישובי יו"ש והביעה תמיכה בהכרה בירושלים כבירת ישראל. לרגל יום השואה הבינלאומי, עמדה פון־שטורך מאחורי יוזמה לקיים בבונדסטאג כנס ראשון של חברי סיעתה לזכר קורבנות השואה, בהשתתפות חברי קהילה יהודית ופוליטיקאים ישראלים. בהתחשב בכך שוועד הקהילות היהודיות בגרמניה וישראל הרשמית עדיין מחרימים את "האלטרנטיבה", היה מדובר בפריצת דרך פוליטית. לכן עורר מסר וידאו ששיגר לאירוע השר לשעבר רפי איתן ביקורת עצומה.
ריק רעיוני
במשרדה החדש באחד מבנייני הבונדסטאג בברלין, אני שואל את פון־שטורך האם ממשלה של שתי המפלגות הגדולות אינה החלום הרטוב של "האלטרנטיבה", שתהפוך למפלגת האופוזיציה הראשית. "הטוב ביותר לגרמניה היה שהיינו יכולים למשול", היא עונה, "אבל נכנסנו לראשונה לבונדסטאג, אנחנו כוח האופוזיציה הגדול ביותר ונהיה הקול היחיד שיציג עמדות אופוזיציה ביחס לסוגיות מהותיות.
"יש לצפות שמפלגות אופוזיציה אחרות יתמכו בעמדות הממשלה בנושאים מסוימים. כלומר, גם אלה שאינם בממשלה, לא יהיו אופוזיציה אמיתית. ברור שמתישהו נרצה גם ליטול לידינו אחריות שלטונית.
"בעתיד עשויה להיות אפשרות להקים ברית קואליציונית עם השמרנים ועם הליברלים, אפשרות שאינה קיימת כעת, מאחר שמבחינה רעיונית אין נקודות השקה בין הנ"ד לאלטרנטיבה. בכל הנושאים העיקריים, הנ"ד מייצגים עמדות שונות מאלו שאנו מייצגים.
מרקל. "רצתה להישאר קנצלרית" // צילום: אי.פי.איי
"אנחנו רוצים שכל מדינה תשלם בעצמה את חובותיה. אנחנו היחידים שאומרים שיש לשים קץ ל'משבר הפליטים וההגירה'. אי אפשר להמשיך במדיניות הגבולות הפתוחים. מוסלמים רבים שנקלטו בארצנו הם חלק מגרמניה. אבל האסלאם - לא. אנחנו רוצים מדיניות חוץ שתגן על האינטרסים של גרמניה".
המפסידה הגדולה מהמצב שנוצר היא מרקל. מעמדה מאוד נחלש. זו לא היתה המטרה שלכם?
"המפסידה היא גרמניה. העובדה שהספ"ד - שכוחם בסקרים האחרונים מוערך ב־17% בלבד, קיבלו שישה משרדי ממשלה בכירים, מספר זהה למשרדי הממשלה שבידי הנ"ד, שכוחם האלקטורלי כפול, מדהימה.
"ובה בעת, היא חסרת משמעות, שכן הנ"ד רוקנו מבחינה רעיונית, ואין דבר שמבדיל בינם לבין הספ"ד. למרקל היה חשוב להישאר קנצלרית, והיא השיגה זאת, עם תוצאת הבחירות הגרועה ביותר בתולדות מפלגתה. כך גם לגבי הספ"ד. המפסידים הגדולים ביותר בהיסטוריה מקימים בדיעבד 'קואליציה קטנה'".
בהסכם הקואליציוני סוכם על איחוד משפחות של פליטים. מה תהיה ההשפעה של זה על גרמניה?
"קיבלנו קרוב למיליון וחצי מהגרים בלתי חוקיים. אלו יוכלו להביא עוד בן משפחה אחד, שניים, שלושה, כלומר, אנחנו נקבל עוד בין 1.5 מיליון ל־4 מיליון. זה לא יכול לעבוד. אלו אנשים שבאים מחוגי תרבות אחרים. מדובר בהגירה מוסלמית. הסטטיסטיקות מראות שיש לנו בעיות רבות מאוד עם המוסלמים שבאו אלינו. פוליטית מסוכן לדבר על כך בגרמניה".
מתקפה אלטרנטיבית
ההסכם הקואליציוני מדבר גם על ייחודיות הקשר עם ישראל. כשפון־שטורך נשאלת כיצד רואה ה"אלטרנטיבה" את הייחודיות הזו, היא מציינת כי "אנחנו מחויבים לה. היחסים בין גרמניה וישראל הם מיוחדים ויישארו מיוחדים. קיים קונצנזוס בעניין. אך אם מסתכלים על המדיניות המיושמת, עבור הממשלה, הייחודיות הזו אינה מוחלטת. הממשלה מקיימת דו־שיח עם ארגונים מוסלמיים על ענייני אינטגרציה והבעיות עם האסלאם. הממשלה מקיימת מגע עם ארגונים שלא מכירים בזכות קיומה של ישראל".
לראשונה קובע הסכם קואליציוני גרמני שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי.
"התגייסתי לסיים את החרם על המוצרים מההתנחלויות והתנגדתי לכך שהם יסומנו, כדי שיהיה אפשר להחרים אותם. אבל, לדעתי הממשלה מושפעת יותר ויותר מהספ"ד, שמושפעת מבוחרים שתומכים בעמדות כאלו - גרמנים־טורקים בעיקר - וכך תגבר הנטייה של הממשלה להתרחק מישראל".
הממשלה הגרמנית גם לא רוצה להכיר בירושלים כבירת ישראל.
"אישית, אני חושבת שזו טעות. ישראל היא מדינה ריבונית, שיכולה להחליט היכן תהיה הבירה שלה. לא צריכה להיות לנו עמדה בעניין. אנחנו בגרמניה העברנו את הבירה שלנו לברלין, ולא היינו מסכימים לשמוע שמישהו ייעץ לנו לא לעשות כן".
הממשלה הגרמנית רוצה שהאיחוד האירופי ישלים את הכספים שהממשל האמריקני החליט לקצץ מהסיוע לאונר"א. זה מהלך נכון?
"זה אחד הדברים שצריך לחשוף בפני דעת הקהל הגרמנית. זו שערורייה בפני עצמה. אנחנו מעבירים כספים באופן לא מבוקר, שמועברים באופן ישיר ועקיף לתמיכה בטרור. אסור שנעביר את הכספים הללו".
לאחר מלחה"ע השנייה, 14 מיליון פליטים נקלטו בגרמניה. איך זה ש־70 שנה לאחר הקמת ישראל, מעמד הפליטים עובר מדור פלשתיני אחד לשני?
"זה עוד נושא שאין לו מודעות אצלנו: מעמד פליטים לא קשור לבריחה אלא לירושה. חייבים לדבר על זה ולהבהיר שזה לא נכון".
"קרן רוזה לוקסמבורג" מימנה נסיעה של ח"כים לרואנדה, כדי ללחוץ על השלטונות שם לא לקבל מהגרים לא חוקיים, שישראל מבקשת להרחיק. גרמניה לא מתערבת בענייניה הפנימיים של ישראל?
"גם בגרמניה קבוצות שמאל עושות הכל כדי למנוע את גירושם של מהגרים לא חוקיים, שאין להם כל זכות משפטית להישאר כאן. המשימה שלנו היא להבהיר את אופי הפעילויות הללו, ולהגביר את הרגישות בקרב האזרחים סביב מה אנחנו נותנים כספים. במקרה הזה מעורבות בעניינים פנימיים של מדינות אחרות".
סיעת "האלטרנטיבה" ארגנה אירוע ליום השואה הבינלאומי שבו הוקרן סרטון של רפי איתן. הוא עמד בפני ביקורת חריפה על תמיכתו בכם. איך את מסבירה את ההתקפות הללו?
"בגרמניה ה'אלטרנטיבה' נמצאת תחת מתקפה, מאחר שאנחנו לוקחים קולות מכל המפלגות. שינינו את מבנה הרוב בגרמניה. אין יותר רוב שמאלי בגרמניה. שלישית, בגרמניה אפשר ליצור שערוריות סביב מפלגה, אם מציבים אותה בפינת הימין הקיצוני. תווית של ימין קיצוני היא גזר דין מוות לכל מפלגה. טוב שזה כך, אבל לנסות להפוך כל יריב פוליטי לימני קיצוני זה לא נכון. אנחנו לא ימין קיצוני. אנחנו מכבדים את הסדר הדמוקרטי.
"לי היה חשוב לקיים את האירוע המשותף יום לאחר אירוע הזיכרון הרשמי בבונדסטאג, שבו העלינו את זכרם של קורבנות השואה עם חברי שאר המפלגות. קיימנו את האירוע שלנו מתוך רצון להסתכל קדימה, עם נציגים מהקהילה היהודית. חשוב שאנחנו עושים זאת יחדיו מאחר שיש לנו אינטרס משותף".
"רוצה לחזור לישראל"
באשר לאלה שטוענים ש"האלטרנטיבה" היא מפלגה נאצית, אומרת פון־שטורך כי "הם לא מכירים את ההיסטוריה והם מפחיתים מהמשמעות של מה שהיו הרייך השלישי וה. אנחנו רוצים לשמור על המדינה והתרבות שלנו ולהגן על הגבולות - אם כל זה מושווה לרייך השלישי, זה חסר אחריות ומסוכן".
סיפורך המשפחתי לא מקל לטעון שאת נאצית?
"זה לא עניין אישי. משתמשים בטענה הזו נגד כל המפלגה. זו השכחת ההיסטוריה. ה'חרב' הזו מאבדת אט־אט מחדותה. אסור שזה יקרה. צריך להישאר מחויבים להיסטוריה ולדאוג שהיא לא תחזור על עצמה לעולם. אני לא רואה סכנה כזו, אבל היכולת להתריע מפני איום כזה מבוזבזת לשווא, כשהופכים כל יריב פוליטי לנאצי".
אבל יש במפלגה זרמים שקרובים לאידיאולוגיות נאציות ואנטישמיות.
"כמו בכל מפלגה, גם אצלנו יש חברים שנגדם מתנהלים הליכי הרחקה וענישה - שאמרו דברים שאין להם מקום במפלגתנו. יש בגרמניה שיטה נוקשה להרחקת חברים ממפלגות. זה לקח מההיסטוריה. אי אפשר להרחיק בקלות אנשים משורות מפלגה. התהליכים נמשכים. מדובר במקרים בודדים, שמנסים להציג אותם כייצוגיים לכל המפלגה. אנחנו פועלים לפתור את הבעיות הללו".
ביקרת פעם בישראל?
"ב־2010 ביליתי את ירח הדבש שלי בישראל. הביקור היה מרשים מאוד. ביקרנו בכל האתרים הקלאסיים - בכנרת, בירושלים, בבית לחם. חווינו את הדו־קיום בין הדתות השונות בירושלים. זה היה אינטנסיבי מאוד, ואני רוצה מאוד לחזור".
כנוצרייה מאמינה, היית רוצה לראות את השגרירות הגרמנית בישראל בירושלים?
"מובן מאליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו