האם התיק נגד ראש הממשלה מבוסס? על פי המשטרה התשובה בהחלט חיובית, אך נראה שבפרקליטות חושבים אחרת. הפרסום אמש (רביעי) ב"חדשות 2", לפיו בכירים בפרקליטות זועמים על דרך פעולתה של המשטרה בפרסום ההמלצות בחקירות ראש הממשלה, חשף משבר אמון קשה בין שתי הזרועות המרכזיות של מערכת אכיפת החוק, והצית מלחמת גרסאות והטחת האשמות בין הצדדים.
הביטויים שבהם השתמשו אנשי הפרקליטות היו חסרי תקדים. "טירוף", הם כינו את הלהיטות של המשטרה, לדבריהם, לפרסם את ההמלצות כבר ביום שלישי בערב. "התיק הועבר אלינו רק בשעות אחר הצהריים. מה שהיה בידינו, בידי היועץ המשפטי לממשלה, זה פחות או יותר מה שהיה לאמצעי התקשורת.
"המשטרה ניפחה את הבלון עד הסוף ורשמה צ'ק שהיא לא תצטרך לפרוע. לחלקים ממה שנטען במסמך ההמלצות אין כיסוי בראיות. הכניסו את היועמ"ש לסיטואציה בלתי אפשרית - עכשיו כל נסיגה ולו קטנה מההמלצות תיראה כהתרסקות, אבל לא יהיו קיצורי דרך. היועץ יכנס לתמונה רק אחרי שיועברו לו כל חוות הדעת".
עוד נאמר בדיווח כי בימים האחרונים ניסו במשטרה לייצר ספין כאילו היועמ"ש מעכב את המלצות התיק. "זהו ספין. אנחנו מקבלים דיווחים על מצב התיק בתדירות יומית ואף למעלה מכך", אמרו גורמים בפרקליטות. "התיק אפוי רק ב־95% ובוודאי שאינו בשל להעברה במועד הזה. אפשר לומר שידרשו השלמות חקירה".
אמש, לאחר הפרסום, ניסו במשטרה להגן על ההמלצות ועל אופן פרסומן. "הראיות שנאספו בתיקי החקירה של ראש הממשלה הן ראיות ברזל", אמר ל"ישראל היום" בכיר במשטרה הבקיא בפרטי החקירה. "מדובר כאן בחיי אדם, באנשים, במדינה. אתה לא משתעשע בחקירות כאלה".
מכל מקום, בכיר במערכת אכיפת החוק שמכיר את חומרי החקירה, העריך כי ייקח לפחות חצי שנה עד שהיועמ"ש מנדלבליט יידרש להחליט אם לאמץ את המלצות המשטרה ולהגיש כתב אישום. על פי הגורם, על אף שהפרקליטות היתה שותפה לחקירה, צוות מיוחד מטעמה אמור לעבור כעת על כל סעיף וסעיף בהמלצות המשטרה, לבנות "קונסטרוקציה" משפטית ולנמק אם ניתן להגיש כתב אישום בכל סעיף בהמלצה.
רק לאחר שיגובש, יועבר החומר לפרקליט המדינה שייבחן את הנימוקים ולאחר מכן יעבירו ליועמ"ש. אם יחליט מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, זה יהיה בכפוף לשימוע. חומרי החקירה יועברו לפרקליטיו של נתניהו שיצטרכו ללמוד את התיק לקראת השימוע, ורק לאחר מכן תתקבל ההחלטה הסופית.
לטענת הגורם המשטרתי, ההמלצות מוצקות ככל שמדובר בחוק מילצ'ן ובוויזה למילצ'ן. תזכורת: חוק מילצ'ן, שלגביו שר האוצר לשעבר ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד משמש עד מרכזי, עוסק בהארכת הפטור ממס לתושב חוזר. לטענת המשטרה, מילצ'ן היה מעוניין בשינוי החוק באופן שיאפשר את הארכת מתן ההטבות מעבר לעשר השנים הנהוגות כיום. הטבה זו, לטענת המשטרה, הייתה נושאת בחובה רווח כלכלי גדול למילצ'ן לו הייתה הופכת לחוק.
בנוגע לוויזה, טוענת המשטרה כי מילצ'ן חי בארה"ב מאז שנות ה־70 ומעת לעת היה מאריך את אשרת השהייה שלו לפרק זמן של עשר שנים בכל פעם. אולם בסוף 2013 הוא נתקל בבעיה במעמד חידוש הוויזה ובקשתו נדחתה. מחומר החקירה עולה כי מילצ'ן פנה עשרות פעמים לראש הממשלה ולאנשי לשכתו בניסיון לקבל סיוע בעניין. בהמשך לבקשותיו פנה נתניהו בין השאר למזכיר המדינה דאז ג'ון קרי, לשגריר ארה"ב בישראל דאז דן שפירו, ולשגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. המשטרה סבורה כי הלחצים נשאו פרי ומילצ'ן קיבל את הוויזה המיוחלת. "בשני המקרים הללו יש יחסים מובהקים של תן וקח", אמר הגורם ל"ישראל היום".
האמריקנים הערימו קשיים על חידוש אשרת השהייה של מילצ'ן לאחר שנחשפו פרטים בנוגע לפעילותו במוסד. לטענת נתניהו, חובתו כראש ממשלה הייתה לסייע לאדם שנפגע כתוצאה מפעילותו למען המדינה, ובעניין זה נהג בדיוק כפי שנהגו ראשי ממשלה קודמים בסיטואציות דומות.
בתוך כך, אמש נודע כי הפרקליטות דורשת עוד השלמות חקירה בכל הנוגע לחלקו של ח"כ איתן כבל בתיק 2000, ומכיוון שהחקירה טרם הושלמה נמנע פרסום ההמלצות בעניינו. לצורך כך נחקרו בימים האחרונים גורמים נוספים המעורבים בפרשה. כבל (המחנה הציוני) נחקר לפני כחודש באזהרה, בחשד למרמה והפרת אמונים ולשיבוש מהלכי משפט. זאת לאחר שנמצאו סתירות בין עדות שמסר בתיק בשנה שעברה לבין ראיות אחרות המצביעות על כך שיזם את "חוק ישראל היום" בתמיכתו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס.
על פי החשד, בין כבל למוזס נרקמה עסקה: כבל יזם בשליחותו של מוזס חוק שנועד לצמצם את התפוצה של "ישראל היום", ובתמורה לכך זכה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות". בחקירה הציגו חוקרי המשטרה למוזס ולכבל פלטי שיחות ורישומי מסרונים שהחליפו ביניהם, מהם עולה לכאורה כי השניים, וגם עורך "ידיעות" רון ירון, היו בקשר אינטנסיבי בתקופה שבה קידם כבל את הצעת החוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו