המיתוס העוסק באכילת ג'ירפה הוא אחד המוכרים ביותר שישנם וכל ילד דתי שומע בשלב מסוים בחייו את הטענה השחוקה על כך שאסור לאכול בשר של ג'ירפה מכיוון שלא יודעים בדיוק היכן לשחוט אותו, בשל אורך הצוואר. אז למה לא אוכלים היום ג'ירפות? במסגרת המדור "שוברים את המיתוס" יצאנו לבדוק.
כבר בראשית הדברים, אפשר להצהיר שעקרונית, על פי ההלכה, אפשר לאכול בשר ג'ירפה. אולם אם אוהדי המאכלים האקזוטיים חובשי הכיפה כבר החלו להוציא את הסכין והמזלג, השמחה קצת מוקדמת מדי.
פספסתם? לא נורא. עוד בערוץ יהדות:
- האזינו: ח"כ גפני התפוצץ על מפגינים - "מפגרים, לא תצאו מהגהינום"
- סערה ברשת: מתעמלות הופיעו בלבוש דמוי ציצית
- לידיעת המטיילים: בית חב"ד יוקם באיסלנד
לפני מספר שנים החליטו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן להיכנס לעומק הסוגיה. לצורך כך חקרו לעומק ג'ירף שמת מזקנה יחד עם הרב שלמה מחפוד, אחד מהשמות הגדולים ביותר בעולם הכשרות והשחיטה במגזר החרדי ובשוק המהדרין.
השאלה הראשונה שעלתה הייתה האם ניתן להכין גבינה מחלב של ג'ירפות. על פי המסורת, בעלי חיים כשרים תלויים בין היתר בכך שהחלב שלהן מתגבן בתהליך פשוט וניתן לייצר ממנו גבינה. לצורך כך לקחו החוקרים דגימות חלב מאחת הג'ירפות בספארי ברמת גן, כדי לנסות וליצור ממנו גבינה. ואכן, כבר בבדיקות הראשונות התברר שהחלב מתגבן כנדרש הכשרות. הדגימות נלקחו למכון וולקני, שאישר את התוצאות וקבע חד משמעית שהדבר עומד בתנאים הנדרשים.
בניתוח שערכו החוקרים באותו ג'ירף שמת התברר מעל לכל ספק שיש לו את כל סימני הטהרה הנדרשים על פי התורה כדי שבשרו יהיה כשר. עלה בוודאות שהג'ירפה מעלה גירה, מפריסה פרסה ושוסעת שסע. החוקרים אף התעמתו עם התפיסה העממית, שסוברת שלא שוחטים ג'ירפות כי לא יודעים היכן נקודת השחיטה בצוואר, ומצאו כי הצוואר של בעל החיים טהור וכשר לשחיטה.
למעשה, אף התגלתה עדות לכך שבעבר שחטו יהודים ג'ירפות. ר' שלמה ב"ר נתן, מגדולי הקדמונים היהודים שחי בסמיכות לאזור שבהם גרו בעבר החיות הגדולות, כתב סידור הלכות בשם 'ניקור אחר' לפני למעלה מאלף שנה, שבו התייחס לסוגיה. הפוסק הקדום, ששמר על מסורת מתקופה קדומה מאוד בעם ישראל, התייחס לחיה ככשרה והסביר שיש אומרים שהיא מחיות הבר שאין בהן כל חלב אסור או עורקים דמיים, אך צריך להוציא מהן את הדם, העוקרים וגיד הנשה, האסור על פי ההלכה. זו עדות משמעותית וקדומה באופן חסר תקדים, שקובעת שהיו שנהגו לאכול ג'ירפות בתקופה קדומה.
רמזים נוספים לאפשרות לאכול ג'ירפה ניתן למצוא בשורה ארוכה של פירושים לתורה. כך, מסביר רבי סעדיה גאון כי אחד מבעלי הכשרים המוזכרים בתורה, שנקראים "זמר" הינו למעשה ג'ירפה "או בשמו האחר - גמל נמרי"
בקרוב במסעדות הכשרות? התשובה היא לא // צילום: AFP
אז למה לא אוכלים היום ג'ירפות?
הרב חגי בר גיורא, ממחלקת הכשרות התעשייתית ברבנות הראשית, מסביר מדוע בפועל אסור לאכול את החיה, זאת למרות שנראה שהיא כשרה על פי הקריטריונים השונים. "לפי חלק גדול מהדעות, לא מספיק למצוא סימנים ולגלות שהחיה עומדת בכל הכללים, אלא שיש צורך במסורת של אנשים שאכלו את בשר בעל החיים ושראו בפועל שחיטה שלו", הוא מדגיש. "זו הסיבה שיש בעולם בעלי חיים שיש להם את ארבעת סימני הטהרה הנדרשים ולמרות זאת לא אוכלים אותם".
אלא שבשר הג'ירפה נחשב לגבולי, ויש רבנים שמאמינים שיש להתיר את האכילה שלו. "יש עדויות למסורת מסוימת ולכן ככל הנראה יש גם היום פוסקים שסבורים שניתן עקרונית לשחוט ג'ירפות. בשעתו סבר כך הרב משה לוינגר וכן הרב שלמה מחפוד". עם זאת, אומר הרב בר גיורא, "רוב גדול מאוד של הפוסקים סבור שאין לנו היום מסורת על בעל החיים שלו, זאת כמובן מעבר לעובדה שמדובר בבעל חיים נדיר מאוד, שממילא אי אפשר באופן מעשי להגיע לבשר שלו".
"הרב מחפוד אכן כתב פעם שיש מקום להתיר את הג'ירפה באכילה, וישנם פוסקים שסוברים כמוהו. מנגד, הרמ"א ופוסקים נוספים סוברים שאין להתיר שום חיה ועוף שאין לו מסורת שאבותינו אכלו אותה, גם אם יש לה סימני כשרות". חרף הדילמה, מבהיר הרב בר גיורא כי "שלא ישתמעו דברים לא נכונים - אני לא קורא לאכול בשר ג'ירפה. לאחר בדיקה עולה כי היא כשרה לאכילה וכל אחד ישאל את רבותיו".
הסוגיה המרתקת מעוררת סקרנות רבה, אך חשוב לבסוף לציין כי הינה כרגע תאורטית לחלוטין. הג'ירפה, אחת החיות האהובות ביותר בעיני בני אדם, אינה מוצעת לאכילה במסעדות כשרות ולא תמצאו את בשרה במרכול הקרוב לביתכם. את החיה האצילית והגבוהה ניתן למצוא כשהיא אוכלת מעץ סמוך בגני החיות או בספארי, וכך גם כנראה המצב יישאר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו