הן התחילו להופיע באמצע חודש אוקטובר. כמו פטריות אחרי הגשם, בעיתוני הספורט ואתרי האינטרנט צצו בזו אחר זו כתבות שניבאו את נפילת החומה, מאמרים מנומקים שצפו את ההתפרקות, ניתוחים מקצועיים שמנסים לענות על השאלה "מה לעזאזל קרה להגנת הברזל של יובנטוס?"
היום, כשהמבול מאחורינו, כל הכתבות והמאמרים והניתוחים נדחקו עמוק לארכיון ה"נכתבו בטרם עת". מכיוון שהערב, כשטוטנהאם תגיע ליובנטוס סטדיום למשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות, היא תיתקל בהגנה הטובה ביותר ביבשת, כזו שב־16 המשחקים האחרונים בכל המסגרות ספגה שער אחד בלבד.
למען ההגינות, נציין שהגברת הזקנה סיפקה את כל הסיבות לתהות על היכולות העורפיות שלה סביב אוקטובר־נובמבר 2017. הימים הראשונים ללא לאונרדו בונוצ'י, שערק במפתיע למילאן, הותירו חור גדול בלב ליבה של הגנת יובה, שביחס לסטנדרטים של עצמה נראתה כבור ללא תחתית. זה התחיל עם הפסד 3:2 ללאציו בסופרקאפ, נמשך עם תבוסה 3:0 בברצלונה, אותה קבוצה שחמישה חודשים לפני כן בקושי הצליחה לייצר בעיטה לשער של ג'יאנלואיג'י בופון במשך 180 דקות, עבר דרך הפסד ביתי ראשון אחרי 57 משחקים, 2:1 ללאציו, והגיע לשיא עם הפסד 3:2 לסמפדוריה בתצוגת שפל הגנתית.
המספרים בטור הספיגות היו כל כך שערורייתיים עבור יובנטוס - 14 שערים ב־13 מחזורים - שאפילו יכולת כיבוש היסטורית לא הצליחה להסתיר את העובדה שיש כאן בעיה. אחרי אותם 13 מחזורים ראשונים הקבוצה של מסימיליאנו אלגרי ספרה 37 שערי זכות, כמות שלא נראתה בטורינו זה עשורים, וכמות שלא הולכת יד ביד עם המוטו והמסורת של הגברת הזקנה.
הלכה נגד הרוח
את הרוח של יובנטוס יצק ג'יאמפרו בוניפרטי, סמל המועדון בשנות ה־40 וה־50, בפתגם שהפך לאלמותי. "ניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב - הוא הדבר היחיד שחשוב", הכריז החלוץ. ובאמת, כזו היתה יובה מאז ועד היום. קשה לומר שהיא פיתחה איזשהו סגנון שובה עין או טקטיקה התקפית מבריקה שליוו אותה לאורך השנים ושינו את פני המשחק, קל יותר לקבוע שהיא תמיד שמה לעצמה את הניצחון כמטרה עליונה.
לכן, כשפתיחת העונה התאפיינה בשערים, והרבה מהם, בשני צידי המגרש, משהו לא הרגיש נכון. כשהגיע ההפסד הביתי ללאציו, הודה אלגרי שבמחזורים שקדמו לכך מול אטאלנטה (2:2) וססואולו (1:3) הופיעו סימנים מדאיגים. כשנשמעה שריקת הסיום בניצחון הגדול 2:6 על אודינזה התייצב בופון מול המצלמות והבהיר, למי ששכח, ש"עם 2:6 לא זוכים באליפויות".
קייליני. זהות לא נעלת בכמה משחקים // צילום: אי.אף.פי
הקש ששבר את גבו של אלגרי היה ההפסד 3:2 לסמפדוריה במחזור ה־13. התוצאה משקרת, שכן עד תוספת הזמן המארחים הובילו 0:3 והביכו את ההגנה של יובה שוב ושוב. "זו סטירה בלתי מתקבלת על הדעת", רטן בסיום המאמן, "אסור לנו להתפרק ככה. עלינו להיות סבלניים גם כשלא הולך לנו. זה משחק ארוך, אנו חייבים לשמור על סבלנות".
ההפסד המשפיל, כמו גם הנאום שהגיע אחריו, מסמנים את נקודת המפנה של האלופה העונה. לאחריהם שיחקה יובנטוס בין השאר מול ברצלונה, נאפולי, אינטר, רומא ופיורנטינה, התמודדה מול לאו מסי, לואיס סוארס, מאורו איקרדי, דריס מרטנס, אדין דז'קו ואחרים, וספגה רק שער אחד - בעיטה מ־25 מטרים של מרטין קאסרס ב־1:3 על ורונה.
"מצאנו את הזהות מחדש"
העניין הוא שהשינוי הדרסטי לא נובע מרכישה גרנדיוזית או שינוי מערך, אלא מהבנה ברורה שיובה חייבת לחזור למקורותיה כדי להצליח. "אחרי ההפסד לסמפדוריה חזרנו להילחם זה למען זה", הסביר ג'יורג'יו קייליני, שלמד לשתף פעולה עם מהדי בנעטיה, דניאלה רוגאני, מתיאה דה שיליו וגם עם וויצ'ך שצ'זני, שעושה עבודה נפלאה בכל פעם שנקרא למלא את מקומו של בופון.
גם סטפן ליכשטיינר, אלכס סנדרו ואנדראה ברצאלי הפנימו שהכוח של יובה מתחיל ביכולת שלהם למנוע מהיריבה כיבושים. "הצלחנו למצוא את הזהות ההגנתית שלנו מחדש", הודה קייליני, "וידוע שב־99% מהמקרים באיטליה הקבוצה עם ההגנה הטובה ביותר היא זו שזוכה באליפות".
בשש העונות האחרונות התיאוריה של קייליני עומדת במבחן התוצאה ב־100% מהמקרים (כפי שמוכיחה הטבלה המצורפת), וכעת המטרה של אלגרי ושחקניו היא להעביר את הנוסחה לליגת האלופות. בשלב הבתים יובה לא הרשימה באספקט ההגנתי, כשספגה חמישה שערים בשישה משחקים, אך הרבה מאוד השתנה מאז בגישה של הקבוצה. "אנחנו נהיה חייבים להיות טובים יותר מול טוטנהאם", אמר המאמן אחרי הניצחון 0:2 על פיורנטינה בשישי האחרון, שבו קבוצתו לא הבריקה ונזקקה לשני שערים מאוחרים כדי לנצח.
אלגרי רוצה שיפור ביכולת, אבל הכי חשוב שהשורה התחתונה תישמר - הרי כדי לעבור את הארי קיין וחבורתו כל מה שיובנטוס צריכה זה להמשיך לדבוק במסורת: קודם לא לספוג, ואז להמשיך משם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
