בבוקר המשחק מול מ.ס אשדוד שלח מאמן הפועל ב"ש ברק בכר מסר לאוהדי קבוצתו דרך הרשתות החברתיות וביקש: "טרנר לעמוד". מאמן האלופה בשנתיים האחרונות, שניסה כל דרך העונה כדי להוציא אנרגיות מחודשות מהשחקנים שלו ולא תמיד הצליח, פנה לקהל כדי שזה יעורר את חניכיו על הדשא.
אז טרנר אכן עמד רוב הזמן, ובמחצית הראשונה היו לב"ש אנרגיות, מצבים וגם שער יתרון של חנן ממן, שהצטיין. מבחינת הקשר אכן היו אנרגיות אחרות, כאלו שלא היה רגיל אליהן מול היציעים הריקים בסמי עופר כשהיה שחקן הפועל חיפה. אבל במחצית השנייה זו היתה קבוצה אחרת, פחות טובה ודורסנית, וגם פנדל מדויק של תומאש פקהארט בדקה ה־90 לא שינה את העובדה הזו.
מנגד, אשדוד של עמיר תורג'מן ממושמעת מאוד טקטית. בינואר נוספו לה שחקנים איכותיים כמו וובה בראון (שלא שיחק), שחר פיבן ודור ג'אן וברוב הדקות היא רחוקה מלהיראות קבוצת תחתית. אם הסגל הזה היה פותח את העונה, אשדוד היתה במקום אחר לגמרי.
בחזרה למארחים. המשחק הביתי הערב היה הראשון מתוך שלושה רצופים (תארח גם את מכבי פ"ת ובית"ר ירושלים). בהתחשב בכך שב"ש כבר עם 45 משחקי ליגה ללא הפסד בטרנר, זו אולי הבשורה הכי משמעותית מבחינתם לקראת ההמשך. חדשות פחות טובות הן הפציעה במחצית הראשונה של מאור מליקסון, שהוחלף בלא אחר מאשר איסק קואנקה, שיצא מהנפטלין.
הסיפור הגדול העונה בהפועל ב"ש הוא תהליך חילופי המשמרות. מחוליית ההגנה שפתחה את העונה (בן ביטון, מיהאי קורהוט, שיר צדק ומיגל ויטור) לא שיחק אף אחד. ובהרכב שסיים את המשחק היו רק שני שחקנים - השוער גיא חיימוב והקשר מהראן ראדי - ששיחקו במשחק האליפות מול מכבי ת"א בסוף העונה שעברה. אז כשאומרים ש"זו לא הפועל ב"ש של העונה שעברה", זו לא סתם אימרה, זו עובדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
