לא פה, לא שם: יוצרי "שבאבניקים" סוגרים עונה

הם מצחיקים, מרגשים ובעיקר גורמים לנו להתחבר בדרך שלא הכרנו לעולם החרדי. אבינועם, מאיר, דב לייזר וגדליה הפכו לחלק מחייהם של לא מעט ישראלים, שצפו בסדרה 'שבאבניקים' בהוט והתמכרו. בניגוד ל'שטיסל' או 'כיפת ברזל', דני פראן ואלירן מלכה, היוצרים של הסדרה, שמגיעה כעת לסוף העונה הראשונה, לא לקחו את החיים בצורה קשה מדי והכירו לנו את העולם הישיבתי. זהירות, ספויילרים.

 

צפו בקטע מתוך פרק סיום העונה של שבאבניקים (הערב, 20:15, ב-HOT3):

 

למי שלא מכיר, מדובר בסדרה שמגוללת את סיפורם של ארבעה תלמידים, הלומדים בישיבה חרדית נחשבת. שלושה מהם – אבינועם, מאיר ודב לייזר, הם בחורים שמעדיפים פעמים רבות ליהנות משני העולמות – הישיבתי מחד והחילוני למחצה מנגד. הרביעי – גדליה – הינו חרדי למדן שהינו בעל קשיים חברתיים. במהלך העונה הראשונה מסתבכים החברים בשלל אירועים. בין היתר עוסקים בסדרה בסוגיות כבדות משקל – שריפת שלטי חוצות, קשיי התמודדות מול החברה החילונית, צניעות וכן המתח בין החרדים לציונות הדתית.

"אין קשר בין הסדרה למציאות", מדגיש דני פראן, בראיון ל"ישראל היום". "מדובר בעלילה בדיונית, שמבוססת על סוגיות שאנו מכירים. קח לדוגמה את סוגיית הגיוס לצה"ל – עסקנו בה בצורה שונה ממה שבדרך כלל מציגים אותה, בהומור ובצורה קומית, לא בדרך הרגילה והטעונה".

לשני יוצרי הסדרה, פראן ומלכה, יש רקע בעולם הדתי. כך, פראן גדל בקיבוץ הדתי ולאחר מכן למד קולנוע וטלוויזיה במסגרות שונות. את ניסיונם הם העבירו גם לשחקנים, על מנת שאלו ילמדו כיצד לשחק היטב. "אלירן לקח את השחקנים למפגשים עם אנשים דומים לדמותם בעולם החרדי, הם התלבשו כחרדים ויצאו להסתובב בשכונות בירושלים והתנסו גם בשמירת שבת ובלימוד כדי להבין את הלשון ואת הניגון הפנימי".

 

צילום: אוהד רומנו, באדיבות הוט

 

אחרי שנה של עבודה מאומצת נולד התסריט הייחודי, שמתמקד מחד בשולי הציבור החרדי, השבאבניקי, אך מנגד מצייר בצורה קומית סצנות מוכרות מהעולם החרדי המיינסטרימי. כך, עוסקת הסדרה בשידוכים, קוגל, צולענט, בין הזמנים, הלימוד הכללי ואפילו חזנות, דרך דמותו של החזן האגדי יוסל'ה רוזנבלט. עם זאת, יש לציין כי חלק מהסצנות מעוררות תהייה. כך, לא סביר שמכונת אספרסו תימצא בחדר של בחורים בישיבה חרדית נחשבת. בנוסף, הקללות והבקיאות הנרחבת בפילוסופיה פחות מאפיינת את דמותם של הבחורים, שלרוב שקועים בלימוד גמרה כל היום. כל אלו הופכים מעט מהאמינות של הסדרה.

 

איך פספסתם? עוד יהדות בישראל היום:

- הרב, מותר להתחפש לסטטיק ובן אל?

- הכל בגלל לוגו דומה: האם חברת "WOW" מגישה אוכל לא כשר?

 

את הפערים מהמציאות מחליפים ציטוטים רבים מהמקורות. פראן מצהיר כי המטרה היא גם להעשיר את הידע של האדם החילוני הממוצע. "אחד הדברים החשובים ביותר כשהתחלנו לעבוד על הסדרה היה לתת מקום וביטוי למקורות ולציטוטים מהתלמוד ומחז"ל, לצד מושגים מהעולם החרדי. רצינו להרחיב את הדעת של הצופה. לאפשר לו להכיר יותר טוב את החרדים ולגרום לו להינות מהציטוטים המחכימים הללו. השאלה מבחינתי הייתה איך לקחת את טוביה החולב ולהפוך אותו לבחור ישיבה שלומד גמרא, על כל עולם המושגים שלו", אומר פראן. "ממה שאני שומע מהצופים, זה אכן מוסיף לסדרה מאוד".

 

לא לחרדים בלבד

פראן מספר כי להפתעתו הסדרה התקבלה באהדה רבה בקרב צופים מגוונים - חרדים, דתיים וחילוניים. "אני מקבל תגובות חיוביות מאוד. הופתעתי מאוד שגם חילונים וגם חרדים אמרו שהיו שמחים לעוד. התגובות הן בעיקר מחילונים, אך לא רק. בפרק הראשון צפו ביוטיוב מיליון איש. מי אלו המיליון האלו? כנראה שיש גם חרדים שצופים".

"רצינו לעצב את הדמויות כחבורה אחת, שיש לה אמירה מסויימת, אך גם לתת לכל אחד מהם את הסגנון הייחודי שלו. רצינו שהצופה ירגיש אמפתיה לכל מהלך, מחשבה ודיבור שלהם. שירגישו את מה שעובר עליהם. לכן, העלילה נוצרה בצורה שהחבורה היא מקשה אחת אך גם מורכבת מפריטים שונים שיוצרים מארג של דמויות ודעות בעלי אמירות שונות".

 

צילום: אוהד רומנו, באדיבות הוט

 פראן מדגיש כי לא מדובר בשבאבניקים האמיתיים שנמצאים ברחוב החרדי. "בנינו את הדמויות כך שאלו יהיו חבר'ה איכותיים, עם השקפת עולם רחבה ודרך ארץ. שיבינו לא רק סוגיות בצורה עמוקה אלא גם שיבדילו בין קפסולות שונות של קפה. אנחנו מבקשים להעמיד את הדמויות בניסיון בסדרה. הם שונים קצת מהשאר, מסקרנים גם בשגרה וגם במצבים מחוץ לישיבה. יש כאן חבורה עם המון מרכיבים, וזה מה שעושה את הסיפור למעניין", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו