ילדים זה שמחה וברכה, אבל גם לא מעט דאגות שהולכות ומתרבות מהרגע שבו הם מגיחים לאוויר העולם. כהורים, חשוב להיות מודעים לכל דבר שיבטיח את התפתחותם התקינה - מבחינה גופנית ונפשית - ככל שהם מתבגרים, וכך למנוע סיבוכים עתידיים. במדריך שלפניכם ריכזנו את עיקר המידע שחשוב להכיר וסיווגנו אותו לפני שכבות הגיל - מהלידה ועד גיל 19. מידע דומה על גילים מאוחרים יותר תוכלו למצוא במדריך שפרסמנו במוסף הבריאות הקודם, אשר זמין לקריאה באתר האינטרנט של "ישראל היום". חשוב לציין כי הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי, ולכן מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי בעת הצורך.
2-0: לראות את הנולד
מזל טוב! הפכתם להורים. כחלק מהאחריות לרך הנולד, חשוב שתהיו עם היד על הדופק בכל הנוגע לבדיקות החשובות והמעקב אחר התפתחותו התקינה. כך תוכלו לגלות בעיות או מחלות בשלב מוקדם ככל האפשר ולהיערך אליהן בהתאם.
• בדיקות בבית החולים: בדיקה גופנית של היילוד מיועדת לאיתור מגוון מומי לידה. בבדיקה זו מסתכל הרופא גם על מפרק הירך לצורך שלילה של פריקת הירך. אם יש ממצאים או שהילד נמצא בקבוצת סיכון (למשל, נולד בלידת עכוז), יומלץ על בדיקת אולטרה־סאונד של פרקי הירך.
בבית החולים מתבצעת גם בדיקת סינון שמיעה לאיתור מוקדם של חירשות מולדת. בקבלה למחלקת יילודים או בשחרור מבצעים הרופאים בדיקה שנקראת "בדיקת החזר אדום", שמטרתה זיהוי מוקדם של מחלות כגון קטרקט ורטינובלסטומה (גידול ממאיר בעין). זיהוי וטיפול מוקדמים יכולים למנוע עיוורון ואף להציל חיים.
לפני השחרור מבית החולים נערכות בדיקות סקר מטבולי. באמצעות בדיקת דם של היילודים נבדקות כעשר מחלות מטבוליות, כגון: PKU, תת־תריסיות ועוד.
• טיפת חלב: עם החזרה הביתה עיקר הטיפול המונע בילדים מבוסס על טיפת חלב, שם יש עבודת צוות של אחיות ורופאים (ראו מסגרת על המשבר בתחנות טיפת חלב). אם יש חששות שעולים בבדיקה בטיפת חלב, הילד יופנה לרופא בקופה להמשך בירור וטיפול.
• בדיקת רופא: בדיקת רופא בטיפת חלב מיועדת לתינוקות בני חודשיים, תשעה חודשים ושנה וחצי. כל בדיקת רופא כוללת התרשמות מעקומות גדילה וממדרגות ההתפתחות שתועדו. הביקור כולל בדיקה גופנית כללית (בדיקת לב, ריאות, בטן ועיניים. חלק מהבדיקות כוללות בדיקת עור ואיברי המין), כשבגיל חודשיים בודק הרופא גם יצירת קשר ומעקב. באיגוד רופאי המשפחה מוסיפים כי בגיל חודשיים נבדקים גם מפרקי האגן. תינוקות עם ממצא מחשיד בבדיקה זו יופנו לבדיקת אולטרה־סאונד של פרקי הירכיים; הגיל המומלץ לבדיקה זו הוא 8-6 שבועות. לפי איגוד רופאי הילדים, הבדיקה מתבצעת רק בתינוקות שעלה אצלם חשש לבעיה.
• בדיקת אחות: מומלצת בגילים שבועיים, חודש, חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים, תשעה חודשים, שנה וחצי ושנתיים. בכל ביקור אצל האחות מבצעים שקילה של התינוק, מדידת אורך, היקף ראש והערכת התפתחות, לפי מדרגות התפתחות התואמות לגיל התינוק. האחות מעריכה את תפקוד הורה־משפחה־תינוק ומתרשמת מרמת התקשורת עם התינוק. במסגרת זו נעשית הערכה להופעת דיכאון אחרי לידה אצל האם, ועל הצוות הרפואי להיות ערני לתפקוד משפחתי לקוי, הזנחה או התעללות.
• בטיחות: האחות מעניקה הדרכת הורים וייעוץ בנושא תזונה נכונה, הורות ומניעת תאונות בבית. כך, למשל, סמוך לאחר הלידה האחות מנחה את ההורים להשכיב את התינוק על הגב בעת שינה כדי להקטין סיכון למוות בעריסה, ולהשכיבו על הבטן כשהוא ער ותחת השגחה כדי לסייע להתפתחות המוטורית.
בגילים אלה האחות או הרופא דנים עם ההורים בנושאי בטיחות ובנושאים כלליים נוספים, כגון: הרגלי השינה, רחצה נכונה, שמירה על חום גוף תקין, נזקי העישון הפסיבי, חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש באמצעי הגנה (למשל, שהייה בצל ומריחת קרם הגנה). ההורים מקבלים הדרכה על הושבה בכיסא בטיחות, הרחקת חומרי ניקוי ותרופות מהישג ידו של התינוק, רחצה בטוחה (טמפרטורת מים, אי השארת התינוק לבד), הושבת התינוק בכיסא אוכל כשהוא חגור ועוד.
• חיסונים: עד גיל שנתיים ניתנים חיסונים, לפי לוח חיסונים של מדינת ישראל שעליו אפשר לקבל מידע בכל תחנות טיפת חלב וכן בכתובת האינטרנט: bit.ly/2E0uK00. מגיל שישה חודשים ממליץ משרד הבריאות להתחסן נגד שפעת מדי שנה.
• תזונה: הנקה בלעדית מומלצת עד גיל חצי שנה, ובהמשך מומלץ לשלב אותה עם מוצקים עד גיל שנה - כל עוד התינוק והאמא מעוניינים בכך. הכנסה מדורגת של מזונות מוצקים ("טעימות"), תוך כדי המשך הנקה (מומלץ) או הזנה בתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), נעשית בין שבוע 17 עד 26 (אך לא לפני גיל 4 חודשים) בכמויות קטנות, ומגיל חצי שנה אפשר להגדיל את הכמות עד להחלפה של ארוחה. מגיל 9-7 חודשים מומלץ להוסיף לתפריט בשר בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דייסות מועשרות בברזל, ירקות ופירות ומוצרי חלב. מגיל שנה אפשר להוסיף חלב ניגר (מוצרי חלב נוזליים כגון חלב, יוגורט ומעדנים) ודבש.
תזונה נכונה כוללת אכילה של מגוון מאכלים ומזון עשיר בסידן במסגרת ארוחות מסודרות, תוך השתדלות שתיערכנה ארוחות משפחתיות. מומלץ להימנע מאכילת יתר של חטיפים וממתקים.
• ויטמינים ותוספי תזונה: משרד הבריאות ממליץ לתת ויטמין D3 בכמות של שתי טיפות ליום מהלידה עד גיל שנה, ללא קשר לסוג התזונה. אנמיה מחוסר ברזל היא החסר התזונתי השכיח ביותר בגיל הינקות, ויש חשיבות רבה במניעת חסר ברזל ובאיתור מוקדם שלו. לכן ממליץ משרד הבריאות על מתן ברזל מגיל 4 חודשים עד 18 חודשים לכל הילדים, כשהמינון הוא 7 מ"ג ברזל ליום עד גיל חצי שנה ו־15 מ"ג ליום עד גיל שנה וחצי.
• שיניים: בבדיקת גיל תשעה חודשים אצל האחות ניתנת הדרכה על צחצוח שיניים. מגיל שנה מומלץ ללכת להיבדק אצל רופא שיניים לילדים. הרופא בודק, בין היתר, את החניכיים ומוודא שתהליך הבקיעה של השיניים מתקדם כמצופה. כמו כן, מומלץ על צחצוח שיניים מדי יום ובדיקה אצל רופא שינים אחת לשנה.
• בדיקת דם: בין גיל 9 חודשים לשנה יש לבדוק את רמת ההמוגלובין בהתאם להמלצות משרד הבריאות. תינוקות שרמת ההמוגלובין שלהם נמוכה יקבלו הדרכה לתזונה נכונה, וייתכן טיפול במינון מוגבר של ברזל וצורך בבדיקת דם נוספת בגיל שנה וחצי.
• שעות שינה: איגוד רופאי הילדים מספק המלצות על שעות שינה בהתאם לגיל הילד. גיל 0 עד 3 חודשים: 14-17 שעות שינה (מהן 3-4 שעות במשך היום); גיל 4 עד 11 חודשים: 12-15 שעות שינה (מהן 2.5-3 שעות במשך היום); וגיל שנה עד שנתיים: 14-11 שעות שינה (מהן 2-2.5 שעות במשך היום).
• פעילות גופנית ומסכים: בחודשי החיים הראשונים ועד גיל שנה יש להקפיד להשכיב את התינוק על הבטן בשעות הערנות ולאפשר משחקי רצפה כמה פעמים ביום וזחילה ברחבי הבית. כשהתינוק מתחיל לנוע, לזחול, לעמוד וללכת - יש לעודד אותו להמשיך בכך. מגיל שנה מומלץ לצבור 180 דקות פעילות במהלך היום בעזרת תנועה עצמאית בבית ובחצר, טיפוס במדרגות, ריקוד וכל משחק שחביב על הילד. מומלץ שלא לחשוף ילדים צעירים מגיל שנתיים לטלוויזיה, למשחקי מחשב ולסרטי מחשב.
6-2: עוקבים אחר ההתפתחות
גם בגילים אלה הדגש הוא על אבחון מוקדם של בעיות בהתפתחות, על מנת לצמצם פערים ולטפל בעיכוב - אם קיים כזה - בשלב מוקדם.
• בדיקת רופא: בתקופה זו מומלצות שתי בדיקות רופא - בגיל 3 ובגיל 5. כל בדיקת רופא כוללת התרשמות מעקומות גדילה וממדרגות ההתפתחות שתועדו, וכן בדיקה גופנית כללית (בדיקת לב, ריאות, בטן, בדיקת עיניים. חלק מהבדיקות כוללות גם בדיקת עור ואיברי המין). כמו כן, יש לערוך שיחה ומשחק עם הילד, תוך כדי תשומת לב לשפה ולאינטראקציה החברתית.
• בדיקת אחות: מפגש עם אחות מתבצע בגילי שנתיים וחצי, 3 ו־5. האחות מבצעת שקילה, מדידת גובה והערכת התפתחות לפי מדרגות התפתחות התואמות לגיל. גם בטווח גילים זה האחות מעריכה את תפקוד הורה־משפחה־פעוט, ומתרשמת מרמת התקשורת של הפעוט. במסגרת שירותי בריאות לתלמיד, ילדים בכיתה א' עוברים הערכת גדילה בכיתה א', כמו גם בדיקות ראייה ושמיעה.
• בטיחות: בעת הביקור אצל האחות היא מעניקה הדרכה בנושאים שונים, ובהם מניעת תאונות בבית ובחוץ, בהתאם לגיל הילד. בין ההנחיות: שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בזמן נסיעה, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ושימוש בגלגיליות (כמחויב בחוק). אחסון תרופות, חומרי ניקיון ורעלים כך שלא יהיו בהישג ידם של הילדים, שחייה בטוחה ומניעת טביעה, אי השארת תינוקות וילדים ברכב וזהירות ממים חמים. כמו כן, מושם דגש על נזקי עישון פסיבי והימנעות מעישון בסביבת הילד, הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00 ושימוש במקדם הגנה (דרגה 15 ומעלה) ובביגוד מגן (כובע, חולצה).
• חיסונים: בכיתה א' מתחסנים הילדים נגד חצבת־חזרת־אדמת ונגד אבעבועות רוח. משרד הבריאות ממליץ להתחסן נגד שפעת מדי שנה.
• תזונה: בביקור אצל הרופא או האחות ניתנת הדרכה בנושא תזונה נכונה לפי הגיל והימנעות מאכילת יתר של חטיפים וממתקים. יש להקפיד על אכילת מזון עשיר בסידן - עד גיל 3 יש לצרוך 500 מ"ג ליום ובגילים 8-4 יש לצרוך 800 מ"ג ליום.
• שיניים: יש לצחצח שיניים באופן יומיומי ולהיבדק אצל רופא שיניים אחת לשנה.
• עיניים: עד הכניסה לכיתה א' רצוי שכל ילד יעבור בדיקות עיניים באופן סדיר, לפי המלצותיהם של הרופא המטפל או של טיפת חלב. בדיקת עיניים כוללת בדיקה של חדות הראייה, בחינה של מנח העיניים ושל יכולת התנועה שלהן ובדיקה של מצב האישונים - כולל בדיקת הרפלקס האדום. את הבדיקה הזאת יכולים לעשות רופא עיניים, רופא ילדים או רופא המשפחה.
• שעות שינה: בגיל 3 עד 5 מומלץ לישון 10-13 שעות (מתוכן 1.5-2 שעות במשך היום); ובגיל 6 מומלץ לישון 9-12 שעות.
• פעילות גופנית ומסכים: לילדים בגילים 4-3 מומלץ לצבור 180 דקות פעילות גופנית בעצימויות שונות מדי יום. יש לעודד את הילדים למגוון רחב של פעילויות בבית, בחצר, בגן המשחקים ובכל סביבה אחרת, ובהן: הליכה, ריצה, קפיצה, רכיבה על אופניים, ריקוד, שחייה, משחקי כדור, התעמלות על הדשא ובמגרש המשחקים. לקראת גיל 5 מומלץ להקדיש לפחות שעה מדי יום לפעילות או למשחק אנרגטיים. כמו כן, מומלץ להגביל את משך הצפייה בטלוויזיה והשימוש במחשב לעד שעתיים ביממה.
12-7: יותר ספורט, פחות מסכים
רפואה מונעת בגיל זה מבוססת על שירותי בריאות לתלמיד בבית הספר, שבמסגרתם הילדים עוברים הערכת גדילה גם בכיתה ז'. שירותי בריאות לתלמיד לא כוללים בדיקות גופניות, ולכן מומלץ להורים להביא את הילד לבדיקת רופא אם יש חשש לגבי הגדילה או נושאים אחרים. כמו כן, מומלצת בדיקת גובה ומשקל אחת נוספת סביב גיל 11. אם יש קשיים בבית הספר במישור הרגשי, החברתי וההתפתחותי יש לפנות לרופא הילדים.
• בטיחות: גם בגילים אלה חשוב להסביר לילדים את חשיבות השימוש בחגורות בטיחות והשימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים. ההורים צריכים להקפיד על אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים ולהקדיש תשומת לב לבטיחות בשחייה ולזהירות מפני אש. כבכל גיל, יש להימנע מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00 ומומלץ להשתמש במסנני קרינה ובביגוד מגן. כמו כן, מומלץ להימנע מעישון בסביבת הילד, ומגיל 10 אפשר לדון עם הילד עצמו על נזקי עישון וצריכת אלכוהול.
• חיסונים: בכיתה ב' מקבלים הילדים חיסון נגד דיפתריה־טטנוס־שעלת ונגד שיתוק ילדים (פוליו). כמו כן, ממליץ משרד הבריאות להתחסן נגד שפעת מדי שנה, כשבכיתות ב' ו־ג' אפשר לקבל את החיסון בבית הספר עצמו.
• תזונה: יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר את חשיבותה של תזונה נכונה, כולל כמות מספקת של סידן במזון לצורך גדילה תקינה, העומדת על 1,300 מ"ג ליום.
• בדיקת כולסטרול: מומלץ לבצע בדיקת דם לרמת כולסטרול רק בקרב ילדים שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (מחלה כלילית, שבץ מוחי, מוות פתאומי או מחלת כלי דם היקפית לפני גיל 55 בגברים וגיל 65 בנשים), בילדים שלהוריהם ערכי כולסטרול גבוהים מ־240 מ"ג/דצ"ל, או בילדים עם גורמי סיכון (עודף משקל, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם). אפשר לבצע את הבדיקה מגיל שנתיים, אך מומלץ לבצע את הבדיקה בגילי 8 עד 10. מדובר בבדיקת דם שנעשית לאחר צום שנמשך 12-8 שעות ואם הערכים תקינים, יש לחזור עליה אחת לשלוש עד חמש שנים.
• לחץ דם: מומלץ לעשות בדיקת לחץ דם אחת לפחות בתקופה זו.
• שיניים: אם אין גורמי סיכון, מומלץ לבקר אצל רופא שיניים לילדים פעם בשנה. מגיל 7 או 8 כדאי להתייעץ על הצורך בבדיקת רופא ליישור שיניים (אורתודנט) בעת הביקור אצל רופא שיניים. אין צורך ללכת לאורתודנט בלי התייעצות מוקדמת. אצל השיננית מומלץ לבקר אחת לחצי שנה.
• שעות שינה: 9-12 שעות.
• פעילות גופנית ומסכים: פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (מבחינת דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. כבר בגילים אלה מומלץ להצטרף למסגרת ספורטיבית מאורגנת (למשל, חוגים או נבחרות) ולבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית־גבוהה, העומדת על 60 דקות לפחות מדי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע, ובשלושה ימים יש לשלב פעילות המחזקת שרירים ועצמות. חשוב להגביל שעות מסך לשעתיים ביום לכל היותר.
19-13: ברוך הבא לגיל ההתבגרות
בגילים אלו אין מערכת לרפואה מונעת, ולכן הדאגה למעקב מוטלת על המשפחה.
• בדיקת רופא: בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל פעם בשנתיים ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת בקרב בנות בגילים 16-13. על הרופא לבדוק גם את הרגלי התזונה של המתבגרים ולאבחן הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה והשמנת יתר.
• בטיחות: מומלץ לברר שימוש בסמים, התנהגות מינית ומצבי רוח, וכן להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את אלה שבסיכון. יש לדון עם המתבגרים, גם במהלך ביקור אצל הרופא, בנושא התנהגות מינית, מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה למניעת תחלואה והיריון. נוסף על כך, כ־15%-10% מהמתבגרים מעשנים, ולנוכח זאת חובה לייעץ להם בנושא נזקי העישון של סיגריות ונרגילה וכן לדון איתם בנזקי השימוש בסמים. בגילים אלה גם צריכת אלכוהול הופכת ליותר ויותר פופולרית בקרב המתבגרים, ולכן צריך להסביר להם על הנזקים הנלווים לכך. כבכל גיל, יש להימנע מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, וכן להשתמש במקדם הגנה ובביגוד מגן.
• חיסונים: בכיתה ח' מקבלים הילדים חיסון נגד דיפתריה־טטנוס־שעלת ונגד נגיף הפפילומה האנושי. כמו כן, ממליץ משרד הבריאות להתחסן נגד שפעת מדי שנה.
• תזונה: למניעת דלדול עצם בעתיד יש צורך להקפיד על תזונה עשירה בסידן בגילים אלה, כשכמות הסידן היומית הנדרשת היא 1,300 מ"ג.
• לחץ דם: לחץ דם גבוה נחשב שלא בצדק למחלה של אנשים מבוגרים בלבד. אמנם נדיר שאצל בני נוער מתפרצות מחלות שנובעות מיתר לחץ דם, אך טיפול בתופעה הזאת חיוני כדי למנוע תחלואה בגיל מאוחר. לכן, בגילים 19-13 מומלץ לעשות את הבדיקה לפחות פעם אחת, במיוחד אם אחד ההורים סובל מלחץ דם גבוה מגיל צעיר.
• שיניים: אם אין גורמי סיכון, מומלץ לבקר אצל רופא שיניים לילדים אחת לשנה ואצל שיננית אחת לחצי שנה.
• שעות שינה: בגיל 13 מומלץ לישון 12-9 שעות, ומעל גיל זה מומלץ להקפיד על 10-8 שעות שינה.
• פעילות גופנית ומסכים: מומלצת פעילות יומיומית בעצימות בינונית־גבוהה למשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד), כשניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על ידי פרקי פעילות קצרים בני לפחות 10 דקות. כמו כן, יש לעודד פעילות גופנית כחלק משגרת החיים, לדוגמה ללכת רגלית או לרכוב על אופניים ממקום למקום (למשל לבית הספר), להשתמש במדרגות במקום במעלית ועוד, ובמקביל לצמצם את שעות הנייחות ככל האפשר, ולהפחית "שעות מסך" לעד שעתיים ביום.
לחוות דעת נוספת
באתר האינטרנט "שווה בדיקה" אפשר להזין נתונים אישיים ולקבל בהתאמה אישית הנחיות על בדיקות, חיסונים, פעילות גופנית ותזונה, ואפילו מידע על התמודדות עם מצבים כמו אלימות ודיכאון. כמו כן, אפשר להדפיס את מסמך ההמלצות האישי. מייסד הפרויקט הוא ד"ר יצחק ברלוביץ', המנהל הפורש של בית החולים וולפסון ומי שהיה משנה למנכ"ל משרד הבריאות.
המידע באתר מסתמך על המלצות משרד הבריאות, על המלצות "כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת" וכוחות המשימה האמריקניים והאירופיים, תוך כדי התחשבות בנתונים הייחודיים של מערכת הבריאות בישראל. האתר זוכה לתמיכת משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית ובית החולים וולפסון.
כתובת האתר: shavebdika.org.il
• • •
