השיח הציבורי בנוגע לחשיבות החיסונים לרוב סובב סביב החיסונים לילדים, וכולל עמדות התומכות בהתחסנות וגם עמדות חשדניות לעיתים בקרב הורים, אף שהחיסונים ניתנים זה עשרות שנים באופן מאורגן ומסודר על ידי משרד הבריאות, קופות החולים ושירותי הבריאות לתלמיד. במקביל, בשנים האחרונות גוברת המודעות לחיסונים החשובים והחיוניים בקרב מבוגרים, ובראשם כמובן החיסונים מצילי החיים נגד שפעת ודלקת ריאות. על פי הנתונים הלא־סופיים של קופות החולים, השנה מסתמנת מגמה של ירידה בהתחסנות נגד שפעת בקרב מבוגרים, גם על רקע פרסומים שהעלו ספקות בקשר ליעילות החיסון.
מלבד החיסונים הללו יש עוד רשימה ארוכה מאוד של חיסונים למבוגרים, שחלקם יכולים להציל ממחלות קשות ולעיתים אף ממש להציל ממוות. לפי האתר של משרד הבריאות, יש המלצה למבוגרים - בהתאם לגיל, למצבו של כל מועמד לחיסון ולייעוץ הרפואי שניתן - לקבל חיסונים נגד דלקת ריאות וחיסון נגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), שפורצת לעיתים בגיל מבוגר. המחלה גורמת לדלקת מקומית בעצבים ומלווה בכאב שיכול להימשך חודשים ואף שנים, וכן עלולה לגרום לחוסר תחושה למגע.
כמו כן, חשוב לדעת שההשפעה של חלק מהחיסונים הניתנים בגיל הילדות פגה לאחר כמה שנים כמו החיסונים נגד טטנוס, דיפתריה ושעלת. נוסף על כך, משרד הבריאות ממליץ למבוגרים להתחסן נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. עבור המבוגרים הנכללים בקבוצות הסיכון ממליץ המשרד לקבל חיסונים גם נגד דלקת כבד נגיפית B, שיתוק ילדים (פוליו) ועוד; ויש גם המלצות חשובות להתחסנות עבור מי שמתכננת היריון או שכבר נמצאת בעיצומו (מידע מלא על חיסונים למבוגרים אפשר למצוא
באתר משרד הבריאות, ובכל מקרה חובה תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל בך בקשר לחיסונים ולפני מתן כל חיסון).
חשיבות החיסונים למבוגרים כל כך גדולה עד שאפילו האגודה למלחמה בסרטן הוציאה השנה הודעה מיוחדת, שלפיה היא ממליצה לחולי סרטן לקבל חיסון לשפעת. "חיסון לשפעת נחשב לבטוח עבור חולי סרטן. מומלץ לחולים, ובמיוחד לחולי הסרטן, ולמטופלים בטיפולים אונקולוגיים לקבל חיסון נגד שפעת ובכך להפחית את הסיכון שלהם לחלות. כל חולי הסרטן, ובמיוחד מסוג לימפומה או לוקמיה, נמצאים בסיכון גדול יותר לחלות בשל הירידה ביעילות ההגנה הטבעית של הגוף שנגרמת ממחלת הסרטן ובעקבות הטיפולים הכוללים הקרנות, ניתוחים וכימותרפיה", הסביר יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, "בכל מקרה, על חולה הסרטן להתייעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת החיסון".
עוד הדגישה האגודה למלחמה בסרטן כי "חיסון נגד שפעת נחשב בטוח עבור חולי סרטן מכיוון שהוא מכיל נגיפי שפעת מומתים אשר אינם יכולים להדביק. הוכח מחקרית כי חיסון נגד שפעת לאוכלוסייה בסיכון כגון חולי סרטן מפחית אשפוזים, סיבוכים ואף תמותה".
ואולם, בניגוד לחיסונים לילדים - שנתפסים לרוב כחלק מהותי מבריאותם השוטפת - החיסונים בקרב מבוגרים, למעט אולי החיסון נגד שפעת, לא זכו לקבל אותה תשומת לב ציבורית, ולמרבה הצער גם אותה מידה של תשומת הלב של רשויות הבריאות הציבוריות, ובראשן משרד הבריאות וקופות החולים.
רק כמחצית מהרופאים חוסנו נגד שפעת // צילום ארכיון: רוני שיצר
• • •
ב־2014 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח ביקורת שהתייחס לחיסוני המבוגרים בישראל. זהו הדו"ח האחרון שפורסם בנושא, ובו נמתחה ביקורת רחבה על ההיערכות הלקויה של משרד הבריאות בתחום זה. חלק משמעותי מהביקורת לא טופל עד היום. כך, למשל, מתריע המבקר כי בניגוד לחיסוני הילדים שמשרד הבריאות מממן ובניגוד לחיסוני החיילים שצה"ל מממן - המדינה עצמה אינה מממנת את מרבית החיסונים למבוגרים שעליהם ממליץ משרד הבריאות עצמו. כך המימון מוטל לרוב על הציבור, למרות שהחיסונים הללו נחשבים לרפואה מונעת, ולא רק שהם משפרים את איכות החיים של המחוסנים, הם ממש יכולים להציל את חייהם.
הבעיה המרכזית של החיסונים למבוגרים היא שחלק ניכר מהם לא כלולים בסל שירותי הבריאות, והם ניתנים רק בתשלום מלא או בסבסוד של הביטוחים המשלימים של קופות החולים. ואולם, מאחר שהעלות שלהם מגיעה בחלק מהמקרים למאות שקלים, הנפגעים העיקריים מהמצב הם השכבות החלשות, שלא תמיד יכולות להרשות לעצמן לקבל את החיסונים החיוניים האלה.
נוסף על כך, מבקר המדינה קבע כי בניגוד לתשתית הציבורית לחיסוני ילדים, לא קיימת תשתית מסודרת לחיסונים למבוגרים, ומבוגר שרוצה לקבל את החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות צריך לפנות ביוזמתו לקופה שבה הוא מבוטח או למרפאות החיסונים של אחת מלשכות הבריאות במשרד הבריאות. במילים אחרות, מגיל 21 אין מערך חיסונים מטעם המדינה שפונה אל הציבור ומפקח על המתרחש. כתוצאה מכך גילה המבקר כי למעט החיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות, למשרד הבריאות אין בכלל מידע בנוגע לשיעור המבוגרים שחוסנו בכל אחד מהחיסונים שעליהם ממליץ המשרד.
עוד מצא מבקר המדינה כי למעט החיסון נגד שפעת, משרד הבריאות אינו מקיים כמעט פעולות הסברה בקרב הציבור הרחב באשר לחשיבות החיסונים המומלצים. מדובר בממצא קריטי מאחר שהסברה בנושא החיסונים היא חיונית מאוד. באמצעות הסברה טובה אפשר לעודד את הציבור להתחסן ולמתן את הדיסאינפורמציה, המזיקה מאוד, אשר מופצת על ידי מתנגדי החיסונים ולעיתים אפילו על ידי עיתונאים. לנוכח זאת, אני מתקשה להבין כיצד ייתכן שמשרד הבריאות מועל בתפקידו ואינו מקיים פעולות הסברה משמעותיות באופן שוטף כדי לעודד מבוגרים להתחסן.
על הגישה של משרד הבריאות לחיסונים למבוגרים אפשר ללמוד מהיקף ההתחסנות של עובדי מערכת הבריאות עצמם. מדובר בחיסונים שנועדו להגן הן על העובדים והן על הציבור שבו הם מטפלים. אולם גם בתחום זה ההצלחה של משרד הבריאות די מבישה. לפי נתוני משרד הבריאות ל־2017, רק כמחצית מהצוותים הרפואיים והסיעודיים חוסנו נגד שפעת, ויש בתי חולים שבהם מרבית הצוותים (80%-70%) לא הסכימו או לא טרחו לקבל חיסון.
אף על פי שהוראות משרד הבריאות דורשות (אך לא כופות) מהצוותים בבתי החולים להתחסן נגד שפעת, חלק גדול מהם פשוט מתעלם מההנחיה הברורה. לשם השוואה, לפי הנתונים במערכת הבריאות האמריקנית, יותר מ־80% מהרופאים, מהאחיות ומהרוקחים מקבלים חיסון נגד שפעת.
מדובר בנתונים קשים מאוד מבחינת הפגיעה בבריאות הציבור - גם הציבור שמתאשפז בבתי החולים ומי שמטפל בו, וגם הציבור הרחב יותר, אשר חשוף למחלות המידבקות (כגון שפעת). חשוב לזכור שמצב זה נובע מההסברה הבעייתית, המשפיעה על חוסר ההסכמה של הציבור להתחסן ועל ההבנה הלקויה שלו באשר לחשיבות החיסונים. מניסיוני, חלק מהציבור תופס את הנטייה של הצוותים הרפואיים שלא להתחסן כאילו יש להם מעין מידע שמאמת את הטענות על הסכנות שבחיסונים או על כך שאינם מועילים. גם כאן משרד הבריאות נוחל כישלון, שלו השלכות מרחיקות לכת שפוגעות ממש בבריאות הציבור הישראלי.
חשוב לזכור ולהפנים - חיסונים הם התשתית של מערכת בריאות ציבורית מודרנית והם נחשבים לאחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה; המצאה שהצילה כבר מיליונים רבים של בני אדם ממחלות מסובכות, מנכויות קשות וממוות. לכן, אין ספק שחייבת להיות מהפכה של ממש בכל הנוגע לדרכים שבאמצעותן משרד הבריאות מעודד את הציבור המבוגר להתחסן. כך יהיה אפשר לקדם את בריאות הציבור בישראל - וכמובן להציל חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו