הקמפיין נגד הוצאת המסתננים הלא חוקיים האפריקנים צובר תאוצה בשבועות האחרונים. במסגרתו, שלל טענות מציפות את השיח הציבורי ומונעות דיון מושכל בסוגיה - זאת בעוד רובן רחוקות מהאמת. למעשה, מרבית הטענות נידונו בביהמ"ש העליון, בערעור שהגישו ארגוני שמאל נגד מדיניות ההרחקה למדינה שלישית, ונדחו באופן גורף בפסק דין שפורסם בקיץ האחרון. עיקר הטענות והפרכתן - לפניכם.
"גירוש מבקשי מקלט"?
הנוהל מחריג את מבקשי המקלט במפורש. המיועדים להרחקה הם "מסתננים אשר לא הגישו בקשה למקלט מדיני" או "מסתננים אשר בקשתם למקלט מדיני נדחתה". נכון להיום הגישו כ־15,000 מסתננים בקשות, בעוד פחות ממחציתן נבדקו. מי שבקשתו טרם נבדקה לא יועבר לארץ אחרת עד שתסתיים בדיקת בקשתו. כמו כן, "לא ייושם הנוהל על האוכלוסיות הבאות: נשים, קטינים, הורה לקטין הסמוך על שולחנו". כלומר: משפחות - אינן בתמונה. על פי הערכות, מדובר בכ־14,000 נפשות נוספות, כולל הילדים. כמו כן, ממשלת ישראל העניקה מעמד זמני לכ־1,100 מסתננים מדרפור לפנים משורת הדין, ללא קשר לבדיקת בקשות המקלט שלהם.
האם רואנדה בטוחה?
"לאחר בחינת מכלול הראיות דעתי היא כי המערערים לא הצליחו להוכיח כי המדינה השלישית אינה בטוחה וכי נשקפת להם סכנה בה", כתבה נשיאת העליון מרים נאור.
האם המסתננים נותרים בלי מסמכים?
הרשויות ברואנדה "מסתפקות עתה בתצלום של תעודת המעבר הישראלית... התעודה המקורית נותרת בידם של המורחקים עד להנפקת תעודה מקומית".
האם המסתננים נכלאים?
"נמסר למורחקים במפורש כי הם זכאים לצאת מבית המלון ואף ניתן להם מספר טלפון של איש קשר מרשות ההגירה שאליו יוכלו להתקשר". עוד נקבע כי "קשה לתת משקל משמעותי לטענות בדבר 'כליאה' ו'היעדר קשר עם העולם החיצון'... במרבית המקרים מדובר בשהות בבית מלון למשך לילה אחד ובאי אילו שעות נוספות ביום המחרת".
האם מופעל על המסתננים לחץ לעזוב את רואנדה?
לפי השופטים, ארגוני השמאל "לא הצליחו להוכיח כי המורחקים שעזבו את המדינה השלישית למדינה הרביעית עשו זאת מכפייה, מאילוץ או מחוסר ברירה... נראה כי מורחקים רבים בחרו מרצונם החופשי לעזוב".
האם המסתננים עלולים לסבול ממעצרים ומהתעמרות ברואנדה?
בג"ץ קבע כי החומר שהציגו ארגוני השמאל לא מבסס "את טענתם הכללית, שלפיה למורחקים נשקפת סכנה למעצרים חוזרים ונשנים במדינה השלישית". מתברר כי המעצרים הנקודתיים שדווחו נבעו מהתנהגות עבריינית של המסתננים ברואנדה, בלי קשר להרחקתם מישראל.
האם המסתננים לא מקבלים מעמד ברואנדה?
"האמור אינו מגבש תשתית ראייתית מספקת כדי לתמוך בטענתם האמורה של המערערים". מתברר כי הסיפורים שהציגו ארגוני השמאל נגעו למקרים בודדים וכי למסתננים המעורבים במקרים אלה יש אשמה בכך: "ארבעת המורחקים זכו לקבל מסמכי שהייה, אך אלה נשללו מהם עקב התנהלותם. קרי, אין מדובר במצב שבו מורחקים לא קיבלו מסמכי שהייה מרגע שהגיעו למדינה השלישית... אף בהיעדר המסמכים לא נמנעה מחברי הקבוצה האפשרות להמשיך לשהות במדינה השלישית".
האם לא מאפשרים למסתננים לעבוד?
"בפועל לא ניצבת בפני המורחקים כל מניעה לעבוד. בנסיבות אלה, אין לי אלא לקבוע כי גם טענה זו לא הוכחה".
לסיכום קבעו השופטים: "המערערים לא הוכיחו כי המדינה השלישית אינה בטוחה... כי נשקפת למורחקים סכנה בה". אם אפילו העליון, שביטל יותר מ־10 חוקים ותקנות שנועדו לפתור את המשבר, שולל את הטענות - סימן שמדובר בדיס־אינפורמציה גסה במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו